2013: תאונות עבודה עלו 16 מיליארד ש'

עלות תאונות העבודה למשק בשנה שעברה נאמדת בכ-16 מיליארד שקל. נתון זה נמסר היום לוועדות הכלכלה והעבודה במסגרת יום הבטיחות בכנסת. עלות התשלומים הישירים לנפגעי התאונות, לרבות הוצאות ריפוי ושיקום ותשלומי הביטוח הלאומי, הסתכמה בכ-4 מיליארד שקל, והעלויות העקיפות כמו הנזקים למבנים וציוד וגיוס מחליפים לעובדים שנפגעו, הסתכמו בכ-12 מיליארד שקל.

• עוד על תאונות עבודה - בערוץ קריירה
  

מנכ"ל המוסד לבטיחות וגהות דניאל חדד אמר, כי מספר ההרוגים בתאונות העבודה עמד על 60 כשהמוביל הוא ענף הבנייה. מספר נפגעי העבודה המקבלים גמלת נכות מהביטוח הלאומי עמד בשנה שעברה על 42 אלף. סך כל הנפגעים שקבלו דמי פגיעה הגיע ל-78 אלף. בסך הכול נרשמו בשנה שעברה 280 אלף ימי היעדרות כתוצאה מתאונות בעלות של 56 מיליון שקל.

אמיר שקד ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בוועדת העבודה כי עלות התאונות מבוססת על תחשיב שמרני ו"יתכן מאד שהעלויות בפועל יותר גבוהות". לדבריו "מדי שנה גדלות ההוצאות בגין תאונות עבודה בכ-500 מיליון שקל. יוזם שבוע הבטיחות ח"כ משה מזרחי (עבודה) אמר, "אלה סכומים בלתי נתפסים שניתן היה לחסוך לכלכלה הישראלית".

מנהל תחום בטיחות בעבודה במשרד הכלכלה, זאב ביבס, אמר, "ב-2013 קיימנו 9,400 ביקורות במקומות עבודה, מהן 5,800 באתרי בנייה. הבעיה היא שאנחנו מוציאים צו בטיחות המורה לעצור את העבודה, ושתי דקות אחרי שאנחנו עוזבים ממשיכים לעבוד כרגיל. אין לי כוח אדם שיחזור ויוודא את תיקון הליקויים. במתחמי בנייה גדולים, שבהם רוב ההרוגים, דרוש מפקח יומיומי, אך בפועל אנחנו מפקחים רק אחת לחודש".

עבד חוסיין, ממונה בטיחות מטעם איגוד המנופאים, הוסיף, "חברות הבניה מזלזלות בתקנות הבטיחות והמנופאים מועסקים בתנאי עבדות דרך חברות כוח אדם. הם נתונים ללחץ ולצעקות מצד המעסיק ועושים את צרכיהם בתוך המנוף כי אין זמן".אחד המנופאים, דני אייזנמן, העיד,"חלקנו עובדים 18 שעות ביום בעמידה על מנופים בני 30 שנה ואין פיקוח. גם כשאנחנו מתלוננים ומגיעים פקחים הם רק מזהירים".

יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, סוהיל דיאב, הוסיף: "מתוך 168 תאונות עם הרוגים בשנים 2006-2011 הגיעו רק 13 תיקים לבתי המשפט והעונשים קבלו האחראים היו מצחיקים ביותר: חצי שנה עד שנה וחצי מאסר".