אסתי ג' חיים בין ספרים דיגיטליים
אסתי ג' חיים לא דמיינה עולם חסר ספרי נייר, אבל מצד שני - בעבר כתבו על אבן וגם על זה ויתרנו. כעת היא משיקה את "שלושתם" במהדורה הדיגיטלית ומאמינה שעוד מוקדם להספיד את הספר המודפס
כשהתחלת לכתוב, דמיינת שקוראים ידפדפו יום אחד בספר שכתבת באמצעות עמודים דיגיטליים?
"אני מכורה לספרים מילדותי, וכותבת מאז. מעולם לא תיארתי לעצמי כי ספרי נייר עלולים להיעלם מן העולם, וכי תהיה אופציית קריאה דיגיטלית. אפילו המילה 'דיגיטלית' לא היתה ידועה לי. אילו קראתי זאת הייתי חושבת שמדובר במדע בדיוני, דבר-מה מופרך, ועם זאת, בעבר הרחוק כתבו על אבן, קלף ופפירוס. הכל משתנה".
מה הסצנה האהובה עלייך ביותר בספר "שלושתם"?
"קשה לי למיין סצנה אחת. נקשרתי מאוד לדמויות כאשר הייתי בתוך תהליך הכתיבה. הסצנות נובעות ממהלכן של הדמויות, כך שכולן היו קרובות ללבי, אך כאשר יוצא הספר לאור, אני לאט לאט נפרדת ממנו ומדמויותיו, אף שמשהו מהן יישאר בתוכי תמיד".
האם יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"קראתי סיפורים דיגיטליים ונובלה. סיפור שלי יצא לא מזמן לאור באסופה דיגיטלית של 'בוקסילה' - בקובץ 'שולחן לאחד'. קראתי את עמיתי שהופיעו בקובץ, וכן נובלה מאת גאולה שינה - 'תמרה', וכולם היו מצוינים".
איזה ספר היית קוראת באופן דיגיטלי ואיזה דווקא לא?
"עדיין קשה לי לקרוא באופן דיגיטלי. יש לי חיבה לחומר ממנו עשוי הספר, לא רק לסיפור המסופר, ואני שייכת לדור הנייר. עם זאת, אני חושבת שההתפתחות הזאת טבעית לתקופה, ואני לאט לאט
מתיידדת איתה. זאת אופצייה נוספת לקריאה, אף כי נראה לי שלספר של ממש - לעולם לא יהיה תחליף בשבילי".
איך את חושבת שחוק הספרים ישפיע על הספרות הדיגיטלית?
"קשה לי להתנבא מה יקרה בעתיד, אבל נדמה לי שכבר כיום, רבים מן הקוראים מוצאים את הספר הדיגיטלי זול ונגיש, ולא כובל אותם למבצעים כאלה ואחרים או היעדרם".
איך את מדמיינת את ענף הספרות הישראלית בעוד עשרים שנה מהיום?
ייתכן שהענף יעבור שינוי של ממש. הספר הדיגיטלי יתחזק מאוד. קוראים צעירים, שנקווה שיהיו, ייוולדו לתוך ההוויה הדיגיטלית, וקוראים קשישים, קוראי ספרים, ואולי קוראים בכלל, יתמעטו. גם תפקידן של הוצאות הספרים ישתנה, אף כי בכל מצב יהיו מתווכים בין הסופר לקוראיו, גם אם ישנו צורה. ספרים, בצורתם הקלאסית, יתקיימו לצד הדיגיטליים, ויחשבו מוצגים נוסטלגיים כפי שתקליטי הוויניל נחשבים היום. ועם זאת, הסיפור, הספרות, יוותרו תמיד, מפני שבני אנוש, ללא קשר לתקופה וזמן - זקוקים להם".
לפנייה לכתב/ת 
