מתי המקלל של סקוטלנד

עוד "סנהדרינק" בערוץ התיירות:

דרכים צדדיות: טיול יין ברמת הגולן

בירה זהב: שותים אסטרייה בקטלוניה

הרבה חנויות יפות ומעניינות יש ברחוב, אבל התחלתי להירטב והעובדה שעדיין לא מצאתי בירה לא הוסיפה למוטיבציה שלי.

התחלתי לחזור לכיוון המלון כשהבחנתי לפתע בבר שנקרא אנג'לס שייר (angels share). נכנסתי למקום מבלי לשים לב שמדובר בעצם בבר של מלון. כולם מסביבי התחילו לאכול צהריים ואני, מה אכפת לי - בכל זאת הזמנתי ושתיתי לי גינס. השחילו אותי ב-4.75 פאונד לפיינט - שזה עדיין הרבה יותר זול מאצלנו - ויצאתי שוב אל הגשם.

(צילום: סנהדרינק)

וויסקי עם ברז

כשיצאתי מהבר, ממש ממול, ראיתי אותו: "מתי המקלל" של אדינבורו - בר לא גדול שנוסד ב-1903 ושמו מאטרס. מסביב לבר עמדו או ישבו רק גברים בגיל ממוצע שעבר את ה-70 ושתו פיינטים של בירה וויסקי.

מאחורי הבר פלרטטו עם החבר'ה שתי פרגיות בנות 50 בערך וכולם ביחד הסתלבטו אחד על השני, צחקו וגם קיללו מדי פעם. אחד מהם הכניס גם אותי לשיחה שהתמקדה במשהו בין רצח מורה בלידס לבין גודל האיבר של מוריניו אבל ממילא לא הבנתי כלום אז קיללתי קללה קטנה ושתיתי בירה.

כשהתכוונתי לשלם והוצאתי כרטיס אשראי, אמרה אחת הפרגיות שהם לא מקבלים פלסטיקים. היו לי רק כמה שטרות של אירו כי ממש רק הגעתי ופאונדים עוד לא היו עלי אבל זה לא עניין אותם. הם שלחו אותי עם עוד קללה קטנה לכספומט שמעבר לפינה בגשם.

חזרתי כדי לשתות עוד משהו ואז הבחנתי בפטנט נהדר ושימושי - על הבר הוותיק הותקן ברז קטן ועתיק והחבר'ה, שישבו בצד ושתו וויסקי פיימוס גראוס בכמויות, הוסיפו לעצמם מים כדי לפתוח את הוויסקי ולהקל על השתיה המרובה, ככה פשוט מהברז.

עכשיו כבר הייתי חייב לשתות איתם וויסקי קטן ובלי שממש שביקשתי, הברמנית העבירה את הכוס שלי לזקן שישב בקצה הבר. הוא מצדו מזג לי קצת מים לתוך הוויסקי מהברז שמסתבר שעליו הוא מופקד. עכשיו, שכבר הייתי אחד מהחבר'ה, יכולתי לחזור למלון לארוחת צהריים עם חשבון כולל של קצת פחות מ-6 פאונד וקללה קטנה לדרך.

• Mathers bar. 1 queensferry st Edinburgh
  

(צילום: סנהדרינק)

ואיזה ג'ין-טוניק קטן מפה לשם

בדרך למלון התחשק לי ג'ין טוניק קטן, כי בעצם הגעתי לסקוטלנד כדי לשתות ג'ין סקוטי שהוא הטרנד החדש היום. הגעתי לרחוב גראסמרקט, ממש מתחת לטירה ומול הקולג' - אזור נהדר של בתי קפה, מסעדות ובארים נהדרים, מסורתיים ושמחים. משלל הבארים במתחם בחרתי בבר ותיק ומסורתי בשם הטיפה האחרונה (The Last Drop), בר אפלולי עם המון עץ ואורות נמוכים.

(צילום: סנהדרינק)

הפאב פופולרי בקרב תיירים וכמובן בקרב הסטודנטים השכנים מהקולג'. כשנכנסתי ראיתי די הרבה אנשים לשעת צהריים והסתמן גם שהתקיים שם אפילו איזשהו אירוע שנראה כמו מסיבת רווקים, או אולי טרום מסיבת רווקים - בכל זאת זה היה יחסית מוקדם בצהריים.

הזמנתי הנדריקס טוניק שכלל את הג'ין הסקוטי הנהדר הזה שמתובל, חוץ מהצמחים הרגילים שמוצאים במשקה הזה, גם במלפפון אנגלי ובפקעות של ורדים מבולגריה. הג'ין הרענן והמבושם השתלב היטב עם הטוניק המשובח של פיבר טרי (Fever Tree). ראיתי סביב אנשים מנשנשים פיש אנד צ'יפס, המבורגרים ומשהו שנראה כמו פאהיטס ולגמתי לי את המשקה בשקט.

המשכתי לשתות לי עד שהרגשתי משהו רטוב בגב. מסתבר שהחתן ממסיבת הרווקים שהיה בדרכו לשרותים היה כל כך שיכור שנפל עלי עם הבירה שלו. ממילא הייתי רטוב מהגשם אז סיימתי את הג'ין שלי והלכתי לדרכי להתחיל את היום שכלל - איך לא - עוד ג'ין.

The Last Drop. 74-78 Grassmarke פתוח בשני עד שבת 11 בבוקר עד 1 אחרי חצות ובראשון מ-12:30 עד 1 אחרי חצות כדי שלאנשים יהיה זמן ללכת לכנסיה ולא להתחיל לשתות במקום.

(צילום: סנהדרינק)

עוד שתייה, מסעות ומה שביניהם: באתר סנהדרינק

בכל טיולי סנהדרינק רוויי האלכוהול, הנהג התורן שותה רק משקאות קלים. תלמדו מהמקצוענים - אל תערבבו אלכוהול ונהיגה!