גנץ קורא לעזרה בקרב מול הפופוליזם
הכרזת הרמטכ"ל על ביטול אימוני המילואים מבטאת מצוקה אמיתית, ובמערכה הבאה עלולה לגבות חיי אדם. ככה זה כשהדיון על תקציב הביטחון מתנהל בפופוליזם מכוון ונתניהו לא מכנס את הקבינט. גם ליעלון יש חלק בזה
סיפורים נוספים - בפייסבוק שלנו
הבוקר אמר גנץ בוועדת החוץ והביטחון: "זה לא טריק ולא שטיק". צריך להבהיר: המשמעות המעשית של הפסקת אימוני יחידות המילואים לא תהיה תבוסה צבאית בעימות הבא שצה"ל ייקלע אליו. המשמעות המעשית תהיה שהמלחמה או המערכה הבאה - שבתנאים האזוריים הנוכחיים עלולה לפרוץ בכל רגע - תימשך הרבה יותר זמן ולכן גם יהיו הרבה יותר אבידות בקרב האזרחים בעורף והחיילים בחזית, וייגרם הרבה יותר הרס כיוון שירי הרקטות יתמשך כמה שבועות.
חיל האוויר שייכנס ראשון למערכה, והיחידות הסדירות שייכנסו ללחימה אחרי כמה ימים או שעות, לא יוכלו לשתק או לדכא את מטחי הרקטות במהירות האפשרית. יהיה צורך ביחידות המילואים שאורגנו מחדש ללחימה מסוג זה כדי לבצע את המשימה במהירות. אם לא יתבצעו האימונים השנה, צריך רק להתפלל שהעימות הבא לא יבוא לפני המחצית השנייה של 2015, בתקווה שעד אז יחודשו האימונים ויתבצעו כהלכה. אז צה"ל יוכל לטפל באיום הרקטות והטילים ביעילות ובעיקר במהירות הנדרשות.
החוזים כבר נחתמו
צודק מי ששואל אם אימוני המילואים הם הקיצוץ היחיד שצה"ל יכול לבצע בתוכנית העבודה והרכש שלו כדי לעמוד בסד התקציבי שאליו נקלע. התשובה החד משמעית היא: כן.
מדוע? מפני שלצה"ל חסרים כעת בין שניים לשלושה מיליארד שקל (בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני באוקטובר 2013), ואת הסכום הזה הוא לא יכול לקחת מתקציב הסיוע האמריקני או לקצץ אותו במקומות אחרים כגון רכש, משום שהחוזים עם
התעשיות הביטחוניות כבר נחתמו (למשל ייצור מיירטים לכיפת ברזל), ומפני שלצה"ל יש תקציב קיום - מזון, דלק, חלפים - שכבר עכשיו נמצא במינימום. אפילו אם הרמטכ"ל יחליט היום לשלוח עוד 10,000 אנשי קבע הביתה, תוצאות הקיצוץ יורגשו רק בעוד כמה שנים, כך שהתקציב הזמין הכמעט יחיד לקיצוץ בסדר גודל כזה הוא באימונים.
הצבא, בצדק, לא רוצה לפגוע במוכנות ובכשירות של היחידות הסדירות מפני שהן כוח התגובה הראשוני שיהיה זמין בכל התלקחות אפשרית ולכן חייבים לאמן אותן. יותר מזה, היחידות הסדירות כבר עכשיו מבצעות תעסוקה מבצעית בגבולות ובאיו"ש במקום יחידות מילואים שלא נקראות לתעסוקה בגלל הקיצוץ התקציבי. אם יורידו להם את האימונים, הצבא יתנוון לגמרי, כך שהמקום היחיד שבו ניתן לקצץ במיליארדים הוא אימוני המילואים.
יהיה מי שיגיד: קצצו בתקציב משרד הביטחון ומערכת הביטחון. זה נשמע הגיוני ונכון אבל המציאות הפשוטה היא שגם קיצוץ עמוק - שאגב כבר התבצע במספר הפקידים במערכת הביטחון ובפעילויות שונות של מערכת הביטחון - לא חוסך מיליארדים. בקושי כמה מאות מיליונים. הרשויות המקומיות לא מוותרות על הארנונה שהן גובות ממשרד הביטחון ומצה"ל, ומשרד האוצר, כלומר רשות המסים, לא מוותר על הבלו שהוא גובה על הדלק שצה"ל קונה בארה"ב. אבסורד בפני עצמו.
גם מערכת הביטחון לא נקייה
מה שמקומם הוא שהקבינט הביטחוני ידע את כל זה גם באוקטובר שעבר. צה"ל ומערכת הביטחון הוכיחו את זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים וגם הצהירו על כך, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הקבינט בחרו לדחות את ההחלטה הסופית על תקציב הביטחון למרות הכרטיס האדום שהניפו הרמטכ"ל ושר הביטחון. אולי בינתיים יתגלה עוד מאגר גז, או שההכנסות ממסים יעלו בצורה ניכרת, או שיאיר לפיד יפרוש מהממשלה ואז אפשר יהיה לתת לצה"ל כספים מהגירעון שבינתיים, כך מתברר, התגלה כהרבה יותר קטן מכפי שחשבו תחילה.
אבל מערכת הביטחון לא נקייה מאחריות. בעיקר שר הביטחון שהסכים לקבל את החלטת הקבינט למרות האור האדום הבוהק שהוא והרמטכ"ל הציבו בפני השרים כשהתריעו שלא יהיה תקציב לאימונים במחצית השנייה של 2014.
הרמטכ"ל לא יכול לעשות הרבה. בהיותו חייל עליו לקבל את החלטות הדרג המדיני או להתפטר, והבוקר הבהיר בכנסת שהוא יקבל את הדין. גנץ לא עשה זאת אף שבשיחות סגורות הוא נתן להבין שהחלטת הקבינט והעובדה שממשלת ישראל טרם אישרה את תוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל, מהוות פגיעה חמורה וממשית בביטחון תושבי מדינת ישראל ועלולים לעלות בחיי אדם.
אבל גם עכשיו, כשהעובדות ידועות והאיום על אימוני המילואים התממש, נתניהו לא ממהר לכנס את הקבינט ושר האוצר לא ממש מתרגש. להיפך. מתנהלת התקפה תקשורתית על "השומנים" שצה"ל מרופד בהם והתקשורת משתפת פעולה. מדוע? מפני שתקציב הביטחון אינו ברור ואינו שקוף. הוא מכיל תקציבי רווחה כמו תגמולים למשפחות שכולות, תקציבי שיקום לנכים, פנסיות לגמלאי מערכת הביטחון שגרמו ישירות למשבר הנוכחי ועוד. כך שהוויכוח על תקציב הביטחון מתנהל בחלקו מתוך פופוליזם מכוון של הפוליטיקאים ובחלקו בגלל בורות בציבור ובתקשורת באופן שאינו מאפשר דיון רציני, שלא לדבר על מענה למצוקה האמיתית שהרמטכ"ל מצביע עליה וקורא לעזרה.
לפנייה לכתב/ת 
