ארה"ב רוצה לשגר את חלקיק הרפאים
התשובה האמריקנית למאיץ החלקיקים האירופי: ועדת מומחים הציעה לממשל לפתוח בפרויקט קרן נייטרינו - 1,300 ק"מ מתחת לאדמה משיקגו לדרום דקוטה. המטרה: ללמוד על החלקיק המוזר והקטנטן. העלות: מיליארד דולר
לפי המומחים, הפרויקט יסייע למדענים ללמוד על החלקיק המכונה נייטרינו. סוכנות הידיעות AP דיווחה כי הוועדה מסרה בשבוע האחרון את הדו"ח שלה לממשלה הפדרלית.
זה אמור להיות פרויקט החלקיקים הגדול בארצות הברית זה שנים, אמר יו"ר הוועדה סטיבן ריץ מאוניברסיטת סנטה קרוס בקליפורניה. ועדיין, הוא קטן בהרבה ממאיץ החלקיקים האירופי, שם זיהו את החלקיק האלוהי, בוזון היגס.
לחצו על התמונה להגדלה
פרויקט הנייטרינו היה אחד מהפרויקטים המרכזיים שהצוות כלל ברשימת ההצעות לחקר חלקיקים שהציג. פרויקטים אחרים שהוצעו הם שיפור מאיץ החלקיקים האירופי ויצירת מוחץ חלקיקים תת-אטומי יפני. אם אכן תאושר ותמומן, קרן הנייטרינו צפויה להיבנות במשך 10 שנים ולפעול לאחר מכן במשך 20 שנה.
"מה שמאיץ החלקיקים עשה לבוזון היגס, אנחנו רוצים לעשות לנייטרינו", אמר ג'ו ליקן, תאורטיקן חלקיקים ממעבדת פרמי בשיקגו, שבה נמצא אחד ממאיצי החלקיקים הגדולים בעולם. מעבדה זו צפויה ליצור את הצינור ולכוון אותו למכרה ישן בליד, דרום דקוטה. שם, מקווים המדענים, גלאי במשקל 50,000 טונות יוכל לזהות שבריר קטנטן של החלקיק.
זעירים וכמעט חסרי-מסה, חלקיקי נייטרינו נמצאים בכל מקום. כ-100 מיליון מסתובבים סביבנו בכל שנייה. הם נוצרו על ידי המפץ הגדול, גם השמש וגופנו שלנו יוצרים אותם - אבל הם כל כך מהירים שהמדענים כמעט ולא מצליחים לגלות אותם. "מהחלקיקים הידועים, הנייטרינוים הם הקבוצה הכי מוזרה", אמר ריץ.
יש שלושה סוגי נייטרינו, וסוג החלקיק עצמו יכול להשתנות מקבוצה אחת לשנייה. המדענים, לפי ליקן, לא ממש יודעים מדוע. "נייטרינו שנוצר בשיקגו יכול להתחיל כמילקשייק שוקולד, אבל כשיגיע לדרום דקוטה הוא יהיה כבר תות באופן חלקי", ניסה המדען להסביר באופן ציורי.
נייטרינו יכול לעזור למדענים ללמוד על "החומר האפל" המסתורי שבחלל החיצון, ועל עוד "תופעות אסטרופיזיקליות מוזרות", אמר ל-AP הפיזיקאי שון קרול מאוניברסיטת MIT, שלא היה חלק מצוות המדענים.
ב-2011 הנייטרינו עלה לכותרות. אז הודיע צוות מדענים מפרויקט מאיץ החלקיקים האירופי כי ייתכן שחלקיקי נייטרינו שנורו מז'נבה לאיטליה חצו את מהירות האור. כעבור פחות משנה התברר שכבל אופטי היה מחובר בצורה רופפת לאחד מהשעונים האטומיים שמדדו את הזמנים, ובבדיקה מחודשת התגלית המדהימה הופרכה לחלוטין ונמצא שהמהירות תואמת למהירות האור.