הארגון שהפך את החטיפות לעסק משתלם
הארגון האיסלמי "בוקו חראם" התפרסם בעקבות חטיפת הנערות הניגריות - ועורר סערה עולמית. אך כהרגלו בקודש, מתעורר המערב מאוחר מדי: הארגון, שפועל בצפון ניגריה, הספיק לשלוח זרועות למדינות סמוכות והוא כבר ממומן שנים על ידי ארגונים קיצוניים מוכרים יותר כמו אל קעאידה וא-שבאב
באחרונה עלה לכותרות הארגון האיסלמי הקיצוני "בוקו חראם" שהחל לפעול בצפון ניגריה, אך מאז כבר הספיק לשלוח זרועות גם למדינות השכנות. הארגון, שהוקם בשנת 2002 על ידי מוסלמי בשם מוחמד יוסוף, כבר ביצע שורה ארוכה של פיגועים ומעשי טבח. עם זאת, הוא הצליח לחדור למודעות המערב רק לאחר שחטף מאות תלמידות והודיע כי בכוונתו למכור אותן לכל המרבה במחיר.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה בעולם של ynet:
עסקת גז בין רוסיה לסין - 400 מיליארד ד'
יאהו במגעים לרכישת RayV הישראלית
קרדיט סוויס ישלם 2.6 מיליארד דולר לארה"ב
- לטורים נוספים של דורון פסקין
הארגון הקיצוני ששואף להקים מדינה איסלמית, שבה ייושמו חוקי האיסלם (שריעה), הגביר את מידת ההתעניינות בו ובמקורותיו הכספיים עם הרחבת פעילותו. הבעיה היא שההתעניינות הזו מצד המערב החלה מאוחר מדי, רק לאחר שנים שבהן הארגון בנה עצמו מבחינה כלכלית.
הממצאים שהתגלו על ידי התקשורת המערבית מענייניים: לפי דיווח שפורסם השבוע בניגריה, המממן הראשון של הארגון היה מנהיג אל קאעידה שחוסל, אוסמה בן לאדן. ככל הידוע, ב-2002 הוא הוציא שליח מיוחד שהעביר למנהיג הארגון יוסוף (שחוסל ב-2009) יותר ממיליון דולר במזומן - ויש הטוענים כי מדובר אף בסכום גדול יותר של כ-3 מיליון דולר.
"מתנת הפתיחה" הזו שנתן אל קאעידה לארגון הקטן, איפשרה לו לפרוס עליו את חסותו, ומהווה אינדיקציה לקשרים הענפים של הארגון עם אל קאעידה. סביר להניח כי מאז 2002 נמשכה הזרמת הכספים לארגון על ידי בלדרי הג'יהאד העולמי.
חטיפות - עסק כלכלי משגשג
על התפתחותו הכלכלית של "בוקו חראם" בשנים האחרונות ניתן ללמוד, בין השאר, מאמצעי הנשק המתוחכמים שהצליח לרכוש. עם אלה נמנים נשק נגד טנקים, נשק נ"מ וכלי רכב המותאמים לשטחי המדבריות. לא בכדי התלונן באחרונה קצין ניגרי בכיר, כי ברשות לוחמי הארגון מצוי נשק מתקדם יותר מזה שיש לצבא הניגרי. כל זה כמובן עולה כסף - והרבה.
"בוקו חראם" פיתח לעצמו עם השנים פעילויות מכניסות: חטיפות ושחרור תמורת כופר או מבצעי שוד של בנקים ומוסדות אחרים בניגריה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפעילות למימון ההוצאות השוטפות של הארגון.
בשנת 2013, למשל, שחרר הארגון חטופים צרפתים תמורת סכום של 3 מיליון דולר, אותו קיבל מממשלת צרפת בעסקה בינלאומית מתוקשרת היטב. אבל חלק הארי של החטיפות היה של פקידי ממשל בניגריה או בני משפחותיהם, שבהם תהליך השחרור היה "בתעריף" נמוך יותר, והסתכם לעתים בכמה אלפי דולרים לראש.
מעשי השוד של הארגון מוערכים בכ-8 מיליון דולר. פשע? לא לפי מנהיגי הדת של הארגון, שנתנו ב-2013 הכשר למעשים אלה - באומרם שהכסף הגיע לבנקים באופן "מושחת" תוך ניצול המוסלמים בניגריה. החל מ-2013 שולט הארגון בשטחים נרחבים יותר בצפון ניגריה, ולפי חלק מהדיווחים אנשיו עוסקים בגביית המסים ותשלומי "פרוטקשן" מבעלי עסקים ובכירי ממשל.
מקורות מימון נוספים
אבל לא רק ניגריה משמשת את "בוקו חראם" להרחבת מקורות המימון. נשיא ניגריה, ג'ונתן גודלאק, שהתייחס לעניין באחרונה רמז על מעורבות של גורמי חוץ במימון הארגון.
חוץ מאל קאעידה, נשען הארגון גם על כספים מהארגון הסומלי הקיצוני "א-שבאב". כמו כן, מועברים כספים לארגון מתרומות של אנשי עסקים מוסלמים בכל רחבי העולם וכן ממוסדות במסווה של ארגוני "צדקה" הפועלים גם במדינות המערב.
לפי אחד הדיווחים, גם נשיא מאוריטניה המודח (1984–2005), מועאויה ולד טאיה, היה בקשרים עם "בוקו חראם" ונחשב לאחד המממנים הבולטים שלו. לאחר הדחתו, עבר המנהיג המאוריטני לבירת קטאר, דוחא, ועל פי טענות שונות - הוא ממשיך להזרים משם כספים לארגון הניגרי הקיצוני.
לפי דיווח אחר, לאחר ההדחה ניסה טאיה לשכנע את אנשי "בוקו חראם" לסייע לו לחזור לשלטון תמורת רווחים כלכליים נכבדים. מהלך זה לא צלח, מאחר שבאותה העת היה היקף פעילותו של הארגון מצומצם יותר והעדיף להתרכז בעיקר בניגריה.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
