קנסות של עד 45 אלף שקל על עוולות צרכניות

ועדת הכלכלה אישרה הבוקר (ג') תיקון לחוק הגנת הצרכן, המאפשר הטלת קנסות מנהליים על בסיס עשרות עוולות צרכניות שמפורטות בו. התיקון לחוק נגרר עוד מהכנסת הקודמת, אך כעת משהוסכם על העברת סגל מפקחים ממשרד הכלכלה לרשות להגנת הצרכן, הוא יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. התיקון צפוי להיכנס לתוקפו בתחילת 2015.

כתבות נוספות בערוץ הצרכנות של ynet:

צו הרחקה: גט טקסי לא תוכל לאסוף מנתב"ג

"על בכירים בממשלה לשבת חודש ולפתור את פרשת איקיוטק"

הצרכנים ממשיכים להצביע ברגליים - ממשיכים לקנות פחות

החוק החדש קובע שני סוגי קנסות על פי חומרת העבירה. הקנסות על עבירות חמורות יהיו בסכומים של עד 45 אלף שקל לתאגיד ו-25 אלף שקל לעוסק פרטי, על כל אחת מהעבירות המנויות בחוק. על עבירות קלות יותר, הקנס המקסימלי לתאגיד יעמוד על 22 אלף שקל ו-7,000 לעוסק פרטי.

החוק מסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל קנס בסכום נמוך לאחר שניתנה לעבריין זכות שימוע. הקנסות יוטלו ללא שלב של התראה, אלא לאחר שהוצא לגביהם צו שנמסר לעבריין. החוק ייכנס לתוקף לאחר ששר הכלכלה יתקין את התקנות הדרושות להפעלתו. בהעדר תקנות, ניתן יהיה לדחות את הפעלת החוק ב-6 חודשים.

העבודה על החוק נעשתה כבר בכנסת הקודמת במטרה להפעיל אותו לפני שנה וחצי, אולם הקדמת הבחירות מנעה את הגשתו לאישור סופי במליאת הכנסת. עבודת החקיקה התחדשה בכנסת הנוכחית, אולם הוועדה, בהרכבה החדש, נדרשה להתחיל את העבודה מחדש והכניסה מספר תיקונים בנוסח הקודם.

בעבירה חוזרת הקנס יזנק ל-68 אלף שקל

עבירות בנסיבות מחמירות לפי החוק נוגעות למספר רב במיוחד של צרכנים, בעיקר מרכולים, שהעבירה נעשתה בהם ביותר מסניף אחד או נקודת מכירה אחת. עבירות חמורות הן בין השאר – הטעיית צרכן בעניין מהותי בעסקה; הפעלת השפעה לא הוגנת על צרכן או אי גילוי של פרטים שעליו לגלותם; חיוב הצרכן בתשלומים שהוא לא חייב בהם, בעת ביטול עסקה או בנסיבות אחרות. עבירה נוספת היא גביית דמי ביטול עסקה בניגוד לחוק.

במדרג הנמוך מפרט החוק 39 עבירות כמו דרישת תשלום על מוצר במחיר גבוה מהמחיר המוצג על המדף; אי הצגת המחיר הכולל על אריזת המוצר (כולל המחיר ליחידת משקל או נפח)  ואי מתן שירות או תעודת אחריות.

עוסק שנתפס בו זמנית במספר עבירות ישלם את הקנס המנהלי על כל עבירה בנפרד. אם נתפס בעבירה חוזרת תוך 9 חודשים ממועד העבירה הראשונה, הקנס יגדל ב-150% מהקנס המקורי (כ-68 אלף שקל על עבירה חמורה או 33 אלף שקל על עבירה מהדרג הנמוך). קנס מנהלי לא יוחל על עבירות עם היבט פלילי שיוגש עליהן כתב אישום לבית משפט כשהעונש הצפוי הוא 3 שנות מאסר או קנס עד כחצי מיליון שקל.

החוק החדש מפרט 10 סוגי עבירות המוגדרות כ"הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכן" כגון: מניעת אפשרות הצרכן להתייעץ לגבי העסקה; עריכת ביקורי שכנוע חוזרים ונשנים בבית הצרכן; הפעלת לחץ באמצעות בני משפחה; ניצול מוגבלות גופנית, נפשית או שכלית בידיעת המוגבלות; ניצול העובדה שהצרכן אינו שולט בשפה.

אמצעים אסורים נוספים הם יצירת רושם שהצרכן זכה או יזכה בפרס או הטבה אף שאין פרס או הטבה או שנדרש תשלום מהצרכן עבור ההטבה שלא פורסמו מראש; וכן מניעת צרכן מלהביא למקום העסק או למקום שהעוסק מנהל מזון או שתיה מהסוג שהעוסק מוכר במקום אלא אם המקום הוא מסעדה או בית אוכל, למעט אם הכנסת המזון נאסר מטעמי ביטחון הציבור. החוק הזה מאפשר למעשה להכניס מזון ומשקה לאולמי קולנוע.

משרד הכלכלה יקצה מפקחים

הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן תאכוף את החוקים להגנת הצרכן באמצעות סגל מפקחים, שיעברו ממשרד הכלכלה לסמכות הרשות. יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הבהיר לפני ההצבעה, כי אישורו הסופי של החוק התאפשר לאחר שסיכם עם מנכ"ל משרד הכלכלה והסתדרות עובדי המדינה כי עובדי המשרד יעברו לרשות ללא פגיעה בזכויותיהם. החוק יעלה לאישור סופי בימים הקרובים.

היו"ר ברוורמן אמר כי הוא מקווה שלא יהיה צורך בהטלת הקנסות המנהליים והמסחר בין העוסקים לצרכנים יתנהל כראוי, "אבל אם לא כך יהיה אז הוועדה נתנה לרשות להגנת הצרכן את כל הסמכויות הנדרשות להטיל עונשים כבדים על העוסקים במטרה להגן על הצרכנים".

שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר: "בישראל התפתח חוסר אמון בין הצדדים וצריך לטפל בו. החוק שעבר היום יבטיח טיפול מהיר ואיכותי יותר בהטעיות צרכניות ויקטין את התמריץ של הסוחרים לנצל את הצרכנים. החוק יסייע לשיקום האמון ולהורדת המחירים".

על התיקון המבטל את האיסור על הכנסת אוכן ושתיה למקומות בילוי הוסף השר: "לא צריך לחתום על משכנתא כדי לראות סרט, הופעה או כדורגל. אלה בדיוק המקרים בהם המדינה צריכה להתערב, במקומות שבהם יש כשלי שוק ולשים סוף לניצול של קהל שבוי".

הממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו"ד תמר פינקוס, אמרה: "התיקון המהפכני לחוק יאפשר לרשות למקד את האכיפה הפלילית בהפרות החוק הקשות ולספק להן מענה כמעט מידי תוך הפעלת מנגנון מהיר, גמיש ויעיל של עיצומים כספיים מרתיעים כלפי מפרי חוק,שיחזק את מעמדו של הצרכן".