אקוורל טרופי: ברזיל
מחופי ריו דה ז'נרו ועד לבירת האמזונס: לרגל המונדיאל - מדריך ברזילאי עם כל הפרטים, הטיפים וההמלצות לערים שמארחות את המשחקים בארץ הטרופית היפהפייה
מונדיאל 2014 נמצא כבר ממש מעבר לפינה, והפעם הוא קורה שם, בברזיל - וזהו זמן טוב לדעת ולהבין מה יש למדינה הזו להציע, לברי המזל שישהו בה בזמן הטורניר. מעבר לחוויית ספורט יוצאת דופן בעוצמתה, המונדיאל טומן בחובו הזדמנות בלתי רגילה להכיר את אחת מהמדינות המופלאות בתבל.
עוד טיולים בערוץ התיירות:
יש עתיד: כך ייראו מושבי המטוסים
מתגלגלים: מדריך לטיולי קראוונים בארץ
אתחיל מהסוף. בין כל הנופים, הטבע האדיר, שפע הצבעים, המוזיקה ושמחת החיים בברזיל, מצאתי לי נחת בפינה מופלאה, בכפר דייגים מרוחק בצפון מזרח המדינה. פגשתי פיסת שלווה ונשארתי לבסוף לגור שם כשנה שלמה.
עוד טיולים בערוץ התיירות:
יש עתיד: כך ייראו מושבי המטוסים
מתגלגלים: מדריך לטיולי קראוונים בארץ
ביום שבו תכננתי לעזוב את ברזיל, אחרי 3 שבועות בכפר הקסום וחודשים רבים של טיול ברחבי היבשת, בדרך לשדה התעופה, החלטתי במהירות ובאימפולסיביות להגיע במקום לטיסה - לפוליסיה פדראל (Policia Federal) שזה סוג של משרד הפנים הברזילאי, כדי לחדש את אשרת התייר שלי בשלושה חודשים נוספים. תפסתי אוטובוס חזרה והגעתי ביום שלמחרת שוב לכפר, שהפך בשבילי מאותו היום גם לבית, למשך שנה ארוכה ומושלמת.
ברזיל מכילה בתוכה אינספור גוונים של הכל, של טבע אדיר רב על שלל סוגיו, נופים עוצרי נשימה, רצועות חופים וכפרי דייגים מהאגדות, עיירות קולוניאליות מרתקות, תרבות עמוקה ומעניינת שהיא תוצר של תמהיל תושביה, היסטוריה עמוקה ורבת שנים ובעיקר - שמחת חיים שאין דומה לה בעולם. העם הברזילאי הוא תרכובת מדהימה של אירופאים, אפריקאים צאצאי עבדים שהביאו עמם האירופאים ואינדיאנים שחיו בה הרבה לפני כל אלה. התערובת הזאת הפכה לתמהיל אחד ומיוחד במינו, כזה שיודע להכיל גם הרבה קושי, שקיים גם הוא בברזיל, ולא מעט.
לפני הכל - כדורגל
קצת על המונדיאל, ולאחר מכן, מבטיח (להשתדל) – בלי מילה על כדורגל. האירוע עצום המימדים הזה, שמתרחש אחת לארבע שנים הוא שכרון חושים אחד גדול שאין שני לו. וכשהוא קורה במדינה שהכדורגל בה היא בחזקת דת, החגיגה הופכת כפולה ומכופלת.
העם הברזילאי ידוע בקשרו ההדוק עם הכדורגל שנחשב לספורט לאומי, ובאהבתו חסרת הפשרות לנבחרתו.
ב-12.6, יום חמישי, תישרק שריקת הפתיחה של מונדיאל 2014 בברזיל ואיתה גם אות הפתיחה לטיול מהאגדות. משחקי המונדיאל פוזרו לאורכה לרוחבה ולעומקה של ברזיל ויערכו בערים הבאות – סאו פאולו, פורטו אלגרה, ריו דה ז'נרו, בלו הוריזונטה, קוריטיבה, סלבדור דה באיה, קויאבה, ברזיליה, רסיפה, נטאל, מנאוס, ופורטלה.
כל האחת מהערים הללו יכולה לשמש מקום לטייל בו, וכבסיס יציאה לטיולים נהדרים בסביבותיה. ביקור בכל אחד ממוקדי המשחקים, מלווה בהזדמנות פז ליהנות מכל סוג של טיול שאפשר לחלום עליו. כל מקום ויחודו הוא, כל מקום בעל אופי ויופי שונה. הצטרפו אלי לטיול בין מוקדי המשחקים וננסה להבין מה ניתן לעשות בסביבת כל מקום.
סאו פאולו
משחק הפתיחה של טורניר הגביע העולמי יתקיים כידוע לכולם, ב 12.6 באצטדיון ארנאס (Arenas de Sao Paulo), בעיר סאו פאולו, מטרופולין ברזילאי ענקי והבירה הכלכלית של המדינה.
סאו פאולו אינה עשירה במוקדים תיירותיים מעניינים וזו בלשון המעטה ובשל כך היה שווה להתעכב אם הזמן המוקצה לטיול בברזיל היה ארוך מאד, אך בהתחשב בפרק זמן של כחודש עד חודשיים, חבל לעשות כך. מה שכן, על הדרך היבשתית המעניינת מסאו פאולו עד לריו דה ז'נרו, שווה בהחלט להתעכב. המרחק בית שתי הערים הגדולות הללו הוא כ- 450 ק"מ של דרך יפהפייה, מתפתלת ועשירה ביופי עוצר נשימה של מצוקים והרים המכוסים בצמחייה טרופית שופעת. כל אלו משתפלים אל החוף ומייצרים מראה מהאגדות
את הנסיעה הזו אפשר לעשות ביום אחד, אך שווה לעשות אותה בפרקים, עם עצירות בדרך. ראשית אני ממליץ לעצור בעיירה סאו סבסטיאן ומשם לקחת מעבורת לאי היפהפה איליה בלה (Ilha Bela), אליו מגיעים לרוב תושבי סאו פאולו לנפוש, לגלוש ולרבוץ על חופיו היפים המעוטרים בצמחייה טרופית.
בהמשך הדרך מגיעים אל עיירת החוף הקולוניאלית פאראטי (Paraty), שמצדיקה שהייה של בין יום ליומיים, כדי לספוג את האווירה הכיפית, להסתובב בין המבנים הצבעוניים והמיוחדים, לבקר במפעל רום או לצאת לטיול בדרך הזהב (Caminho do Ouro), מסלול רגלי נהדר של כמה שעות בטבע.
התחנה השלישית והאחרונה בדרך לריו - "אנגרה דוס רייס" ממנה לוקחים מעבורת אל האי "איליה גראנדה" (Ilha Grande), אי מדהים ביופיו, גן עדן לאוהבי וחובבי חופים. האי מכוסה כולו בצמחייה טרופית עבותה שמשתפלת על גבי ההרים ואל עבר החוף.
קויאבה
לאלו מכם שהגרילו משחק בעיר קויאבה, מצפה הזדמנות נדירה ליהנות מאחד מאזורי הטבע המעניינים ביותר בברזיל – של ביצות הפנטנל.
קויאבה שוכנת במחוז מאטו גרוסו (Mato Grosso) והיא נקודת יציאה לאזור ביצות הפנטנל שמשתרע על שטח אדיר של יותר מ-250 אלף קמ"ר בין 2 מחוזות. ניתן לראות פה את מגוון בעלי החיים הגדול ביותר ביבשת אמריקה: יונקים, בעלי כנף, דו חיים ויצורים שלעולם לא העלתם על דעתכם שקיימים שנראים במלוא תפארתם ומתגודדים באזורי האיים שנוצרים בין הביצות בעונה היבשה (בין החודשים מאי ואוקטובר), המומלצת ביותר לבקר באזור.
אם אתם כאן ומבקרים בביצות, המשיכו לאחר מכן לאחת הבקתות שבאיזור - אותם לודג'ים מציעים טיולים מודרכים יומיים אל תוך גן העדן הביולוגי הזה. יעד נוסף באיזור קואיבה: "בוניטו", מערכת מערות נטיפים וגם אתרי צלילה, מפלים ונהרות ועולם חי עשיר. מה שכן, בוניטו ממוקמת מרחק של כשש שעות נסיעה מהעיירה קאמפו גראנדה.
סלבאדור דה באהיה
סלבדור דה באיה (Salvador da Bahia) הייתה בעברה בירת ברזיל ונחשבת כיום למרכז הפולקלור האפרו-ברזילאי. זוהי אחת מעריה המרתקות ביותר של ברזיל, שבה ניתן ללמוד ולהתרשם משמחת החיים המפורסמת, תוצר של יגון וקושי גדול, מהיסטוריה עשירה, מוזיקה מופלאה ותרבות יוצאת דופן.
מפרץ טודוס אוס סנטוס שעל גדותיו יושבת סלבדור הוא המקום אליו הגיעו האפריקאים בתקופת סחר העבדים, שהביאו עמם מסורות דת אפריקאיות-פגאניות שעד היום ניכרות בעיר.
רובע הפלוריניו הקולוניאלי הוא אזור שחובה לבקר בו ופשוט להסתובב בין רחובות העיר העתיקה, הכנסיות, הגלריות והמבנים הצבעוניים ולהתרשם מהארכיטקטורה המיוחדת. המוטיבים האפריקאים טבועים היטב בתושבי סלבדור שברובם צאצאים של אותם עבדים - במאכליהם, בלבושם, בשפתם, ובמוזיקה שלהם. כל אלה באים לידי ביטוי בקרנבל שמתקיים בעיר כל שנה.
סלבדור היא גם מקום מוצאו של הקפאורה – אמנות לחימה שמאופיינת בתנועות ריקודיות שהביאו איתם העבדים. אין לפספס את המאכלים הטיפוסיים הנמכרים לעיר שנמכרים ברחובות העיר – ואטאפה (תבשיל דג ברוטב קוקוס וכוסברה), וכופתאות אקרז'ה מטוגנות, כמו גם מאכלים טיפוסיים אחרים. לאלו שחפצים להעשיר את החוויה בסלבדור עם ספרות ברזיליאת מופתית, אני ממליץ לקרוא את ספריו של ז'ורז' אמדו, מסופריה הבולטים של ברזיל, המביא בספריו הרבה מן העולם הבאייני על סבלו ועל יופיו והדרו.
חוץ מביקור בסלבדור עצמה, כדאי גם לשלב ביקורים בסביבותיה. לחובבי החופים כמה אפשרויות – החופים איטה קארה ואריאל דה אז'ודה הממוקמים דרומית מזרחית לסלבדור הם חופים יפים בהם אווירה ברזילאית משכרת. אפשרות נוספת היא להגיע אל האי מורו דה סאו פאולו (Morro de Sao Paulo) בו מספר חופים יפהפיים, ובהם שפע גדול של דוכני אסאי ושייק פירות. האווירה על האי היא מעט תיירותית, אך מאד כיפית.
לאוהבי הטרקים, כדאי להגיע לעיירה לנסויס בטיסה או בנסיעה של כשבע שעות מסלבדור, ומשם לצאת לטיולים רגליים ולטרקים בשמורת הטבע שפאדה דיאמנטינה (Chapada Diamantina), שמורת הרי שולחן בה נקודות תצפית עוצרות נשימה, וטבע עשיר של מפלים, מערות קרסטיות, נחלים ובריכות טבעיות. השאפאדה מציעה גם פעיליות אתגריות יותר כמו סנפלינג, טיולי סוסים, ועוד.
רסיפה
רסיפה (Recife) היא בירת מחוז פרנמבוקו וממוקמת בצפון מזרח ברזיל, בצומת נהרות שנשפך אל האוקיינוס האטלנטי. זוהי עיר קולוניאלית עשירה בהיסטוריה שנבנתה, התפתחה והתעצבה בהשפעת השליטים ההולנדים והפורטוגלים ששלטו כאן במרוצת השנים.
רסיפה נמצאת באזור של שפע חופים ועיירות חוף קסומות, והיפה שבהן בה חובה לבקר היא פורטו דה גליניאס (Porto de Galinhas). עיירת החוף הזו אליה הובאו בסתר העבדים האפריקאים בתקופה שלאחר איסור סחר העבדים, היא ללא ספק יהלום אמיתי לחובבי החופים.
העיירה היוקרתית, שוכנת כ-60 ק"מ מרסיפה באזור של רצועת חופים מדהימה של עצי קוקוס, מים צלולים בשלל צבעים ובריכות טבעיות. פורטו דה גליניאס ידועה גם באתרי הצלילה המעולים שבה; בתקופות השפל, נוצרות בריכות טבעיות מדהימות ביופין לאורך החוף, בהן ניתן להשתכשך, לצלול ולשנרקל ולראות את המגוון הנפלא של שוניות האלמוגים, ושלל הדגים צבעוניים.
ניתן לסייר ברכבי באגי שייקחו אתכם לאורך החופים הסמוכים קופה, מורו אלטו ומאראקאיפה ושווה גם לבקר בטמאדרה, כפר דייגים קטן ופשוט עם חופים מדהימים שגורם להרגשה של מסע בזמן וכן בקאבו סאנדו דה אגוסטינו (Cabo Santo de Agostino).
בנוסף, רסיפה ידועה כעיר אליה הגיעו יהודים רבים במהלך השנים, ובה נבנה בית הכנסת הראשון ביבשת אמריקה. שווה לבקר במרכזה ההיסטורי ובעיירה הקולוניאלית המקסימה שסמוכה לה - אולינדה. לאוהבי ההסטוריה והתרבות ואלו הרוצים ללמוד על התקופות הפורטוגזיות וההולנדיות בעיר, כדאי לבקר במכון ריקרדו ברנרד שבו אוספי אמנות מהמאות 16-20.
נטאל
נטאל היא בירת המחוז ריו גראנה דו סול (Rio Grande do Sul) שידועה בעיקר בשל אזורי הדיונות והחופים הנפלאים שבאזור. אם מגיעים לנטאל, מומלץ מאד לקחת רכב באגי ולצאת לטיול חוויתי אל אזור הדיונות, ולנסוע בין הדיונות המתנשאות לגובה עשרות מטרים.
אחד החופים היפים והפופולריים ביותר באזור נטאל הוא "Pipa"', הידוע בחופיו המצוינים לגולשי גלים הודות לרוחות החזקות. החופים יפהפיים והעיירה החביבה המציעה מסעדות טובות, ברים קטנים ונחמדים וחיי חוף כיפיים, היא בהחלט מקום שקל להיתקע בו. לא לשכוח לאכול אסאי לחידוש האנרגיות (פרי שגדל רק באמזונס) כשחוזרים מגלישת הבוקר.
פורטלזה
פורטלזה (Fortaleza) היא בירת מדינת סיארה שבה יתקיימו שישה משחקים במונדיאל. המיוחד בעיר זו הוא לאו דווקא העיר עצמה כי אם אזורי החופים אשר נמצאים צפונית לה. כ-300 ק"מ צפונית לעיר, שוכן כפר הדייגים הקסום ג'ריקוואקווארה (Jericoacoara) שבו התגוררתי במשך שלמה מחיי והיה אחד מהגורמים המכריעים בהתאהבות המוחלטת שלי בברזיל.
כפר הדייגים הקסום נבחר בעבר ע"י הוושינגטון פוסט לאחד מעשרת החופים היפים ביותר בעולם, ולא בכדי. האנרגיות, היופי העצום של החוף האפוף כולו באווירה של קסם ושלווה, תושבי המקום המאושרים ממנת חלקם ומפיסת גן העדן שהם זכו לחיות בה, המסעדות, הברים ובתי המוזיקה שבהם ניתן לשמוע מוזיקה ברזילאית פופולרית בצוותא עם מוזיקה טיפוסית צפון ברזילאית, הם חלק בלתי נפרד מהיופי של המקום.
בשעות בין הערביים, כל תושבי ומבקרי הכפר עולים על הדיונה הגדולה, בכדי לצפות בהצגה הכי טובה בכפר - השקיעה המרהיבה שמספקת בכל יום מראה מרהיב אחר.
עם הירידה מהדיונה לאזור החוף, קול הבירנבאו (כלי הנגינה המתנגן במעגלי הקפאורה) נשמע בכל עבר, ורודות (מעגלי) הקפאורה מסתדרים על החוף וסביבם מתגודדים מבקרי הכפר ליהנות ולהתרשם מאמנות הלחימה הכי ידידותית שהכירו. טיולים ברכבי באגי יביאו אתכם לאזורים הסובבים את הכפר – לסלע המחורר, ללגונה הכחולה וללגונת גן העדן.
החופים של ג'רי ידועים בטיבם לגולשי קייט סרף וווינד סרף, במיוחד מחודש אוגוסט ואילך אז מתחילות לנשוב הרוחות החזקות באזור.
מג'ריקווקווארה ניתן להמשיך ולטפס צפונה ברכב 4X4, עד לדלתת פארנאיבה ומשם להמשיך בנסיעה ובשייט דרך אזורים בתלויים וקסומים כמו Tutia ו Cabure, עד לפארק הלאומי עוצר הנשימה – לנסויס מארניינסס (Lencois Maranhenses) – המצעים המארניונים, שמורת טבע מרשימה עם דיונות שביניהן בריכות טבעיות שנוצרו במהלך העונה הגשומה, מה שמייצר מראה מרהיב ונחשב לתופעה אקולוגית ייחודית ויוצאת דופן. בטיולים בפארק הלאומי לנסויס מרניינסס משלבים נסיעות ברכבי שטח בין הדיונות והלגונות ושיוטים לאורך נהר פרגיסאס. חודשים יוני – יולי בהם מתקיים המונדיאל הם חודשים מצוינים לבקר בפארק הלאומי ולהתרשם מהמקום במלוא תפארתו.
מנאוס
מנאוס ממקומת בלב האמזונס הברזילאי ויושבת על גדות הנהר הגדול. גם כאן, אם מגיעים למשחקים, נהנים על הדרך מ אפשרות לחוות את הטבע במלוא עוצמתו. אפשר לצאת להפלגה ולשוט על נהר האמזונס ימים ספורים בשילוב סיורים מודרכים בתוך הג'ונגל וניתן גם להגיע לאחד מן הלודג'ים הממוקמים במעבי הג'ונגל ולצאת לטיולים יומיים מודרכים.
חווית הטבע של האמזונס היא בעיקר התרשמות מיערות הגשם האינסופיים ומנהר רחב הידיים ויובליו הרבים. בסיורים המקצועיים המוצעים אל תוך יער הגשם שטים בקאנו, דגים פיראניות, מכירים את תושביו של האמזונס, ואוכלים ממאכלי יער הגשם. חווית ג'ונגל בלתי רגילה.
בלו הוריזונטה
העיר שתארח את אחד מחציי הגמר של המונדיאל היא עיר הנמצאת בתהליך פיתוח מואץ. בלו הוריזונטה מושכת אליה כיום משקיעים רבים וידועה כמרכז של מצוינות רפואית, ביוטכנולוגיה וידע.
לאוהבי אומנות, אני ממליץ לבקר ב-Pampulha שם ניתן לראות את העבודות של הארכיטקט נימאייר, הפרוייקטים של בורלה, מרקס, והציורים של פורטיני.
מומלץ גם לבקר במוזיאון האומנות ובכנסיית פרנציסקוס אסיזי הקדוש. במרחק של כ-100 ק"מ מהעיר, שוכנת העיירה אורו פרטו (Ouro Preto - זהב שחור) - היפה שבערים הקולוניאליות של ברזיל.
על העיירה, שבה ניתן בקלות להישאר כמה ימים ולשוטט בין המבנים, הכנסיות והמונומנטים, סוגרת טבעת של עיירות כורים קולוניאליות קטנות באזורים בהם התגלו בעבר מכרות הזהב שנכרה כאן במאות הקודמות.
מומלץ לבקר בעיירה "לבראס" נובאס" שהתגלתה באזור כריית זהב כ 20 ק"מ מאורו פרטו. אוכלוסייתה מונה כ-1,500 תושבים בה תרבות והיסטוריה המבוססים על האירועים שהתרחשו בין התושבים הנמלטים והמליציות מהתקופה הקולוניאלית.
קשה שלא להתרשם מהטופוגרפיה יוצאת הדופן בדרך מאורו פרטו ללבראס נובאס – גושי אבן ענקיים שמסודרים לאורך הדרך כאילו נזרקו ממעלה ההר. עיירה קולוניאלית נוספת שמומלץ לבקר בה היא Congonhas, בה ניתן למצוא יצירות חשובות מתור הזהב של ברזיל.
ניתן להתרשם מיצירות המופת של אלז'אדיניו הנחשבים לאוצר אמנותי גדול בברזיל – פסלים של 12 נביאים מגולפים בשיש, ופיסולי "תחנות הצלב" שנעשו בעבודות עץ צבעוני. עיירות נוספות לביקור בסביבה הן: טיראדנטס (Tiradentes), הוא הישוב הראשון בו נמצא זהב בתחילת המאה ה 18. טיראדנטס עצמו על שמו נקראת העיירה, נולד כאן, והפך לגיבור לאומי בעת שהשתייך לתנועת השחרור הרפובליקנית במינאס ז'ראיס שהודחקה ע"י הפורטוגלים.
קוריטיבה
העיר הגדולה ביותר בדרום ברזיל שמכונה גם "העיר הירוקה". קוריטיבה שוכנת על גדות נהר האיגואסו ושופעת פארקים יפים בהם אגמים וצמחיה מגוונת. העיר ידועה גם בתכנון העירוני ומערכות התחבורה המיוחדות אשר נותנות עדיפות לתחבורה ציבורית והולכי רגל.
אם אתם מגיעים למשחק בקוריטיבה, הייתי ממליץ על נסיעה ברכבת עתיקה לעיירה מורנטס, דרך גשרים עוצרי נשימה וצמחייה טרופית של יער הגשם האטלנטי, ממורנטס אפשר לצאת בנסיעה אל עבר פונטה דו סול, ומשם לצאת בשייט לאי "איליה דו מל" (Ilha do mel) – אי הדבש הקסום והיפהפה.
שמורת הטבע "וילה וליה" (Parque estadul vila velha) היא פארק בו טבע מרשים של סלעים מיוחדים במינם, בתצורות שונות ומגוונות שנוצרו כתוצאה מהאקלים באזור. הפארק הוא אזור טבע מוגן ובו גם מגוון בעלי חיים.
פורטו אלגרה
פורטו אלגרה ("הנמל השמח") יושבת על מפגש של חמישה נהרות וידועה כמרכזה של מורשת הגאוצ'וס , אך אינה עשירה באתרים תיירותיים המצדיקים הישארות במקום, ולכן לא נתעכב עליה. שם פשוט תיהנו מהכדורגל.
ולקינוח: ריו דה ז'נרו
אין עיר מתאימה יותר לאירוח הגמר מאשר מהעיר שהיא לא פחות מאשר העיר היפה ביותר בעולם, לפחותל בעיני. משחק הגמר יערך באצטדיון המפואר והאגדי המרקנה, האצטדיון המיתולגי שמכיל כ-80,000 מקומות ישיבה, עבר שיפוץ נרחב לאחרונה והפך מרשים אף יותר משהיה.
ריו דה ז'נרו ששוכנת במפרץ גוואנברה בחלק הדרומי של האזור הטרופי של ברזיל, היא עיר שמחה, תוססת וססגונית. קל מאד להתאהב בה בזכות הטיילות המפורסמות של קופקבאנה ואיפנמה והחופים הנהדרים שלהם, יער הטיז'וקה והר הקורקובדו שעל פסגתו מתנשא בגאווה פסלו של ישו הגואל, ונחשב לאחד מנקודות התצפית היפות ביותר בעיר, הר הסוכר אליו מגיעים ברכבל לנקודת תצפית מופלאה נוספת בעיר, ומרכזה הקולוניאלי של העיר השופע במוזיאונים, כנסיות, ומבנים מהתקופה הקולוניאלית.
תושבי ריו דה ז'נרו הנקראים "קריוקאס" (Cariocas), קוראים לעיר שלהם ולא סתם – "העיר המופלאה" (Cidade Maravilhosa). כשתגיעו לריו, אני מבטיח שתבינו מדוע היא נקראת כך – יופי טבעי של צוקים מיוערים ותלולים, חופים לבנים ואיים טרופיים.
לאגדה הזו יש גם צד פחות מפואר: שכונות העוני הידועות לשמצה - הפאבלות (Favelas). קשה לתפוס את הקיצוניות בין עושרם של תושבי ריו לבין העוני המחפיר ותנאי המחייה העלובים של תושבי הפאבלות הממוקמים מרחק גיאוגרפי זעום מהשכונות העשירות.
למרבה הפלא, שמחת החיים הברזילאית אינה פוסחת על תושבי הפאבלות והיא מנת חלקם גם כן. ריו דה ז'נרו עשירה בחיי לילה תוססים ומגוונים, אשר מתרכזים בעיקר באיזור הביוליים "הלאפה" (Lapa), שם תמצאו ברים, מסעדות ודיסקוטקים.
את יומן המסע שלי כתבתי לאורך השהות בדרום אמריקה. בערב שלפני נסיון העזיבה הראשון את ברזיל, אחרי שלושה שבועות בכפר הדייגים הצפוני ג'ריקוואקווארה כתבתי כך:
"הבוסה נובה שמתנגנת כה נעימה וערבה לי לאוזן, כאילו הומצאה וחוברה רק בשביל הרגע הזה שאני עובר פה והשפה הפורטוגזית הזאת משתלבת לה בהרמוניות מרגשת בתוך הפלא הזה, כעוד תו מוזיקלי שקיים רק כאן. אני מביט סביב ורואה יופי, לוקח שאיפה ארוכה של נחת ומרגיש ניחוח מיוחד של חופש אינסופי, אני מאזין בתשוקה גוברת למוזיקה הזאת, ונוגע באושר, שפתאום הפך ממושג אמורפי לכה מוחשי. כל החושים פועלים ביחד ובהתאמה ומובילים אותי לכדי החלטה שאת גן העדן הברזילאי הזה, לא אעזוב בקרוב." ניפגש במונדיאל.
עוז אליו הוא מדריך טיולים ("החברה הגיאוגרפית") ומומחה לתרבות ברזיל
לפנייה לכתב/ת 
