'המסר: אל תעבדו'. השכר עלה, הקצבה בוטלה
אמהות חד-הוריות שהחליטו לעבוד יותר נתקלות באבסורד: חוק המזונות מוביל לשלילת הגמלה מביטוח לאומי. "המדינה פוגעת דווקא במי שבוחרת לעבוד. החוק אכזרי ומפקיר", אומרת אלינה לינד, אחת מהן
אלינה לינד, אם חד-הורית ומפרנסת יחידה שמתגוררת עם בתה בתל אביב, רצתה להרוויח מעט יותר. היא לקחה על עצמה משמרות נוספות בחנות הבגדים שבה היא עובדת כדי "לשפר את חיי המשפחה הקטנה שלנו". לדבריה, "היה לנו בלתי אפשרי להתקיים מ-4,500 שקל ומגמלה בת 1,500 שקל". התוצאה: ביטול גמלת הביטוח הלאומי בשל השיפור בשכר.
כמה חודשים לאחר גירושיה ב-2007, חדל הגרוש של לינד לשלם את דמי המזונות. בהתאם לחוק, היא קיבלה גמלה בגובה זהה מהביטוח הלאומי. עליית השכר, עם זאת, הובילה לשלילת הגמלה. "הייתי חסרת אונים", סיפרה. "פתאום ראיתי שהסכום ירד מהחשבון ונשארתי עם תשלומים שלא היה לי מושג איך אעמוד בהם".
הקצבה שנשללה שולמה ללינד על פי "חוק המזונות - הבטחת תשלום", ולפיו אם חד-הורית שאינה מקבלת את דמי המזונות מאבי ילדיה זכאית לקבל אותם מהביטוח הלאומי (שנדרש לגבות את הכספים מהאב). התשלום - 2,800 שקל עבור ילד אחד ו-3,200 שקל לשני ילדים ומעלה - ניתן בשני תנאים: 60% ניכוי עבור כל שקל בקצבה אם שכר עבודת האם עולה על 600 שקל, וכן משכורת נמוכה יותר מ-6,040 שקל (שני ילדים ומעלה) או כ-5000 ש"ח (ילד אחד).
"זה חוק אכזרי", אמרה לינד, שעתרה בשם בתה נגד הביטוח הלאומי ובתי הדין לעבודה בדרישה להוצאת צו על תנאי לביטול השלילה. "המדינה פוגעת דווקא במי שבוחרת לעבוד ומנסה לעשות הכול למען בתה", הסבירה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין איתן קוהלי וברכה לגאמי-פיטם ו"מרכז רקמן לקידום מעמד האישה", נטען כי שלילת הגמלה התבססה על פרשנות שמצמצמת את מטרתו המקורית של החוק ומרוקנת אותו מתוכן.
"בתי המשפט קובעים את גובה המזונות לילדים בהתחשב בכושר העבודה של שני ההורים", אמרה עו"ד עדי בלוטנר, ראש תחום חקיקה במרכז. "הבעיה היא שחוק המזונות הופך את המדינה מגורם ביניים, שאמור להעביר את הכסף לילדים במקרה של תקלה, לגורם שעורך בחינה נוספת של גובה ההכנסות של אחד מההורים ומתעלם מזכות הילדים". כך, טענה, מופקרת טובת הילד.
"המדינה אומרת - אל תצאו לעבודה"
במהלך 2012 הגישו 51 אלף נשים תביעה לתשלום קצבת מזונות, ומתוכן רק 18 אלף נמצאו זכאיות - נתון שמבטא ירידה של 10,000 משפחות בעשור. דו"ח הביטוח הלאומי מייחס נתונים אלה לשיפור ביעילות לשכות ההוצאה לפועל - שמביא נשים לנקוט בעצמן אמצעים נגד החייבים - להחמרה במבחני ההכנסות ולעלייה בתעסוקת נשים. "נשים במשרות חלקיות ובשכר נמוך נפגעו מהקשחת הקריטריונים", הבהירה בלוטנר. "החוק משקף מצב אבסורדי שבו המדינה אומרת לנשים: 'אל תצאו לעבודה, שבו בבית, תקבלו קצבה ותחיו בעוני'".
הקריטריונים לקבלת מזונות הוקשחו בגזירות 2002-2003, בעת כהונתם של שרי האוצר בנימין נתניהו וסילבן שלום. החודש הודיעו שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן על גיבוש תוכנית סיוע לאמהות, ובמסגרתה תוגדל תקרת ההכנסה לקבלת מענק מס הכנסה שלילי ויינתן מענק לנשים חד-הוריות עובדות. התוכנית לא פעלה לשינוי חוק המזונות אך כהן הודיע על הקמת צוות בחינה בנושא.
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שמלווה את מאבקן של החד-הוריות בחוק והיה שותף לגיבוש התוכנית, הסביר כי "אף שר אוצר לא הסכים לדון בחוק המזונות מאז 2003. חבילת ההטבות מיועדת קודם כל לחד-הוריות, והקמת הצוות היא צעד ראשון בדרך לתיקון העוול ההיסטורי של חוק המזונות".
מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "אנו פועלים על פי החוק. אם הוא ישונה והסכום שממנו לא תקטן הקצבה יגדל, הקצבה תשולם בהתאם".
לפנייה לכתב/ת 
