שתי פנים למולדובה: 'מודל אוקראינה זה כאן'
רוב אזרחי המדינה הענייה באירופה חוששים מתסריט שידמה את ההשתלטות הרוסית על אוקראינה בעיקר בשל רצון ממשלת מולדובה להתקרב לאיחוד האירופי. אך יש גם כאלה שחושבים אחרת. "הרוסים יתייחסו אלינו טוב יותר"
השקט והרוגע השוררים ברחובותיה הלא מטופחים של קישינב, בירת מולדובה, מטעים. מולדובה, המדינה הענייה ביותר באירופה השוכנת בין אוקראינה לרומניה אפופת חששות מלחמה.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
לדברי הצעיר, ישנו הבדל משמעותי בין העם האוקראיני לעם במולדובה. "רוב האנשים אצלנו אינם אמיצים כמו האוקראינים. הם לא מאוחדים כמוהם והם לא יילחמו על העצמאות שלהם. יש בינינו אנשים שחושבים כי רוסיה מעוניינת בחבל טרנסניסטריה כי הם מחזיקים שם בסיסים עם מטוסים, טנקים וחיילים. אחרים בטוחים שרוסיה רוצה את כל מולדובה".
אנשי חבל טרנסניסטריה, השוכן בין גדתו המזרחית של נהר הדניסטר הארוך לאוקראינה ורוב תושבים הם סלאבים (רוסים ואוקראינים), כבר הכריזו על עצמאותה כמה פעמים. הפעם האחרונה הייתה בשנת 1992 לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אז גם התנהלה מלחמה קצרה בין הבדלנים לצבא מולדובה שהסתיימה ללא הכרעה.
העילה להכרזת העצמאות הייתה סירובה של האוכלוסייה המקומית בחבל להתנתק מרוסיה, משפתה ומתרבותה. בטרנסניסטריה עדיין שומרים גם נאמנות לאידיאולוגיה הקומוניסטית. הקהילה הבינלאומית בכלל זה היא רוסיה, שלא הכירה עד כה בעצמאותו של החבל. ממשלת מולדובה מוכנה להעניק לאזור המריבה מעמד אוטונומי נרחב, אך עומדת על החלת ריבונתה על שטחו.
בדיעבד, מתנהלת טרנסניסטריה כאילו הייתה מדינה לכל דבר. כעת, לאחר התנתקותו של חצי האי קרים מאוקראינה השכנה והסתפחותו לרוסיה, גוברת תקוות הבדלנים לזכות לגיבוי מדיני ממוסקבה, שיאפשר את הגשמת חלום ההתנתקות ממולדובה.
המראה בין אוקראינה למולדובה
מולדובה, מדינה בת 3.6 מיליון תושבים, מחולקת זה 22 שנה דה-פקטו. ממערב לנהר הדניסטר, אזור שנחשב בעבר בסרביה, חיים כשלושה מיליון בני אדם בעלי זיקה תרבותית ולשונית לרומניה. ממזרח לנהר מתגוררים בעיקר הסלבים.
מולדובה נקרעת בין שלושה זרמים פוליטיים: זה התומך בשמירה על עצמאות, אלה המעוניינים להסתפח לרומניה ודרכה גם לאיחוד האירופי והפרו-רוסים הקוראים להסתפחות לרוסיה. החלטת ממשלת מולדובה לחתום בשבועות הקרובים על הסכם התקשרות לאיחוד האירופי מגבירה את המתחים הפנימיים.
מוסקבה, מצידה, מאיימת לפגוע בכלכלתה הרעועה של מדינת החסות לשעבר באמצעות הגדלת המכסים על מוצרים ממולדובה המיובאים לתחומה, אם קישינב תחתום על ההסכם עם האיחוד האירופי. חתימת הסכם דומה בין אוקראינה לאיחוד האירופי גרמה למהפכה באוקראינה שהובילה להדחת הנשיא ויקטור ינוקוביץ' ולסיפוח חצי האי קרים ולנוכחות הרוסית בגבולותיה.
הקהילה היהודית: מולדובה תישאר מאוחדת
בצל המתיחות הגוברת, דווקא הקהילה היהודית במולדובה נותרה כאחד מסימניה האחרונים והבודדים של אחדות לאומית משני עברי נהר הדניסטר. רוב יהודי מולדובה, המונים בין 300-200 אלף בני אדם שעלו לישראל לאחר קריסתה
בין 300-200 אלף יהודים עלו לישראל ממולדובה לאחר קריסתה של ברית המועצות. הקהילה היהודית כיום מונה כ-22 אלף חברים.
"יש עוד אלפי יהודי בטרנסניסטריה", אומר אלכסנדר בילינקיס, נשיא הקהילה היהודית במולדובה. "חלק מיהודי טרנסניסטריה כבר עזבו לקישינב או לישראל, אחרים חושבים על עזיבה אבל הקהילה שלנו עדיין קיימת בשתי גדות הנהר. יש לנו קהילה אחת, ארגון אחד, בחירות מאוחדות. המדינה מחולקת אבל אנחנו מאוחדים. זה מצב מאוד מיוחד".
בזמן שהמשבר עם רוסיה תופס תאוצה, כמה מאות מחברי הקהילה היהודית במדינה הגיעו לכנס לימוד FSU, חבר המגינות העצמאיות בברית המועצות לשעבר, הנערך בפעם השנייה בקישינב כחלק מהמאמץ הקהילתי לחזק את הזהות היהודית במדינה ולהגביר את הקשר עם ישראל.
בילינקיס, איש עסקים צעיר שמחזיק ברשת עיתונים במולדובה, שומר על חזות ניטרלית. "בקהילה אנחנו לא מרגישים במתיחות או בהרעת היחסים עם רוסיה. רוב חברי הקהילה שלנו דוברי רוסית. אנחנו שומעים על ההתפתחויות סביבנו, גם באוקראינה, בטלוויזיה אבל לא מרגישים דבר. לדעתי מולדובה תישאר עצמאית ותתקרב לאיחוד האירופי", גרס בילינקיס.
"להתקרב לרוסיה אבל לשמור על עצמאות"
עם זאת, בקרב משתתפי לימוד FSU רובם מצעירי הקהילה, ניתן לחוש היטב באווירה הפוליטית הטעונה מסביב. אירנה, בת 29, עזבה את טרנסניסטריה לפני 11 שנה מיד לאחר סיום לימודיה בתיכון. "המצב הכלכלי שם קשה ביותר", הוא סיפרה. "למרות התמיכה הכלכלית הרוסית, אין שם סיכוי למצוא עבודה ולהרוויח כסף. עם מסמכי הזהות שממשלת החבל מנפיקה לא יכולתי לנסוע אפילו לאוקראינה כי אין מדינות שמכירות במסמכים הללו. לחיות שם זה כמו לחיות בברית המועצות".
לדבריה, בחבל טרנסניסטריה לא התפתח שום דבר. "המשכורות זעומות, המחירים אמנם נמוכים, אבל האיכות של המוצרים גרועה. לא היה טעם ללמוד שם באוניברסיטה כי לא איש לא מכיר בתעודות גמר המונפקות שם. אולי רק ברוסיה מכירים בדיפלומות הללו, כי הרוסים מאוד רוצים את החבל וכולם יודעים זאת", טענה אירנה.
הצעירה, שעובדת היום כמתאמת תוכנית "תגלית" במשרדי הסוכנות היהודית בקישינב, מבהירה כי מולדובה צריכה מנהיג חזק שיבחר את הדרך הטובה עבור העם וגם התקרבות לרוסיה היא האופציה הטובה יותר. "אני חושבת שעבורנו יהיה טוב יותר להיות עם רוסיה מאשר להתקרב לאירופה. באיחוד האירופי יש יותר מדי מדינות, בכלל זה מדינות חזקות שיכולות להפוך את המולדבים לעבדים. הרוסים יתייחסו אלינו טוב יותר. בכל מקרה אנחנו צריכים לשמור על עצמאות. כי היא הדרך הטובה ביותר. אנשים כאן פוחדים להיות עצמאיים ולומר מה הם רוצים. זו המנטליות שנותרה עוד מימי ברית המועצות".
גם ניקולאי בן ה-17, הלומד באחד משני בתי הספר התיכוניים של הקהילה היהודית, סבור שלארצו עדיף להתקרב מחדש לרוסיה. עם זאת, הוא מספק סיבה שונה לזו של אירנה לבחירתו. "קומוניזם היה דמוקרטיה בסגנון רוסי. לא היו עשירים ולא היו עניים. אלא אנשים רגילים והחיים היו טובים. רוסיה תאפשר למולדובה להיות חזקה יותר", חושב ניקולאי.
ניקולאי מאמין שחבל טרנסניסטריה לא תבקש להפוך לחלק מרוסיה ולא חושב שהמלחמה בפתח. "אוקראינה מפרידה בין חבל הבדלנים לרוסיה. בניגוד לאחרים, אני לא חושב שתפרוץ כאן מלחמה. אבל לא מעט מולדבים מאמינים שדווקא אצלנו תיפתח מלחמה בין רוסיה לאירופים".
הכותב היה אורח של לימוד FSU
לפנייה לכתב/ת 
