המתנדב מארה"ב חלה בסרטן - וניצל בישראל

דייוויד ריבאס לא האמין עד כמה שנת ההתנדבות בישראל תשנה את חייו: כמה חודשים לאחר שהגיע לארץ במסגרת פרויקט "מסע" של הסוכנות היהודית הוא חש ברע. רופאת המשפחה שלחה אותו מיד לחדר המיון, ותוך שעות אובחן בגופו גידול סרטני מתקדם שהלך והתפשט. הוא עבר ניתוח וטיפולים אינטנסיביים במשך כשלושה חודשים, שהביאו להחלמתו המלאה.

עכשיו, זמן קצר לפני שהוא אורז מזוודות כדי לחזור הביתה, הוא בטוח: "אחזור ואעשה עלייה, אני מאוהב בישראל".

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

חדשות בריאות נוספות:

• אחת ולתמיד: מה בריא יותר - חמאה או מרגרינה?
• פיתוח ישראלי: קפסולה רוטטת לטיפול בעצירות
• הרופאים נדהמו: סכין באורך 8 ס"מ נשלפה מבן 16
  

תוך שעות אובחן בגופו גידול סרטני מתקדם. ריבאס(צילום: פרויקט "מסע")

התגלה גידול מתקדם

כחמישה חודשים לאחר שהגיע, החל ריבאס להרגיש עייפות ותשישות. רופאת המשפחה שטיפלה בו הבהילה אותו לבית החולים קפלן, שם נערכה לו סדרת בדיקות.

אמו ואחותו של ריבאס כבר עשו את דרכן לישראל, ובינתיים הוא הועבר לניתוח, שם הוסר הגידול. לאחר מכן הוא הועבר להתאוששות במחלקה האונקולוגית, לתחילת טיפול כימותרפיה שייארך עשרה שבועות. בשלב זה נחתו בני משפחתו בישראל, ושהו לצדו במשך הטיפולים.

התעקש לעבור את הניתוח בישראל. ריבאס(צילום: פרויקט "מסע")

"אני חי בזכות הפרויקט בארץ"

"זה היה פחות נורא ממה שציפיתי", הוא מספר. "הצוות הרפואי היה מקסים אליי, וגם לא הייתי צריך להתאשפז ממש. הגעתי חמש פעמים בשבוע למחלקה, מקבל את הכימותרפיה והולך הביתה. אמנם השערות נשרו, אבל בסך הכל הגוף שלי קיבל את הטיפול די טוב. המשפחה שלי היתה איתי כאן, ואין ספק שזה חיזק אותי".

"אני לא מצטער על זה לרגע. רמת הרפואה כאן מאוד גבוהה, וחוויתי זאת על בשרי. עובדה שהרופאים כאן היו אלה שהגיעו לאבחנה מהירה תוך כמה שעות, הטיסו אותי לחדר הניתוח ובזכותם אני חי. המשפחה רצתה שאחזור לארצות הברית, אבל אני התעקשתי לעבור כאן את הניתוח, כי כל כך בטחתי בישראל וברופאים".

"אני מרגיש שכן, מעין קארמה כזו. הרי באותה מידה יכולתי להרגיש לא טוב בארצות הברית, היו נותנים לי כדור לשיכוך כאבים וסוגרים עניין. אני בפירוש מרגיש שפרויקט 'מסע' הציל את חיי. אני איש מדע, ובכל זאת ילווה אותי כל החיים שדווקא בארץ הקודש הכל קרה, חליתי ונרפאתי".

בעוד חודשיים יארוז ריאבס שוב מזוודות וישוב לביתו שבאריזונה. אהבה הוא עדיין לא מצא כאן ("יש לי זמן, קודם להירפא ואחר כך לדאוג ללב", הוא אומר), אבל לא מן הנמנע שזה יקרה דווקא כאן.

"ברור לי שאני עומד לחזור שוב ולעשות עלייה", הוא קובע. "ישראל כבר הפכה לבית שלי ואפילו יותר מזה. אני חי היום בזכות המסע הזה, ולא יכולתי למצוא קשר יותר קרוב בין העובדה שאני יהודי לכך שכאן זה המקום שלי".