המהפכה של בנט: נעבוד יותר, נקבל פחות

המתווה שמציע משרד הכלכלה בראשותו של השר נפתלי בנט לשינוי חוק שעות עבודה ומנוחה , נועד לכאורה לסייע לעובדים השכירים במשק באמצעות מתן גמישות בעבודה - אבל בפועל, מומחים לדיני עבודה לא בטוחים שזה יעזור לעובדים, אפילו להיפך.

• בנט מקדם: חישוב שעות על בסיס חודשי
• בדרך: הבוס יוכל לשלוח אתכם לרופא שלו 
  

ההצעה קובעת בין היתר, כי חישוב השעות הנוספות ייעשה בצורה שבועית או חודשית, כאשר התגמול יירד לשווי של 133% מכל שעת עבודה, לעומת 125% (לשעתיים הנוספות הראשונות) עד 150% משעת עבודה כיום. עבור עובדים רבים במשק, מדובר במכה לא קטנה.

"כששמעתי על זה, קיבלתי צמרמורות בכל הגוף", סיפר ל-ynet יוני קריספין, יו"ר ועד עובדי חברת התחבורה הציבורית אפיקים. "אני עושה שעות נוספות בכמות זהה כמעט לשעות הרגילות. עיקר הפרנסה שלנו היא מהשעות הנוספות הללו, ואם יקחו לנו את זה, יפגעו באוכל של הילדים שלנו".

קריספין הוסיף כי הם התאגדו סביב הנושא בהסתדרות הלאומית ועיגנו את זכויותיהם בהסכם קיבוצי - שעיקריו עלולים להתבטל עכשיו. "בימי שישי אנחנו עובדים כ-10 שעות בממוצע, מתוכן שעתיים ראשונות 125% ולאחר מכן 150%, ובמוצאי שבת אנחנו מקבלים 175% מכוחו של ההסכם הקיבוצי. בכל זה רוצים לפגוע".

אז עד כמה יפגעו בפועל משכורות הנהגים בחברה? אם שכר הבסיס שלהם עומד כיום על 30 שקל לשעה ועל 5,580 שקל בחודש, ביחד עם השעות הנוספות, שמוסיפות 6,335 שקל, הם מגיעים לכ-11,900 אלף שקל בחודש. על פי התעריף החדש, של 133%, התוספת לשכר תרד ל-5,840 שקל בחודש, וסך המשכורת תרד בכ-500 שקל, ל-11,420 שקל.

קריספין הזהיר, כי פגיעה בשעות הנוספות שלהם, תביא לקריסת מערך התחבורה הציבורית. "אני אומר את זה בדמעות ובכאב: יהיה פה מאבק. לא נעבוד בימי שישי ובמוצאי שבתות. שיחפשו נהגים אחרים, ממילא יש מחסור. אנחנו עובדים קשה, או שלא ייגעו לנו בשעות הנוספות או שיתנו לנו משכורות כמו שצריך".

ניוד השעות הנוספות

ההמלצות נכתבו על ידי צוות של משרד הכלכלה והופצו להתייחסויות. הצוות, שאמור להגיש את המסקנות הסופיות בעוד כשלושה חודשים, הוקם על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט, כהמשך בפועל לצוות אחר שהוקם ובוטל על ידי השר הקודם, שלום שמחון.

כיום, חישוב השעות הנוספות נעשה ברמה יומית, כך שהמעסיק צריך לשלם תגמול נוסף על כל שעה לאחר השעה השמינית או התשיעית. על פי הההצעה למתווה החדש, אם משרה מלאה ללא שעות נוספות מסתכמת כיום ב-186 שעות עבודה בחודש, תשלום השעות נוספות יחל רק לאחר השעה ה-187.

המשמעות מבחינת המעסיקים היא, שיהיה בכוחם לנייד את השעות הנוספות שבהן הועסקו העובדים. כלומר - עובד יוכל להישאר בעבודה 12 שעות ביום אחד ו-4 שעות ביום שלמחרת, מכיוון שבממוצע הוא עבד שמונה שעות ביומיים האלה. מבחינת תלוש השכר המשמעות היא, שהמעסיק לא יהיה חייב לשלם לעובד שעות נוספות.

עוד מוצע, כי המקסימום החודשי של שעות העבודה המותרות יוותר על 244 שעות, כולל שעות עבודה רגילות, וכי ניתן יהיה להעסיק עובדים מעל 12 שעות ביום, עד שלושה ימים בשבוע. כלומר אם במצב הנוכחי עובדים יכולים לעבוד בשעות נוספות בהיקף של שעתיים-שלוש ביום ו-12 עד 15 שעות בשבוע - הרי שעל פי המתווה החדש ניתן יהיה לעבוד גם 16 שעות ביום, שלוש פעמים בשבוע. בשלב זה, המלצות הצוות לא מתייחסות לאפשרות של העסקה בשעות נוספות גלובליות.

(צילום: shutterstock)

אף כי מצוין שהיקף ההעסקה אמור להקבע בהסכמה בין העובדים למעסיקים - קיים חשש סביר כי מעסיקים יכפו העסקה בשעות גמישות גם על עובדים שלא מעוניינים בכך. ואכן, במשרד הכלכלה ערים לנושא וקבעו, כי עובדים חלשים, המועסקים בשכר שעתי ומשתכרים מתחת לרף מסוים - ששיעורו טרם נקבע סופית - יוחרגו מהמהלך, מחשש שלא יוכלו לעמוד על זכויותיהם מול המעסיקים.

מי מחליט מי חלש?

עו"ד נאווה פינצ'וק-אלכסנדר, ממשרד עורכי הדין נעמי לנדאו ושות' - נאוה פינצ'וק אלכסנדר, הסבירה כי המטרה בחישוב השעות הנוספות על בסיס יומי, כפי שנהוג היום, היא להפוך אותן לדבר לא כדאי ולהרתיע מעסיקים משימוש בהן. "כשמורידים את הערך היומי של השעות הנוספות, מפחיתים את ההרתעה הזו", פירטה.

"המבנה של שבוע עבודה נקבע בצווי הרחבה בהסכמים קיבוציים, אך המדינה מנסה לעקוף את מה שנקבע בהסכמות הללו", הוסיפה. "נכון שהחריגו אנשים בשכר נמוך, אך כשאין שום ביטחון תעסוקתי, מי יחליט מי חלש ומי לא חלש? התוצאה שהעובדים יצטרכו לערוך פעם בשבועיים מו"מ עם המעסיק שתוצאתו תהיה ידועה מראש - הם ייאלצו לקבל את התכתיב ולעשות הרבה שעות נוספות".

פינצ'וק-אלכסנדר תקפה שינויים נוספים במתווה, המתייחסים לעבודה משמרות לילה ומתירים העסקת עובדים בעבודת לילה במשך שבועיים בחודש במקום שבוע אחד מתוך שלושה שבועות כיום. כמו כן מוצע כי משמרת לא תחשב משמרת לילה במידה שמחציתה ומעלה הבתצעה בשעות היום. "המשמעות היא הרבה יותר עומס על העובדים ופגיעה בחייהם האישיים", אמרה.

בניגוד לצוות של השר לשעבר שמחון, בצוות הנוכחי לא נמצאים נציגי ההסתדרות וארגוני המעסיקים. עו"ד בטי מצר לוי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, הבטיחה כי בכוונתם להיאבק לשמר את הוראות ההסכמים הקיבוציים. "חוקי העבודה הם חוקים שהאכיפה והבקרה עליהם צריכה להיות פשוטה", אמרה. "יוצרים פה אבחנה מאוד מורכבת בין עובדים על פי שעות לבין עובדים בשכר גלובאלי, קובעים תעריף מופחת לתשלום שעות נוספות, ומחריפים את חוסר האיזון בין הבית לעבודה, כי מאפשרים ימי עבודה ארוכים יותר". 

"הכי נורא זה, שאומרים כי זה יהיה תלוי בהסכמת העובדים", הוסיפה. "ברור כי תהיה לכך השפעה שלילית על עובדים במקומות לא מאורגנים. סביר להניח שבמקומות עבודה עם הסדרים קיבוציים מיטיבים יעמדו ארגוני העובדים על המשמר ויתעקשו להחיל את הוראות ההסכמים, אבל זה יוצר נורמה בלתי ראויה ומתאימה למציאות הקיימת. זה לא מעשה שיאפשר לשפר את הגמישות בעבודה".

חוסר איזון בין הבית לעבודה(צילום: shutterstock)

יו"ר ההסתדרות הכללית היוצא, עופר עיני, התייחס גם הוא לשינוי המוצע, בדברים שנשא בעת ההכרזה על מינוי מחליפו בתפקיד, אבי ניסנקורן. "את המתנה הראשונה כבר קיבלת", אמר לניסנקורן, "השר בנט מקדם הצעה לשעון גמיש - החלטה תמימה לכאורה שהולכת להוריד הרבה מאוד כסף מציבור העובדים". בעבר התנגד ניסנקורן להגמשת שעות התעסוקה ואף ביקש וקיבל זכות וטו על החלטות הצוות בתקופתו של שמחון. 

"פתח דרמטי לניצול עובדים"

ח"כ דב חנין (חד"ש), הזהיר בשיחה עם ynet כי "ההצעה הזו יוצרת פתח דרמטי לניצול עובדים. היכולת לנייד את השעות הנוספות מיום ליום תאפשר להעסיק אנשים סביב השעון ולא לשלם להם שעות נוספות. צריך לתת לעובדים הגנות גם בהיקף הכללי של העבודה. המאבק הקלאסי של עובדים היה על 8 שעות עבודה ביום, אבל אנחנו עלולים להגיע למצב שעובדים יעבדו גם 15 שעות ביממה, בלי לקבל תגמול על השעות הנוספות כי פשוט יניידו להם אותם לימים אחרים".

חנין הוסיף והביע חשש מפני מגמה כללית ביחסי העבודה במשק, להחלשת זכויות העובדים. "תהליכים כמו שחיקת השכר הראלי הממוצע, המתקפה הממושכת על הוועדים החזקים שהיו גרעין ההגנה על זכויות בסיסיות של עובדים והמתקפה הנוכחית על זכותנו לסיים את יום העבודה בשעה נורמאלית ולעשות עוד דברים ביום הזה חוץ מלעבוד - כל אלו משקפים מגמה מדאיגה מאוד".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), אמר כי "מדובר בניסיון שנכשל בעבר וייכשל גם בעתיד. ועדת העבודה והרווחה בראשותי לא תיתן יד לעושק העובדים ולפגיעה לא מידתית בהם. חוק שעות עבודה ומנוחה במתכונתו הנוכחית מחייב את המעסיק לשלם לעובד שעות נוספות על בסיס יומי, וכך יישאר. המשק הישראלי לא יהיה שוק עבדים ולא נרשה שהמעסיקים ישחקו בשעות העבודה והמנוחה של העובדים".

עו"ד דרור גל, מומחה לדיני עבודה ממשרד סטריקובסקי, גל ושות, סבור כי השינוי המוצע אכן ישיג את מטרתו ויאפשר גמישות גדולה יותר לעובדים – כך שיוכלו לצאת מוקדם בימים מסוימים ולהשלים את השעות בימים אחרים. עם זאת הוא מזהיר, כי היקף השעות המוצע הוא גדול במיוחד. "244 שעות בחודש זה מספר עצום, שלא עונה על על המצוקה האמיתית של האוכלוסיות שביקשו את הזמן הגמיש", אמר. "בפועל - מספר העובדים שעושים 60 שעות נוספות בחודש הוא זעום. נכון שציינו שצריך הסכמה של העובד, אבל זה רק עלה תאנה. בפועל, כמה לא יסכימו?".

לעמדתו של עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', המתווה החדש נושא בשורה חיובית. "זה שינוי מבורך, כי עובדים ממילא עובדים כיום 16 שעות ביום והמעסיקים עוברים בכך עבירה פלילית, גם אם הם משלמים לעובד כפי שצריך", הוא אומר. "בנוסף, ההצעה תחסוך כסף למעסיקים כי היא תאפשר גמישות בעבודה, שלא תחייב לשלם שעות נוספות. כיום, אם עובד רוצה לצאת מוקדם ולהשלים את השעות למחרת - המעסיק לא יכול לקזז את זה ועליו לשלם עבור כל דקה מרגע שעוברות שמונה שעות עבודה".

הביקורת של לפידור היא כלפי החרגת העובדים החלשים. "בפועל, השינוי לא יחול על 70% מהעובדים בישראל", הוא מפרט. "אלו שמרווחים הרבה ממילא לא צריכים את זה, כי התנאים שלהם גמישים בדרך כלל. רצוי היה לעשות את השינוי בהתאם לסוג העבודה ולא על פי גובה השכר".

ואכן, מבדיקה שערכו בחברת עוקץ מערכות באמצעות ניתוח תלושי השכר המופקים על ידיה, עולה, כי עובדים בענפים רבים המאופיינים בשעות נוספות רבות, מועסקים לפי שעה. בענף ההייטק למשל, שיעור השעות החודשי עומד על כ-209 שעות,  – בזמן שכ-24.5% מהעובדים בענף עובדים במתכונת שעתית, ובקרב משרדי רו"ח עומד שיעור השעות החודשי על 213 שעות, כאשר כ-28.4% עובדים באופן שעתי.

משרד הכלכלה: "השוק השתנה"

המשנה למנכ"ל המשרד, מיכל צוק, שעמדה בראש הצוות שגיבש את ההמלצות עם היועץ המשפטי עו"ד מיכאל אטלן, הבהירה כי מדובר בטיוטא ראשונית בלבד, שהופצה לצורך התייעצויות.

"החוק כיום מאוד מסורבל וישן", הסבירה. "השוק השתנה, המעסיקים רוצים הסכמי עבודה יותר גמישים וצריך מענה. אנחנו מציעים הסדר בהסכמה בין המעסיק לעובד, שמתמקד בשני נושאים – גמישות בעבודה ושעות נוספות, ובעבודת ומשמרות לילה".

צוק הוסיפה כי "אנחנו מכירים בבעייתיות ואומרים בצורה ברורה, שצריך לאפשר יותר גמישות אך צריך לעשות את זה בצורה שלא תפגע בעובדים החלשים. ההסכם לא יכפה על עובדים השעתיים, כדי לא להרע את התנאים שלהם. לא קבענו עדיין סף, זה תלוי בשכר שייקבע ופתוח להתייעצויות".