אז איך מתנהלים כלכלית? מדריכים לחיסכון

משפחת ביטון / באר שבע

• לערוץ משפחה בצמיחה
  

החלק המרכזי של הפגישה – כחצי שעה מתוך שעה וחצי בסך הכל – הוא לאתר כל סכום שהם ביזבזו בחודשים האחרונים ולבדוק על מה. רז ביקשה מהשנים להכין מראש לפגישה דוח מאזן ביתי, שבו רשמו את כל ההוצאות בשלושת החודשים האחרונים, לפי חלוקה להוצאות אישיות, לבית, לילדה, חסכונות, תרומות, ביגוד, סלולרי, בילויים ועוד. כמו כן הם נתבקשו לרשום על כל הוצאה אם נעשתה בצ'ק, מזומן, הוראת קבע או אשראי.

הדבר הבולט ביותר שבו מבחינה רז לאחר עיון בדוח הוא שבני הזוג מוציאים מדי חודש אלפי שקלים במזומן, ואין להם דרך הסבר מדויק למה שימש הכסף. את זה היא מבקשת לתקן. "הכי חשוב לדעת בדיוק לאן הולך כל שקל שמוציאים", היא אומרת.

השלב הבא הוא לבחון הוצאות שעליהן ניתן לוותר וכאלה שלא. הלוואות, קופות חיסכון, סלולרי, תשלומים לגן, בגדים לילדה והוצאות דלק נחשבות להוצאות קשיחות. לעומת זאת, בילויים, מסעדות, ביגוד וכדומה הן הוצאות שצריך להחליט אם מוותרים עליהם באופן מלא או חלקי. "סדר העדיפויות הוא רק שלכם ואתם לא חייבים לתת דין וחשבון לאף אחד", אומרת להם רז, "אבל צריך תמיד לראות את המטרה הסופית. עליכם להיות אמיתיים וכנים עם עצמכם".

אבישג אומרת שההתלבטות הכי גדולה שלה היא אם לעבור לדירה בשכירות בדימונה – למרות הצורך לחסוך לבית משלהם. "אם נעבור הנטו שלנו יעלה בכ־3,000 שקלים בזכות הטבות המס. אבל אז ננצל את הכסף הזה לשכר דירה. היציאה למסעדות, אגב, היא כדי לשמור קצת על הלבד שלנו, לצאת החוצה. אנחנו ממש לא בזבזנים".

גיא מוסיף כי יש ברשותם ציוד מלא לבית: "אנחנו לא צריכים לקנות שום דבר. אם נעבור נחסוך את הכסף שעולה האחסון, שזה 600 שקל בחודש. אולי אבישג גם תמצא שם עבודה במשרה מלאה בתחום החינוך והמשכורת שלה תעלה".

השאלה המרכזית של רז היא אם הצורך בפרטיות גובר על הצורך לחסוך. באופן כללי היא מייעצת להם על אופן חלוקת התקציב בדרך זו: 5% ממשכורתם (20 אלף שקל ברוטו) לשים בצד לאירועים בלתי־מתוכננים כמו שמחות. 10% לשים בצד להוצאות עתידיות.

(צילום: ישראל יוסף)

לאחר שיכינו את הרישומים צריכים בני הזוג לתכנן מהו הסכום שיוכלו לחסוך מדי חודש לבית, בדרך זו: סכום המשכורות נטו פחות 5%, פחות 10%, פחות הוצאות קשיחות, פחות הוצאות נזילות – וזהו הכסף לחיסכון.

יש לציין כי גיא ואבישג כבר קבעו לעצמם באופן שרירותי סכום של 6,000 כיעד לחיסכון חודשי. כעת הם מבינים שהם לא יכולים לעמוד ביעד הזה: "אם היינו מנסים לחסוך 6,000 שקל היינו נכנסים לגירעון ומינוס".

משפחת ברהום / נתניה

שעת ערב בסלון של משפחת ברהום. קודם כל טועמים מהכיבוד העשיר – פירות טריים מחנות הירקות של זלמן וטורט אגסים מעשה ידיה של רויטל – ואז ניגשים לעיקר.

למפגש עם איה תמרי, מאמנת לכלכלת המשפחה, מצטרף עידו בן ה-9, בן הזקונים. "אני מאוד מרוצה שאבא ואמא משתתפים בכתבה שלכם. הם רוצים להתחיל לתת לי דמי כיס וזה נשמע לי נחמד".

תמרי מבקשת מבני הזוג את דוח ההוצאות על ארבעת חודשים האחרונים ומבררת את גובה המינוס – כ-15 אלף שקל. "בהצצה ראשונית ניתן לראות מיד שלא מדובר במשפחה 'פזרנית'", מציינת תמרי. "אבל דווקא בחודש מרס הייתה הוצאה גדולה של 1,000 שקל על ביגוד". רויטל ממהרת להשיב: "נכון. לקראת פסח קניתי לכולנו בגדים לחג". היא מוסיפה כי התברכה בשתי בנות שלא מתעקשות על מותגים.

(צילום: צביקה טישלר)

לדברי זלמן, הוא לא מוציא על כלום: "לא על בגדים, לא נעליים. אני די פסיבי בהוצאות בבית, העיקר שלאשתי ולילדים לא יחסר כלום". תמרי מרימה גבה: "לפי הדוח יש לך הוצאות על מפעל הפיס".

זלמן מצהיר שבדיוק באותו בוקר ביטל את המינוי למפעל הפיס וכך יחסוך 60 שקל בחודש. אלא שאז מתברר שיש לו עוד שני מינויים: האחד עם קבוצת חברים, שכבר הפך למסורת (60 שקל) ועוד מינוי בסך 40 שקל. תמרי ממליצה לו לשקול לבטל עוד מינוי אחד.

היא ממשיכה לעיין בדוח וממליצה לבדוק מול המעסיק של רויטל את נושא הזכאות שלה להטבה במס הכנסה – 2 נקודות זכות. זאת לנוכח העובדה שבנם אובחן כאוטיסט (בתפקוד גבוה).

היא מסבירה גם שחלק חשוב מאוד בשינוי ההתנהלות הכלכלית הוא לשתף את הבנות בישיבה משפחתית, לעבור יחד איתן על ההוצאות המשפחתיות, ויותר מכל להתעכב ולרשום את ההוצאות העתידיות. זלמן ורויטל מודים שלאחרונה חגגה בתם הבכורה שלי, שהגיעה לגיל 16, מסיבת סוויט סיקסטין מפוארת עם שתי חברות. "זה עלה לכל ילדה יותר מ־2,000 שקל. בהתחלה התנגדנו, אבל הסבא פינק את הילדה במתנה מכובדת ואנחנו השלמנו את החסר".

היועצת הכלכלית עוצרת כאן את השיחה: "זו דוגמה מצוינת לדבר שהיה צריך לשוחח עליו מראש המשפחה. לו הייתם עושים זאת ומעלים בשיחה גם סעיף תקציבי עתידי כמו רישיון נהיגה לילדה, אולי הייתם מחליטים על מסיבה בסגנון אחר. גם אם מקבלים עזרה מהסבא, צריך לעשות חושבים ואולי לנתב את הסיוע לטובת הוצאות נחוצות אחרות. המטרה שלי היא לייצר אצלכם דרך חשיבה חדשה שתיכנס כהרגל – לשבת יחד ולדבר בין היתר על הוצאות עתידיות כדי להיערך בהתאם ולשים כסף בצד".

בסיכום המפגש תמרי מחלקת משימות: "למפגש הבא הכינו רשימה של כל החלומות שלכם ורשימת יעדים עתידיים כמו בר־מצווה לעידו. כמו כן חשבו יחד באילו סעיפים תוכלו לקצץ, ולצורך זה אני מציידת אתכם בשלוש טבלאות: דוח סדרי עדיפויות בתהליך ייעול ההוצאות, דוח מעקב הוצאות שנתי ותכנון תקציב עתידי".

מה שבטוח, זלמן כבר עשה שיעורי בית מאז הפגישה עם מיכל פינקלשטיין, מנהלת הסניף המרכזי של בנק פועלים בנתניה. "אני מנהל כבר למעלה משבוע רישום של כל הוצאה במזומן. הייתי בטוח שאני מוציא בקושי 100 שקל בשבוע. בפועל, לפי הרישום הוצאתי כבר יותר מ־600 שקל בשבוע אחד".

משפחת היזמי / ראשון לציון

במשפחת היזמי מקפידים לרכוש רק מה שצריך והם באמת לא באוברדרפט, אבל גם לא מצליחים לחסוך כמו שרצו. שיעורי הבית: לקנות עוד יותר בזול

איה תמרי, מאמנת לכלכלת המשפחה, נפגשת עם בני הזוג לונה ויוחאי היזמי ביחידת הדיור הקטנטנה שבה הם מתגוררים בראשל"צ.

(צילום: דנה קופל)

בני הזוג כבר התרגלו למפגש עם היועצים ומרגישים משוחררים, ואולי זו הישיבה בסלון הקטנטן אך החמים. לונה היא טיפוס חייכן, והחיוך מתרחב כשתמרי מספרת לה ש-60% ממשקי הבית נמצאים במינוס באופן קבוע, כי היא לא חלק מהסטטיסטיקה הזו. "המצב הכי גרוע שאני זוכרת בחשבון הבנק שלי זה פלוס של 6 שקלים", היא אומרת, וגם זה קרה לפני כמה שנים, יום לפני קבלת המשכורת".

תמרי מבינה מהר מאוד שיש לה עסק עם זוג לא טיפוסי מבחינה כלכלית. השניים עובדים כנהגי משאית אשפה בעיריית תל־אביב ומרוויחים יחד כ־14 אלף שקל נטו. הם הורים ליהונתן התינוק. "אני לא יודעת על מה אני מוציאה, כמה על אוכל וכמה על בגדים ולאן הולך הכסף", מספרת לונה לתמרי. "אנחנו לא בזבזנים וקונים רק מה שצריך, אבל הכסף נעלם. לא מצליחים לחסוך כמו שרצינו – כדי לקנות דירה".

תמרי מרגיעה את בני הזוג: "דבר ראשון, למזלכם אתם חיים במסגרת התקציבית שלכם ולא מתפתים לראוותנות או לבזבוז כספים שאין לכם".

תמרי אומרת לבני הזוג שכלכלת בית מנהלים בדיוק כמו בכל עסק – קטן כגדול – ומייעצת להם לנהל בקרה שבועית על ההוצאות. "חובה עליכם לרשום כל הוצאה כדי שתדעו על מה הולך הכסף ואם הוא מנוצל היטב". בשלב הבא היא ממליצה להם לחפש מקומות קנייה זולים, למשל לקנות ירקות ופירות בשוק. "גם לא תמיד כדאי להתפתות למבצעים. גם אם ברשתות הפארם יש מבצע של שמפו ב-7.90 שקלים – תמיד יוצאים שם בקנייה של כמה מאות שקלים. צריך לקנות מוצרים עם רשימה ולהיצמד אליה. קנו מה שאתם צורכים. כשייגמרו העגבניות במקרר אפשר לקנות שוב בחנות הירקות הסמוכה. חבל לקנות כמויות שזורקים חצי מהן".

"יש כלל לפיו צריך להפריש 5% מסך ההכנסות המשפחתיות ולחסוך עבור הוצאות בלתי־צפויות במהלך השנה", היא מגלה להם בשלב הבא. "רכב שהתקלקל, מקרר ששבק חיים או כל דבר אחר. לחסוך עוד 10% מהסכום ובשאר להתנהל נכון, מתוך מודעות לכלל ההוצאות השוטפות כמו שכר דירה, ארנונה, מים, החזר חובות, משכנתה, מזון, ביגוד, נופש ופנאי". היא גם מסבירה לבני הזוג שיש הבדל גדול בין קמצן לאדם שקול: "קמצן לא ייצא לסרט או מסעדה ולא משנה מה יש לו בחשבון. אדם שקול יקצה סכום פנוי למסעדה או לסרט, ואם במקרה אין השבוע הוא ידחה את הסיפוק לשבוע הבא. אתם צעירים וצריכים לחשוב גם על פנאי ונופש".

היא מציידת את בני הזוג בשלוש טבלאות: טבלת הוצאות והכנסות חודשית עם פירוט עד לארטיק שקונים בכמה שקלים, טבלת סדרי עדיפות בתהליך ייעול ההוצאות וטבלת ממוצע הוצאות והכנסות חודשיות.

ככלל היא מבקשת לא לזלזל בהוזלה של שקל או שניים במוצרי מזון או כל דבר אחר ברשתות השיווק, בהוזלה של עוד כמה עשרות שקלים בחשבון הטלפון, כי "השקלים האלה מצטברים להרבה־הרבה שקלים בסוף השנה".