הבעל התאבד. חברת הביטוח טענה: הוא רימה
חברת הפניקס סירבה לשלם לאישה וילדיה את תגמולי ביטוח חיים של האב כי לא דיווח על בעיות רפואיות בעת עריכת הפוליסה. מה קבע בית המשפט?
חברת "הפניקס" סירבה לשלם לאם וילדיה את תגמולי ביטוח החיים של אב המשפחה שהתאבד, בטענה שהוא רימה בשאלון הרפואי שמילא בעת עריכת הפוליסה. בני המשפחה פנו לבית המשפט, שקבע שהאב אמנם לא דיווח על בעיות רפואיות שמהן סבל, אבל לא היה להן קשר להתאבדות. לפיכך חויבה החברה
לשלם לאם ולילדיה את התגמולים במלואם.
להפתעתה סורבה בקשתם בטענה שהמנוח הסתיר פרטים רפואיים מהותיים בהצהרת הבריאות שלו, בהם מידע על מחלות כלי דם ולב שמהן סבל, ומשכך הפוליסה בטלה. האם וילדיה פנו לבית משפט השלום באשדוד והגישו תביעה נגד הפניקס, נגד בנק לאומי למשכנתאות ונגד סוכנות הביטוח. לטענתם, ככל שהפניקס לא תחויב בתשלום התגמולים, הרי שהאחריות לביטול הפוליסה מוטלת על הבנק והסוכנות. הבנק, כיוון שלקח חלק בעריכת חוזי הביטוח, ואילו הסוכנות, כיוון שהיא זו שקיבלה את המידע הרפואי של המנוח לצורך מילוי ההצהרה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בעל ושתי נשים: מתי הילדים נחשבים יתומים?
- טרמפ מביה"ח: תביעתו של מתנדב בני עקיבא
- עורך דין, זכור: שפה משפטית עלולה להרוג
- טבח יקבל 2.2 מיליון שקל בגלל תאונת דרכים
בני הזוג לקחו ב-2009 הלוואת משכנתה מבנק לאומי למשכנתאות והופנו על ידי סוכנות הביטוח לפניקס לשם עריכת ביטוח חיים להבטחת החזרי ההלוואות. ביולי 2011 התאבד הגבר בחדר בבית מלון, ומשפחתו מוכת הצער פנתה לחברת הביטוח כדי לקבל את תגמולי ביטוח החיים.
רשלנות
מאושפזת התאבדה - ההורים פוצו במיליון שקל
עו"ד אולגה פרידלין
נערה בעלת נטיות אובדניות ברחה מהמרכז לבריאות הנפש "גהה" בעזרת מפתח שגנבה, וקפצה אל מותה. הכללית נאלצה לפצות את ההורים
הפניקס טענה מנגד שהמנוח רימה אותה כשלא מסר תשובות מלאות וכנות בהצהרת הבריאות, ובכך הפר את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליו. לעמדתה, לו מצבו הרפואי האמיתי היה ידוע לה בעת עריכת הפוליסה - היא לא הייתה מאשרת את הביטוח כלל.
סוכנות הביטוח טענה שנציגיה הבהירו למנוח את החשיבות שבמילוי הצהרת הבריאות בשלמותה, ובחירתו להימנע מגילוי מלוא בעיותיו הרפואיות אינה באחריותה. הבנק טען כי אינו אחראי להחלטותיה או למעשיה של הפניקס.
הפרת חובת הגילוי לא ביטלה את הפוליסה
בהסתמך על מסמכים רפואיים רבים שהוגשו לעיונו קבע סגן הנשיא, השופט גיל דניאל, שהמנוח סבל ממספר רב של מחלות ובעיות רפואיות, שעליהן לא דיווח בהצהרת הבריאות, ולכן הוא לא עמד בחובת הגילוי שלו כלפי הפניקס. אך עם זאת, לא נמצאה כל כוונת מרמה במעשיו, ובכל מקרה המידע הרפואי החסר לא קשור להתאבדותו.
בשעה שאין קשר בין הפרת חובת הגילוי לבין מקרה הביטוח, קבע השופט, לא יהיה זה הוגן לאפשר לחברת הביטוח שלא לשלם את התגמולים למשפחתו. משכך התקבלה התביעה, והפניקס חויבה לשלם לתובעים את תגמולי הביטוח ולהחזיר לבנק את ההלוואה. בנוסף חויבה הפניקס בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 29,500 שקל.
משהתקבלה התביעה נגד הפניקס, נדחתה התביעה נגד הבנק וסוכנות הביטוח. התובעים חויבו בהוצאות של 5,000 שקל לבנק ולסוכנות.
נסיבות פסק הדין שופכות אור על תופעה פסולה אך נפוצה מאוד בקרב חברות הביטוח. רק לאחר התרחשות מקרה הביטוח מתחילה המבטחת לנבור בתיק הרפואי של המבוטח, במטרה לגלות ממצאים שיאפשרו לה לטעון כי המבוטח הסתיר ממנה בכוונת מרמה מידע חשוב, דבר המשחרר אותה מאחריות. התופעה היא מצערת ומקוממת, משום שברוב המקרים נאלצים המבוטחים או יורשיהם להתפשר ולקבל רק חלק קטן מסכום הביטוח.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אביר בראל עוסק בדיני ביטוח
- ב"כ התובעים: עו"ד דניאל כהן, עו"ד שי גבע, עו"ד יגאל וידאל
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אליהו ברזל, עו"ד יוכי כדיר פז, עו"ד לוטן טייטלר
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
