טרשת נפוצה: חשיבות אבחון אטרופיה מוחית

טרשת נפוצה נחשבת למחלה הנוירולוגית הנפוצה ביותר בקרב גילאי 20-40. כיום, חיים בישראל כ-5000 חולים בטרשת נפוצה, כאשר מדי שנה מאובחנים מעל 100 חולים חדשים. על פי הנתונים שנאספו, הנשים חולות פי 3 מהגברים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

טרשת נפוצה פוגעת בתפקוד מערכת העצבים שמשפיעה על תפקודים שונים בגוף, ובמקרים קשים עלולה המחלה לגרום לפגיעה קשה בתנועה ואף לנכות קשה. 

אחת הפגיעות הקשות של המחלה מתרחשת באזורי המיאלין - החומר הלבן במוח. האזורים שנפגעו נקראים פלאקים. בבדיקות MRI ניתן לראות את הפלאקים הללו, ובדרך זו לעקוב אחר התקדמות המחלה.

בשנים האחרונות התברר כי לא קיימת קורלציה ישירה בין כמות הפלאקים, כמותם והתקדמות המחלה. זו הסיבה שהחוקרים מנסים למצוא דרכים אחרות לזהות את המאפיינים שיעזרו בחיזוי המחלה וההחמרה בנכות.

חשוב להבין, כי תאי העצב במוח מורכבים משני סוגים: 60% נקראים חומר לבן - מיאלין והם אחראים על העברת האותות החשמליים מהמוח ובחזרה אליו, ו-40% קרויים חומר אפור ומכילים את גרעיני התאים המעבדים את המידע ושולחים אותו הלאה.

 אחד הפרמטרים שיכולים לסייע בחיזוי הוא מדד האטרופיה במוח - רמת הניוון במוח כתוצאה מהפגיעה במיאלין והדלקת שנוצרת בגלל המחלה. חוקרים מצאו כי הקשר בין רמת האטרופיה לבין רמת התקדמות המחלה וההחמרה בנכות, הרבה יותר מדויק. 

החל מגיל 25, קיימת עקומה טבעית של איבוד נפח המוח. בטרשת נפוצה קיימת האצה של התהליך הזה. חוקרים גילו כי טיפולים חדשים בתהליך הדלקתי

 שגורמת המחלה, מחזירים את העקומה למצבה הרגיל. כלומר, לרמת איבוד נפח המוח הרגילה באוכלוסיה.

חשיבות בדיקת האטרופיה המוחית

חשיבות בדיקת רמת האטרופיה של המוח, היא לא על מנת לקבל תמונת מצב עכשוית אלא יש לה גם משמעות פרוגנוסטית לגבי שלבי התקדמות המחלה בעתיד וההחמרה בנכות הנגרמת בגלל הטרשת הנפוצה.

למרות זאת, הבדיקה עדיין לא הוכנסה כמערכת רוטינית לכל חולה, בשל מיומנויות מרוכבות של הדמיה שנדרשות לפענוח הבדיקה. חשוב להבין כי הבדיקה הזו יכולה להועיל גם כמדד לתפקוד קוגנטיבי בקרב מחלות דמנטיות כמו אלצהיימר למשל.

בנוסף, לכך אם הבדיקה תיערך בשלב מוקדם של המחלה, וגם לאנשים שכבר מקבלים טיפול כלשהו, האבחנה תוכל לעזור לשקול טיפול טוב יותר ומתאים יותר למצבם.

הכותב הוא מנהל היחידה לטרשת נפוצה בהדסה ירושלים