חג לאומי
הספרדים חצו את הגבול לפורטוגל ברכבים ורכבות, הישראלים הציפו את הרחובות, 40 אלף אוהדים עדיין מנסים לשים את ידם על הכרטיס המיוחל לגמר ליגת האלופות וליסבון לבשה חג. יהונתן משעל מחכה לשריקת הפתיחה לדרבי ההיסטורי בין אתלטיקו לריאל, ויש גם הימור
באופן אירוני למדי, ויש שיאמרו אפילו טראגי, עצירת הביניים בת שש השעות בדרך לגמר בליסבון הייתה בברצלונה. וכך חברים - חולפת לה תהילת עולם. האימפריה הקטאלונית, שנושלה העונה ממעמדה ותאריה, הפכה למופע חימום עבור הצגת הכדורגל הטובה בתבל. כלומר, לפחות עד בעיטת הפתיחה למונדיאל בברזיל.
בקרב הישראלים הרבים שפשטו על רחובות ליסבון נרשמת עדיפות ברורה לריאל. חגי עשה את כל הדרך מרמת הגולן, חיים ובנו רפי לא מפספסים אף גמר צ'מפיונס "כבר שש שנים ברציפות", וקובי? הוא בכלל בירח דבש עם אשתו הטרייה מיכל, ש"מוכנה לחוויה של פעם בחיים". אחרי הכל, בשביל זוגיות מוצלחת צריך להתפשר, לא?
את האווירה החגיגית מרגישים בכל פינה. שלטי חוצות במטרו, פוסטרים מפלצתיים של יקיר האומה, רונאלדו, מרוחים על הבניינים, דוכנים למכירת חולצות ומזכרות ובעיקר חבורות אוהדים עליזות.
אבל בעוד עבור אוהדי אתלטיקו וריאל מדריד סוף השבוע הקרוב הוא לא פחות מחג לאומי, מתברר שלפחות כאן בליסבון, יש גם צד מאוכזב. אדוארדו, עיתונאי מקומי בעל שפם מרשים במיוחד, טוען שהעובדה ששתי קבוצות ספרדיות
(שלא לדבר על כך שהן מאותה העיר) הגיעו לכאן, התקבלה בחוסר שביעות רצון מצד המארגנים – שקיוו להגדיל את ההכנסות. במידה וצ'לסי הייתה עולה לגמר, למשל, עקומת הרווח הייתה מזנקת באופן משמעותי – בתי מלון, קניות, בילויים. והספרדים? פשוט קפצו לרכב או עלו על רכבת - ארבע עד שש שעות לכל כיוון. נו טוב, אחרי הכל הם רוצים ליהנות מכל העולמות. גם באירופה וגם בספרד.
הדרבי הראשון בגמר ליגת האלופות לא מעורר התרגשות מיוחדת, מלבד בקרב העיתונאים הספרדים, שבאופן מעניין למדי, נוטים לכיוון אתלטיקו. כשאני מנסה להבין או לקבל נימוקים מקצועיים ממרקו, שמדווח לאתר ה"מארקה", הוא פשוט מושך בכתפיים ואומר: "קשה לומר למה, אבל זו פשוט תחושת בטן. אתלטיקו של העונה זה משהו מיוחד. אי אפשר להמר נגדם".
אי אפשר? ספרו את זה לסוכנויות ההימורים, שמעניקות בממוצע יחס כמעט כפול לחבורה של דייגו סימאונה. מצד שני, אם יש משהו שכבר הוכח העונה, זה שאין הימור בטוח יותר מאשר על האנדרדוג העונה לשם אתלטיקו מדריד.
בינתיים, הבהלה לזהב, או במילים אחרות: החיפוש אחר כרטיס למשחק מחר בערב, מגיע לשיאים חדשים של טירוף. "אני מוכן לשלם 2,500 יורו", נכתב על השלט אותו קשר לצווארו אוהד ריאל בן 17, שמקיף בנחישות את אצטדיון האור שוב ושוב, בתקווה למצוא מוכר טוב לב. המחירים הדמיוניים האלה צפויים לטפס עוד ועוד, ככל שתתקרב שריקת הפתיחה. לפי הערכות שונות, למעלה מארבעים אלף אוהדים של אתלטיקו וריאל נמצאים כרגע בליסבון ללא כרטיס. במקרה שלהם, אופטימיות היא שם המשחק, אבל בכל מקרה הם יוכלו להתנחם בהקרנות על גבי מסכי ענק, שמפוזרים בעיקר במרכז העיר.
ויהיה גם כדורגל. מבחינה מקצועית לא צפויות הפתעות יוצאות דופן. שתי הקבוצות מכירות היטב אחת את השנייה, וכך גם המאמנים אנצ'לוטי וסימאונה. היעדרותו של צ'אבי אלונסו, תעביר את האחריות בקישור ללוקה מודריץ' ואנחל די מריה, בהנחה שרונאלדו ובייל יבלו את רוב הזמן בניסיונות לחתוך מהאגפים למרכז תחת שמירה צמודה. אתלטיקו, ככל הנראה ללא דייגו קוסטה (שעוד לא ברור מה עלה בגורל ביקורו אצל המכשפה הסרבית), תתנפל על מרכז השדה בדיוק כמו שעשתה לברצלונה במשחק האליפות, מתוך ידיעה ברורה שרק כך תצליח לסכן את ריאל.
מרכז התקשורת באצטדיון האור מארח מאות עיתונאים מכל העולם, כולל נציג אוסטרלי חביב, שמשום מה היה משוכנע שיוסי בניון עדיין משחק בצ'לסי. בינתיים, בזמן שניסיתי להסביר לו שהקריירה של יוסי כבר מחשבת את קיצה לאחור, על הדשא עלו הרקדנים לחזרה הגנרלית לקראת מופע הפתיחה מחר. אז נכון שבכדורגל הכל יכול לקרות, אפילו 0:0 לא עלינו, אבל אם נצטרך להמר על תוצאת המשחק על סמך איכותו של הפרומו המרהיב – אני הולך על 2:2, הארכה ופנדלים. תנו לחלום בשקט.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
הילד הזה רק בן 8 ותראו מה הוא כבר יודע לעשות על המגרש
צפו: גבריאל בטיסטוטה חוזר להבקיע ובגדול
לפנייה לכתב/ת 
