המדריך המלא: איך לפענח בדיקות שמיעה

השמיעה שלנו משפיעה עלינו במגוון רחב של תחומים בחיים. רמת השמיעה משפיעה על תחומים כמו איכות התקשורת עם הסובבים אותנו, רכישת שפה, הדימוי והביטחון עצמי שלנו, פיתוח קשרים ומיומנויות חברתיות, מימוש הפוטנציאל הלימודי, ערנות והתמצאות בסביבה, מעורבות בתאונות, מצב נפשי וזוהי רשימה חלקית בלבד", מסבירה קרן גרשטיין, קלינאית תקשורת במכון הדים.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

לדבריה, זו הסיבה שמומלץ מאוד לבצע בדיקת שמיעה כאשר יש חשד לירידה בשמיעה. כל מי שחושד שיש לו ירידה בשמיעה, בין אם מדובר בעניין תורשתי, ילדים או מבוגרים הסובלים מדלקות אוזניים או מכל סיבה אחרת, רצוי שיעשה בדיקה שכזו.

עוד כתבות בריאות

ירידה בשמיעה: איך היא משפיעה על חיינו?

מכשירי שמיעה: איך להתאים נכון?

מה כוללת בדיקת שמיעה?

גרשטיין מסבירה: "בדיקת שמיעה התנהגותית, מתבצעת באמצעות מכשיר שנקרא אודיומטר וכוללת שני חלקים מרכזיים - בדיקות ספי שמיעה לצלילים טהורים ובדיקות דיבור (SRT- Speech Reception Threshold ובדיקת דיסקרימינציה).

הנבדק יושב בחדר אטום, כאשר על אוזניו מורכבות אוזניות. בבדיקת סף שמיעה לדיבור (SRT), הנבדק מתבקש לחזור על מילים דו- הברתיות, שעוצמתן הולכת ופוחתת, וזאת על מנת לקבוע מהי העוצמה המינימאלית בה הנבדק מסוגל לחזור על מילים.

בבדיקת הדיסקרימינציה על הנבדק לחזור על רשימת מילים חד-הברתיות, הניתנות לו בעוצמה קבועה ונוחה לו והתוצאות נרשמות באחוזים. בדיקות ספי שמיעה נחלקות לשתי בדיקות - בדיקת סף שמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC - Air Conduction), בה הנבדק מתבקש לסמן על ידי לחיצה על כפתור או הרמת יד בכל פעם שהוא שומע צפצוף, ובדיקת סף שמיעה לצלילים טהורים בהולכת עצם (BC - Bone Conduction), אשר אותה עושים רק למי שיש ירידה בשמיעה.

בדיקה זו למעשה מתבצעת רק במידה והשמיעה, כפי שנמצא בבדיקת ה- AC, אינה בתחום העליון של הנורמה. מאחורי אוזנו של הנבדק מורכבת אוזניית רטט, שמטרתה לעקוף את מסלול השמיעה הרגיל ולהעביר את הצליל ישירות לעצב השמיעה. בנוסף, מורכבת אוזניה רגילה על האוזן הנגדית. גם כאן, על הנבדק לסמן בכל פעם שהוא שומע צפצוף".

הכירו את האודיוגרמה

כל חלקי הבדיקה נרשמים על גבי טופס הנקרא אודיוגרמה. זהו התרשים שמקבלים עם תום הבדיקה, ועם התרשים הזה מגיעים לרופא. התרשים הוא ייצוג גרפי של כל התוצאות של בדיקת השמיעה.

האודיוגרמה כוללת גרפים של רמות השמיעה בדציבלים לצלילים בתדירויות שונות. העוצמות של הדציבלים מצויינות על גבי הציר האנכי (0-120) ואילו התדירות (הנמדדת ביחידות הרץ), מצויינת בציר האופקי מהצליל הנמוך (250 הרץ) ועד לגבוה (8000 הרץ).

בכל תדר ניתן לראות מהי העוצמה שבה הגיב הנבדק ברמת הסף (העוצמה הכי חלשה שבה הוא שמע). בנוסף, יש גם טבלה של בדיקות הדיבור ואת אחוזי הבחנת הדיבור (דיסקרימינציה). חשוב לציין כי כל אוזן מיוצגת בנפרד באמצעות סימון אוניברסאלי.

ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC) באוזן ימין מסומנים בעיגולים אדומים, ואילו באוזן שמאל מסומנים באיקסים (X) כחולים. ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת עצם (BC) באוזן ימין מסומנים במשולשים אדומים הפונים ימינה, ואילו באוזן שמאל מסומנים במשולשים כחולים הפונים שמאלה. כמובן שבסוף כל בדיקה יש גם המלצות - האם צריך בדיקת שמיעה חוזרת, האם צריך המשך בירור של רופא או האם יש צורך לבצע גם בדיקות אובייקטיבית.

כיצד מפענחים את המספרים המופיעים באודיוגרמה?

ישנן כמה דרגות לירידה בשמיעה, וכל אחד יכול להבין מהו מצבו בהתאם למספרים. דרגת הירידה בשמיעה נקבעת על פי ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC), והיא מתוארת במילים עפ"י עוצמת הירידה ב- dB HL, לפי החלוקה הבאה:

הכותבת היא קלינאית תקשורת מוסמכת מנהלת את "הדים" רשת מכונים אודיולוגיים