אודי מודה: העסקנו עובדי מחנות ריכוז יהודים

יצרנית הרכב אודי, בגילגולה הקודם כ"אוטו-יוניון", העסיקה עובדי כפייה ועובדים ממחנות ריכוז. כך עולה ממחקר שבוצע לבקשת היצרנית ופורסם כעת בספר חדש. המחקר גילה כי המנהל האגדי של אודי, שניהל אותה בימי הנאצים ועשרות שנים לאחר מכן, היה חבר במפלגה הנאצית ואף זכה לתואר "Wehrwirtschaftsfuehrer", שניתן על-ידי המפלגה לאנשי עסקים שתרמו למאמץ המלחמתי הנאצי.

המחקר מגלה כי "האבא של אוטו-יוניון", ריכרד ברואן, ניצל את קשריו במפלגה בכדי להשיג קרוב ל-20 אלף עובדי כפייה, מתוכם 3,700 ממחנות ריכוז. לפחות רבע מהם היו יהודים. כוחות ה-SS הנאצים הקימו שבעה מחנות עבודה לפחות לרווחתו של ברואן וחברת אוטו-יוניון, שנוסדה מאיחוד מותגי אודי, DKW, וונדרר והורש. במחנות אלו נספו 4,500 עובדי כפייה, כך חושף הדו"ח. לאחר שנרכשה על-ידי פולקסווגן, אוטו-יוניון מוזגה עם NSU והפכה לאודי - חטיבת היוקרה שמוכרת לנו כיום - תוך שמכוניותיה נושאות את אותו סמל טבעות.

מכוניות אוטו-יוניון מסוף שנות ה-30: 

את המחקר - שמתבסס על ארכיוני אודי שנפתחו לצורך כך לראשונה - ביצעו ההיסטוריונים מרטין קוקובסקי ורודולף בוך. הוא מייחס ליצרנית אחריות לגורלם של 4,500 בני אדם שמתו במחנות, וגרם למבוכה גדולה ביצרנית, שעל-פי הדיווחים בגרמניה מתכוונת למחוק את שמו של ברואן מפעילויות החברה ולשנות את הפרופיל ההיסטורי שלו ברשומותיה.

ברואן היה מנהל אוטו-יוניון מ-1932 עד ל-1945. בסוף מלחמת העולם השנייה נתפס על-ידי הבריטים, ולאחר מכן שוחרר והפך שוב למנהל היצרנית, במקביל להקמתה מחדש במערב גרמניה.

רכבי מירוץ של אוטו-יוניון לצד אודי מודרנית

בשנת 1953 ברואן זכה לתואר כבוד במערב גרמניה בעבור תרומתו להחייאת היצרנית - שטרם מלחה"ע הייתה השנייה בגודלה במדינה. להחייאה אגב סייעה תרומה שניתנה על-ידי ארה"ב, כחלק מתוכנית מארשל לשיקום אירופה. ברואן מת לבסוף בשנת 1964, בגיל 78.

אודי היא יצרנית הרכב האחרונה בגרמניה שעורכת בדיקה להתנהלותה בימי המשטר הנאצי. מחקרים קודמים שביצעו בין היתר מרצדס וב.מ.וו, הובילו בחלק מהמקרים לכך שהיצרניות הכירו בחלקן במאמץ המלחמתי הנאצי, ואף הקימו קרנות פיצויים לנפגעי המלחמה.