מחקר: יש מעמד ביניים ויש מעמד ביניים

"מעמד הביניים " הפך בשנים האחרונות למטבע הלשון הנפוץ ביותר בדיון הציבורי סביב נושאים כלכליים-חברתיים. מעלים מסים? זו פגיעה ב"מעמד הביניים". יוזמה חדשה שתוריד את מחירי המזון או את מחירי הדיור? אנו מסייעים ל"מעמד הביניים". אלא שנתוני ההכנסה שמנפקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מלמדים שתחת הכותרת "מעמד הביניים" מסתופפים מיליוני אזרחים שתנאי חייהם, רמת הנגישות שלהם לתעסוקה, הון ותשתיות ורמת השכלתם שונים בתכלית אלו מאלו.

כתבות נוספות על "מעמד הביניים" בערוץ הכלכלה :

• ריקי כהן של ברזיל: "הממשלה שלנו נטשה אותנו"
• פרדוקס ה-20 אלף שקל: "מעמד הביניים במינוס"
• דו"ח: מעמד הביניים מצטמצם והכנסותיו יורדות
  

לפי המחקר של מרכז טאוב, 40% מאזרחי ישראל שייכים ל"מעמד הביניים הנמוך", שבו ההכנסה לנפש נעה בין 1,950 ל-5,100 שקלים בחודש. "מעמד הביניים הגבוה", שבו ההכנסה נעה בין 5,100 ל-12,540 שקלים בחודש, קטן בהרבה וכולל 29% מהאוכלוסייה.

להלן מספר דוגמאות שימחישו את הפערים העצומים שבין שני המעמדות הללו: זוג ללא ילדים שחי במשק בית ממוצע מ"מעמד הביניים הנמוך", שבו ההכנסה לנפש היא 3,000 שקל בחודש, הוא זוג שמתקיים מהכנסות בהיקף כולל של 6,000 שקל נטו בחודש. זוג ללא ילדים שחי במשק בית ממוצע מ"מעמד הביניים הגבוה", שבו ההכנסה לנפש עומדת על 8,820 שקלים בחודש, מתקיים מהכנסות בהיקף כולל של 17,640 שקלים נטו בחודש.

הפערים העצומים הללו מתייחסים לשנת 2011. במחקרה מראה ניסנוב כי הם נוצרו בעיקר בעקבות גידול מתמיד בפערי ההכנסות בין מעמד הביניים ה"גבוה" ל"נמוך" מאז שנת 2002, אז נכנס המשק למיתון עמוק בעקבות האינתיפאדה השנייה והממשלה החלה לקצץ בשירותים החברתיים.

הפער בין המעמדות גדל(מרכז טאוב)

"מעמד הביניים תופס מקום נכבד בדיון הציבורי בשנים האחרונות", מסביר סמנכ"ל מרכז טאוב, איל קמחי. "מהמחקר מסתבר שיש הבדלים עצומים בתוך אותו מעמד ביניים. לכן, גם כשמדברים על מדיניות כלכלית-חברתית, שזה מה שאנחנו עוסקים בו במרכז טאוב, אז צריך להבין שאין מדיניות אחת שמתאימה לכל מעמד הביניים. יש דברים שטובים למעמד הביניים הזה ויש דברים שטובים למעמד הביניים הזה - ואלו יכולים להיות דברים שונים לחלוטין ואפילו מנוגדים".

כדוגמא, מביא קמחי את הנושא הבוער ביותר בסדר היום הכלכלי-חברתי - מחיר הדירות. "ייתכן שבחלק העליון של מעמד הביניים יש אנשים שהם בעלי דירות ומשכירים דירות, ומדיניות להורדת מחירי הדיור פוגעת בהם. אם, למשל, מדיניות להורדת מחירי הדירות תצליח מעבר למשוער, אז במעמד התחתון יוכלו לקנות דירה ובמעמד העליון יפסידו את המכנסיים. אנחנו תמיד חושבים על העשירים ויש על זה המון כותרות, אבל אלו בעצם רק 3% מהאוכלוסייה. האנשים שנמצאים מתחת לזה הם מעמד ביניים גם בהכנסות וגם בהרגשה".

ההבדל בין המעמדות: אזור מגורים ומוצא

אז מה מבדיל בין משקי בית ששייכים ל"מעמד הביניים הגבוה" לבין משקי בית ששייכים ל"מעמד הביניים הנמוך"? באופן צפוי למדי, מחקרה של ניסנוב מצביע על כך שב"מעמד הביניים הגבוה" ניתן למצוא יותר משקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים, פחות משקי בית שבראשם עומדת מפרנסת יחידה ויותר משקי בית עם שני ילדים מאשר משקי בית עם 4 ילדים ויותר. אולם המחקר מצביע גם על כך שבני מעמד הביניים הנמוך נבדלים מבני מעמד הביניים הגבוה באזור מגורים ומוצא - מאפיינים שאינם קשורים ישירות, לכאורה, להכנסות משק הבית והוצאותיו.

המעמד משתפר ככל שמתקרבים למרכז(מרכז טאוב)

"כשחושבים על הפריפריה חושבים על עניים, אבל גם מעמד הביניים התחתון מרוכז יותר בפריפריה מאשר במרכז", אומר קמחי. "לקחו בשנות ה-50 של המאה הקודמת אנשים, שמו אותם בכל מיני מקומות ואמרו להם 'תסתדרו'. הילדים שלהם גדלו בסביבה לא תומכת והיה מתבקש שמערכת החינוך תשקיע הרבה יותר משאבים במקומות האלה. אם מסתכלים על תקציב החינוך, רואים שההעדפה המתקנת היא מזערית, מעין מס שפתיים. עושים העדפה מתקנת - אבל בעצם היא לא משפיעה כי זה מעט מדי כסף ואי אפשר לעשות איתו שום דבר".

לדבריו, לצד ההשקעה בחינוך בפריפריה, יש להשקיע בתשתיות תחבורה שיחברו את הצפון והדרום ביעילות ובמהירות לאזור המרכז. "אני לא רואה שום סיבה שהיום אנשים לא ישמרו את העבודה שלהם במרכז ויעברו לגור בפריפריה. אם יתנו להם חינוך טוב ותחבורה טובה שמקשרת למרכז, אז הרמה הכלכלית בפריפריה תעלה וגם מחירי הדירות במרכז ירדו", הוא אומר.

הפער אינו בין בין אשכנזים למזרחים

מאפיין נוסף שמשפיע, לכאורה, על המעמד הכלכלי הוא מוצאו של המפרנס העיקרי במשק הבית. כאן מעניין לראות שככל שעולים במדרג המעמדות הכלכליים, יורד חלקם במעמד של ה"צברים" שגם הוריהם נולדו בארץ, כמו גם חלקם של עולים ממדינות אירופה, אסיה ואפריקה. מי שמגדילים את חלקם במעמד ככל שמטפסים במדרג החברתי-כלכלי הם "צברים" שהוריהם עלו לארץ ממדינות אירופה, אסיה או אפריקה, ועולים מאוסטרליה וממדינות יבשת אמריקה.

המוצא משפיע על המעמד(מרכז טאוב)

מעניין לראות כי חלקם של משקי בית שבראשם עומד מפרנס יליד הארץ, שגם הוריו נולדו בארץ, גבוה יותר במעמדות הנמוכים מאשר בגבוהים. ייתכן שמגמה זו נובעת מהשפעתם של משקי בית ערבים או מהעובדה שבראש משקי בית אלה עומדים מפרנסים צעירים יחסית, אשר הכנסתם נמוכה יותר בשל הימצאותם בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות הקריירה.

בתקופה שבה הנושאים החברתיים-כלכליים תופסים חלק נכבד יותר ויותר בסדר היום הציבורי, מעמד הביניים הוא קטגוריה פוליטית ולא רק כלכלית. "בבחירות האחרונות מעמד הביניים בא ואמר, כביכול, שהוא רוצה שינוי סדר עדיפויות ושידאגו לו", אומר קמחי. "אבל מי זה המעמד הזה? אני לא יודע מי הם המצביעים של 'יש עתיד', אבל הניחוש הפרוע שלי זה שזו ריקי כהן, כלומר, מעמד הביניים העליון. אז מי דואג לתחתון?".

לדבריו, דאגה למעמד הביינים התחתון צריכה להתבסס על מדיניות של צמצום פערים בחברה - על ידי השקעה בחינוך, בהכשרה מקצועית ובתשתיות פיזיות שמחברות את המרכז לפריפריה.

מדיניות כזו צריכה גם להביא בחשבון את השבריריות של מעמדם הכלכלי של אלו המתקיימים מהכנסה לנפש של פחות מ-5,000 שקל בחודש. "בחלק התחתון יש אנשים שההבדל בינם לבין עניים הוא לא גדול במיוחד והם נמצאים בסכנה של נשירה לעוני בגלל פיטורים או מחלה", הוא אומר ומסביר: מי שהיום במעמד התחתון, עלול למצוא את עצמו במעמד של עוני אם לא יהיו שינויים גדולים במדיניות.