די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים
סכסוכים משפחתיים רשאים להגיע לכל אחת משתי הערכאות, ובני זוג מנצלים זאת כדי להילחם אחד בשנייה. ציפי לבני החליטה לשים לזה סוף
מורכבותם של הסכסוכים המשפחתיים הביאה להקמת בתי המשפט לענייני משפחה במקביל לקיומם של בתי הדין הדתיים (הרבניים, השרעים, הדרוזים והנוצרים). הסמכויות המקבילות הובילו לתחרות שבה כל הקודם זוכה. בעקבות זאת, תזכיר חוק חדש שהוכן במשרד המשפטים עבור השרה ציפי לבני
מבקש לבטל את מרוץ הסמכויות, ולאפשר לסכסוכים משפחתיים להתנהל על מי מנוחות.
מצב זה יצר מעין תחרות בין בני זוג המבקשים להיפרד. המשמעות של מרוץ הסמכויות היא שבן או בת זוג מקדימים להגיש תביעה משפחתית לערכאה השיפוטית הנוחה לו. בכך הם מקנים לאותה ערכאה את סמכות השיפוט וחוסמים את בן הזוג האחר מלהגיש תביעה באותו עניין לערכאה מקבילה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- סרק, סרק! גם תביעות מופרכות עולות ביוקר
- ישראלית תקבל חצי מיליון על פוליסה מ-1942
- שופט הפר הסכם: שתי הבנות יישארו עם אימא
- החליק במלון באילת ותבע. שופט: החדר מסוכן
הקמת בתי המשפט לענייני משפחה ב-1995 הביאה לאיחוד שלל הסכסוכים בין בני משפחה לדיון בערכאה אחת שבה יושבים שופטים מיומנים שהתמקצעו בתחום. אלא שלבתי הדין הדתיים יש סמכות מקבילה לעסוק בנושאים הקשורים לתא המשפחתי. המשמעות היא שבכפוף לתנאים מסוימים, ניתן להגיש תביעות כגון משמורת ומזונות לאחת משתי הערכאות - האזרחית או הדתית.
קרב ערכאות
בית הדין הרבני מנע גט מאישה שתבעה בביהמ"ש
Psakdin.co.il
אישה שתבעה את בעלה בבית המשפט לענייני משפחה, עוררה את חמתו של בית הדין הרבני שבתגובה דחה את בקשתה לקבלת גט
מרוץ הסמכויות מביא להסלמת הסכסוך ומונע מבני הזוג לפתור את חילוקי הדעות ביניהם בדרכים שלוות יותר, כגון גישור, ניהול מו"מ או פנייה לטיפול. יש לזכור כי פירוק משפחה וזוגיות גורר השפעות רגשיות על ההליך המשפטי, שכן ככלל, מדובר בצדדים שיצטרכו להמשיך לקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך, אם כהורים לילדים משותפים ואם כשותפים לנכסים ולזכויות.
בתזכיר החוק שהגישה לאחרונה השרה לבני, מתבקש ביטול מרוץ הסמכויות באופן שבו הערכאה שבה יתקיים הדיון תיקבע על ידי החוק ולא תהיה תלויה במידת זריזותו של אחד הצדדים. חלק מהותי מהתזכיר עוסק בהליך מקדמי להליך השיפוטי, ובניסיון אמיתי ליישב את הסכסוך מבלי להגיע להידיינות משפטית, באמצעות העמדת כלים שיסייעו לבני הזוג להגיע להסכמות ולייתר את הגשת התביעות.
אז איך זה עובד?
לפי תזכיר החוק, טרם הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי יחויב בעל הדין להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" לאותה ערכאה שאליה הוא מבקש להגיש את התובענה. לאחר הגשת הבקשה יזומנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע הרלוונטית, ולצדדים יוצע להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה.
במהלך הניסיון ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין, ייאסר על הצדדים להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים, על מנת שירכזו את מירב המאמצים להגיע להסכמות. אם לא יגיעו בני הזוג להסדר מוסכם, מי שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש תביעה לערכאה השיפוטית שבה התקיימה פגישת המהו"ת.
עם זאת, ובמטרה להדוף את מרוץ הסמכויות, אם פגישת המהו"ת התקיימה בבית הדין הדתי והוגשה אליו תביעה, יוכל בן הזוג האחר להודיע על רצונו שהעניין יידון בבית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן רשאי בן הזוג הראשון להגיש תביעתו לבית המשפט, אלא אם כן הסכים בן הזוג שחלק מהעניינים יידונו בבית הדין הדתי.
עו"ד מיכל פיין, העוסקת בדיני משפחה ואמונה על ניסוח הצעת חוק בנושא, אומרת שמרוץ הסמכויות הוא תופעה שדיני המשפחה בישראל מתמודדים עמה מאז ומעולם לנוכח היעדר הפרדה בין דת למדינה.
"המנגנון המוצע בתזכיר, שנועד לבטל את מרוץ הסמכויות ולסייע בעצירת ההסלמה הבלתי נסבלת והמיותרת בסכסוכי משפחה, הוא יוזמה ברוכה", היא מסבירה. "יחד עם זאת, תזכיר החוק רק יוצר מסגרת לחקיקה עתידית, שאותה יש למלא בתוכן. על התוכן שוקדת זה מספר חודשים ח"כ מרב מיכאלי, באמצעות הצעת חוק מהפכנית מטעמה".
- משרד המשפטים מזמין את הציבור להגיש הערותיו להצעה עד 5 ביוני באמצעות אתר קשרי ממשל
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיכל פיין
עוסקת בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
