עליית הימין הקיצוני: "המשבר הכלכלי הכריע"
ד"ר אנדריי עשת מאוניברסיטת חיפה טוען כי התחזקות הקיצוניים בבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי מהווה מסר של דחייה ושנאה כלפי הגוף עצמו. לעומתו, ד"ר אסתר לופטין מהמרכז הבינתחומי בהרצליה סבורה כי הגורם המרכזי לעליית מפלגות הימין הוא ההגירה האיסלאמית לאירופה
"המשבר הכלכלי, שבצלו נערכות הבחירות לפרלמנט האירופי, הוא בהחלט אחד הגורמים המשמעותיים לתוצאות הקיצוניות", כך טען היום (ב') ד"ר אנדריי עשת מאוניברסיטת חיפה, מומחה למערב אירופה והאיחוד האירופי. לדבריו, המשבר הביא להקצנה בשני קצות הקשת הפוליטית. כך לדוגמה, ביוון התחזקה גם מפלגת שמאל קיצונית על חשבון מפלגתו של ראש הממשלה. "המשבר הביא להקצנה בשני הצדדים, השמאל הקיצוני והימין הקיצוני", טען ד"ר עשת.
עוד סיפורים - בפייסבוק שלנו
ד"ר עשת הוסיף כי הוא רואה בהצבעה מסר של דחייה ושנאה כלפי האיחוד עצמו והריכוזיות שלו. "המסר הזה הוא די פרדוקסלי", אמר. "נראה היה שכתוצאה מהאיום הרוסי על אוקראינה, תהיה יותר הבנה לחשיבות
הכוח של האיחוד והגיבוש, אך זה לא קרה. להפך. במדינות השונות יש חזרה ללאומיות אם לא ללאומנות. יש חיפוש אחרי טריטוריה וזהות לאומית, והעדפתם על פני גלובליזציה".
לחלקה של ההגירה הגוברת בתוצאות מייחס ד"ר עשת חשיבות מועטה יחסית למקובל. כמו כן הוא מציין כי הבעיה של ההגירה הפנים-אירופית חמורה לא פחות מזו של מהגרים מהעולם השלישי. "במערב אירופה התושבים חשים שהגבולות נפרצו. ההסכמים האירופיים שתושבי האיחוד יוכלו לעבור ללא הגבלה ממדינה למדינה, ולהמשיך לעבוד במקצועם באותם תנאים כמו בארץ מוצאם, גורמים לכך שבצרפת, לדוגמה, יש כיום 250 אלף פועלים פולנים. ההגירה הזו מהווה איום על מקומות העבודה של האזרחים מהמעמד הבינוני-נמוך. זו הסיבה שמרין לה פן מקבלת את רוב קולותיה מהפרולטריון. בצרפת נושא האבטלה ממשיך להיות גורם משמעותי".
ביחס להשפעת כוחו של הימין הקיצוני על פעילותו ומדיניותו של הפרלמנט והאיחוד האירופי אומר ד"ר עשת כי לפי המדיניות בפרלמנט, כדי שלנבחרים יהיה כוח להשפיע על סדר היום כגוף, עליהם להתאחד לסיעות. בכל סיעה אמורים להיות לכל הפחות 25 חברי פרלמנט משבע מדינות שונות. "כמו שאני רואה את הדברים, הבסיס האידיאולוגי המשותף של נציגי הימין הקיצוני הוא צר: שנאת זרים ודחייה של הריכוזיות והאיחוד האירופי. מעבר לכך אין שום בסיס פוליטי ואידיאולוגי משותף בין המפלגות מהמדינות השונות, כך שלא ברור אם יהיה להם עניין להתאחד לסיעות".
לדבריו, נתון מעניין נוסף בנוגע לבחירות האלה הוא מה שהגדיר "המפלגה הגדולה באיחוד האירופי", אלה שלא הצביעו. "רק 43 אחוז מהציבור הגיע להצביע, דבר שמעיד שמי שכן עשה זאת הוא מי שיש לו בעיות או מחאה כלפי מפלגת השלטון בארצו, יותר מאשר עניין בהשתלטות על האיחוד האירופי. צריך גם לזכור שלא מדובר פה בעליית ימין פשיסטי כמו ערב מלחמת העולם השנייה, אלא לרוב במפלגות ימין פופוליסטי שקשה לראות בהן איום".
"יש ניסיון להקשיח את החוקים"
לעומתו, ד"ר אסתר לופטין, ראש המרכז ללימודים אירופיים במרכז הבינתחומי בהרצליה, סבורה כי ההגירה האיסלאמית לאירופה היא הגורם המרכזי, אם לא היחיד, שהוביל לעליית מפלגות הימין בפרלמנט האירופי. "כל המפלגות האלה מאשימות את האיחוד האירופי שלא הצליח לבלום את זרם המהגרים", אמרה ד"ר לופטין. "המדינות החברות באיחוד האצילו את הכוח לחוקק חוקים נגד ההגירה לאיחוד, והממשלות המקומיות אינן יכולות להתמודד עם הנושא. הציבור מאשים את האיחוד בהמשך כניסת זרם המהגרים, שמהווים איום על מקומות העבודה, על הצביון הלאומי והתרבותי ולמעשה איום גם על הביטחון האישי".
בצד חוקים נוקשים אירופה מעודדת הגירה של בעלי מיומנויות (Blue Card) ואינה מסוגלת לבלום איחוד משפחות, המהווה כיום 30 עד 40 אחוז מכל ההגירה. "יש ניסיון להקשיח את החוקים יותר, אבל אי-אפשר למנוע איחוד משפחות או להפסיק לאפשר כניסה של פליטים", הסבירה ד"ר לופטין.
ביחס לכוחו האמיתי של הימין בפרלמנט אמרה ד"ר לופטין כי קיימות סיעות שבהן חברות המפלגות הימניות קיצוניות, אולם גם המפלגות הגדולות יותר הן מפלגות שמרניות - ובכללן המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי, ה-European Peoples Party) EPP). "ב-15 השנים האחרונות רואים איך הפרלמנט האירופי הולך ונהיה שמרני יותר, וגם הציבור הפחות קיצוני מודאג מנושא ההגירה. מי שמטיף למדיניות נוקשה הוא לאו דווקא הימין הקיצוני, אלא גם ובעיקר ה-EPP. החיבור ביניהם, עם זאת, עשוי להגביר את הלחץ ואת החקיקה", העריכה.
ביחס להשפעה שתהיה להתגברות הימין הקיצוני בפרלמנט האירופי על היחס לישראל וליהודים, ציינה ד"ר לופטין כי יהודים רבים באירופה מצביעים לסיעות הימין, "מתוך תחושה שלהם ולאירופאים אויב משותף – המהגרים האיסלאמיים. את הפיגועים באירופה ובעיקר בצרפת, כלפי יהודים, ביצעו גורמים מוסלמיים", הזכירה.
"אני לא חושבת שהימין הקיצוני באירופה מטיף לאנטישמיות. מי שמטריד אותם הם המוסלמים וכלפיהם הם מפגינים שנאת זרים. גם ביחס לישראל אני לא חושבת שצפויה הרעה, דווקא להפך. באופן כללי הימין באירופה,
גם השמרני, הרבה פחות ביקורתי כלפי ישראל, בוודאי ביחס למפלגות השמאל הסוציאליסטיות".
פרופסור ירון אזרחי, מומחה בפוליטיקה השוואתית באוניברסיטה העברית, אמר לאולפן ynet בהתייחסו להשפעת התוצאות על ישראל כי "היחסים שלנו עם אירופה הם בלאו הכי בשפל המדרגה. ישראל עושה כל דבר אפשרי כדי להפוך לגורם שלילי בתודעה של הימין האירופי, ולכן אנחנו צריכים לדאוג".
פרופסור אזרחי אמר עוד כי "יש לנו מדיניות אירופית שאיימה בסנקציות על ישראל ותרמה להחרמה של ההתנחלויות ושל מוצרי ההתנחלויות, ואפילו התקדמה מעבר לזה להחרמה של כל חברה ישראלית שמשתפת פעולה עם חברות בשטחים".
לפנייה לכתב/ת 
.jpg_sm.jpg)
