לפני שיקרה אסון: מי מסמיך את בעלי המקצוע?
למנוע את תאונת העבודה הבאה: תחום הסמכת בעלי המקצוע בכלל והשיפוצניקים בפרט פרוץ לגמרי, ועל אף השיפור בתחום הפתרון עוד לא נראה באופק
פסיכולוג הרוצה לעסוק בטיפול מחויב לעבור הכשרה שבסופה יזכה להיות רשום בפנקס הפסיכולוגים, על מנת לשמש כעורך דין יש צורך לעבור את מבחני הלשכה. אמנם על מנת לעסוק כחשמלאי או טכנאי גז יש צורך בתעודה, אך גם שאר בעלי מקצוע שאנחנו מזמינים הביתה אחראים על בטיחותנו ועל איכות החיים שלנו. כיום כל אחד יכול להציג עצמו כשיפוצניק ולנו אין דרך לבדוק אותו, לדעת שהוא מקצועי ומקפיד על כללי בטיחות וזהירות. בישראל אין גוף מוסמך להכשרה והסמכה לשיפוצניקים, אינסטלטורים ובעלי מקצועות דומים.
עוד בנושא:
מעלימי מס: האם באמת השיפוצניקים הם לב הבעיה?
יכול להיות שמי שמרצף אצלך מחר יככב בהוליווד מחרתיים
צרכנות נבונה: כיצד בוחרים את בעל המקצוע המתאים
מנכ"ל "המקצוענים", ארז סתר, מסביר: "קיים חוסר פיקוח מערכתי בנושא של שיפוצים פרטיים והסדרי בנייה. בעיית הרגולציה נמצאת הן ברמה המוניציפלית, שרשויות מעדיפות לשלוח פקחים שיעסקו בדו"חות ובפיקוח על עסקים כי זה מכניס כסף - ולא לפיקוח על מבנים - והן ברמה הארצית, בכנסת, מבחינת חקיקה. היום כל אחד יכול
לפרסם את עצמו שהוא שיפוצניק ולעבוד בתחום. ההגבלה היחידה שהחוק כן מציין לגבי שיפוצניקים היא הגבלת סכום העבודה וזה אווילי. הרי ייתכן שעבודה על גלריה בבית תתומחר ב- 15 אלף שקל ותקרת הגלריה תתמוטט. אין קשר בין מחיר העבודה לסיכון הכרוך בה".
התאחדות קבלני השיפוצים שהוקמה ב-2001 הצליחה להביא לשיפור יחסי במצב ובשנת 2009 אף תרמה לשינוי חקיקה בנושא, ונקבע כי חובה להוסיף סיווג לקבלני שיפוצים. מאז נקבע תקן לקבלני שיפוצים - 131 - אולם לא חובה לקבל הסמכה על מנת לעסוק בתחום. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, אמר: "המצב הוא שיש שם לתקן הזה, 131, אבל הוא לא אומר מספיק. הדבר היחיד הממשי שאומרת ההסמכה היא שעל מנת לשפץ בסכום העולה על 40 אלף שקל אתה חייב להיות רשום בסיווג 131 או להיות כבר קבלן בניין, אבל קבלני בניין לא תמיד ירצו להתעסק בעבודות שיפוצים. כיום יש 15 אלף קבלני שיפוצים בארץ ומתוכם רק 1,200 רשומים בפנקס הקבלנים".
ממשרד השיכון נמסר כי "סיווג 131 - הינו סיווג בענף השיפוצים וקבלן הרשום בענף זה רשאי לבצע עבודות שיפוצים בלבד. לקבלן בסיווג זה מותר לבצע עבודות שיפוצים - ריצוף, צבע, שליכטה צבעונית וכדומה ואסור לו לבצע עבודות בנייה או חלק מעבודות בנייה כמו תוספות בנייה הכוללות בניית קירות, עמודים, חגורות, טפסנות וכדומה. רק מי שקיבל את הרישיון בענף 131 נקרא קבלן שיפוצים וזה נכון לכל הענפים - מי שאין לו רישיון ומגדיר עצמו קבלן מטעה את הציבור". סתר הוסיף: "אני באופן אישי ניסיתי לפעול גם בכנסת וגם עם מכון התקנים הישראלי לקידום נושא הסמכת והכשרת בעלי מקצוע בתחום השיפוצים. בשנת 2007 ניסחנו מסמך עקרונות להתעדת בעלי מקצוע, אולם הדבר לא צלח להגיע לחקיקה. היום אין דין ואין דיין בנושא הזה, טכנאי דוד שמש שמעלה דוד במשקל רב על הגג עם חבל עלול לסכן את הדיירים, והרי אין שום גוף שיסמיך או יפקח על יכולתו לבצע משימה כזו".
דברו במספרים
ארגון העבודה העולמי (ILO) מדווח כי מדי שנה מאבדים כ-2 מיליון איש ברחבי העולם את חייהם בשל מחלות או פציעות הקשורות בעבודתם. דו"ח תאונות העבודה הקטלניות לשנת 2012, שפרסם מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, מראה כי בישראל, מאבדים את חייהם מדי שנה כ-55 עובדים בתאונות עבודה. רובם, יש לציין, בענף הבנייה. בנוסף, על פי נתונים שפרסם הביטוח הלאומי, משולמים מעל 3 מיליארד שקל מדי שנה כ"דמי פגיעה" לנפגעים בתאונות עבודה, וכ-2.5 מיליון ימי היעדרות מעבודה נספרים מדי שנה בשל תאונות עבודה.
בקיץ שעבר הודיע משרד הכלכלה כי ישקיע 5 מיליון שקל בפרויקט להגברת הבטיחות בעסקים וארגונים קטנים. מקומות העבודה שייכללו בפרויקט הם מכל הענפים התעשייתיים: נגריות, מוסכים, בתי דפוס, מרפדיות, בתי מלאכה לחתוך שיש, חתוך זכוכית, תעשיות כימיות כגון צבעים, לכות ועוד.
אז מדוע בעצם חשוב כל תהליך ההסמכה? הרי מי שטוב ימשיך לקבל הזמנות ועבודות ומי שלא מקצועי יסונן באופן טבעי. סתר מסביר: "בתחום בעלי המקצוע זה לא קורה. אתה לא יודע שהשיפוצניק שהזמנת הוא חאפר כי ייתכן שהגעת אליו ממגנט שהוא הדביק על הדלת או מהמלצה בודדת של מכר משותף. הוא מחרב לך את הבית וממשיך לעבודה הבאה".
ומה עושים בינתיים, כל עוד אין חקיקה וגוף מוסמך שיגיד לי מי מקצועי ומי חאפר? לדברי סתר, "נושא הסינון והבדיקה המקיפה יכול להציל חיים. צריך להזמין בעלי מקצוע ממקור מוסמך ואמין שמסנן בעלי מקצוע, כי היום לך כצרכן אין מושג מי בעל המקצוע שהזמנת. באירופה גם כדי לעבוד כצבע, שלצורך העניין זה לא מקצוע מסכן ומסוכן, דרוש רישיון. בישראל אפילו בעלי מקצוע בתחום האיטום או שיפוצים לא נדרשים לשום הכשרה או הסמכה".
שיפוץ במצב
לפי ההערכות תחום השיפוצים בישראל מגלגל כ-15 מיליארד שקלים בשנה וסיב אומר שהמצב בנושא הסדרת התחום עוד השתפר לעומת מה שהיה פעם: "צעקתי עד השמים ואף אחד לא שמע. במשרד הבינוי והשיכון כל הצוות הוחלף לאחר הבחירות האחרונות ובצוות החדש יש שיתוף פעולה וניסיון להוציא את החסמים הבירוקרטיים, שלא מאפשרים למשפצים להירשם בפנקס הקבלנים. רק לאחרונה עשינו סיור עם השר והוא הבטיח לעזור".
אז מה צריך לעשות כדי לקבל את ההסמכה כקבלן שיפוצים? ממשרד השיכון נמסר כי על מנת לקבל רישיון כקבלן שיפוצים צריך להציג ניסיון של חמש שנים
שהשיג המבקש בהיותו עובד שכיר בחברה קבלנית רשומה בנוסף להכשרה על-פי חוק. כלומר, כיוון שהמבקש מהנדס, הנדסאי או מנהל עבודה, ובמקרים שבהם המבקש מציג ניסיון מתאים, אך הוא נעדר הכשרה אנו מפנים אותו למבחנים שמקיים משרד התמ"ת ואם הוא עובר אותם בהצלחה הוא מקבל רישיון, שכן עמידה בבחינות מהווה תחליף להכשרה מקצועית.
עוד הוסיפו במשרד כי רשם הקבלנים, עו"ד אמנון כהן, מקיים קשר הדוק עם ראשי התאחדות קבלני השיפוצים להסדרת הענף בישראל ורק לאחרונה השתתף בכנס של 500 שיפוצניקים שהתקיים בהסתדרות יחד עם יו"ר הסתדרות עובדי ענף הבנייה והעץ וראשי התאחדות קבלני השיפוצים.
לפנייה לכתב/ת 
