"בארה"ב השכירות מסודרת - בשונה מישראל"
בכנס בנושא דיור בר-השגה שנערך בכנסת טענו מומחי נדל"ן מארה"ב כי מחירי הקרקעות הגבוהים לצד מדיניות האשראי הפכו את ישראל למקום בעייתי לקידום יוזמות דיור בר-השגה. התייחסו גם לשוק השכירות הישראלי: "אין בישראל מערכת שכירות מסודרת, למרות שכשליש מהתושבים חיים בשכירות"
האמריקאים ממליצים איך לקדם דיור בר-השגה בישראל: בכנס בנושא מימון לדיור בר-השגה שנערך היום (ד') בכנסת, הציע עו"ד סטיבן וויז, מומחה למימון עסקאות דיור בר-השגה, לקדם פרויקטים לדיור בר-השגה באמצעות הקמת קרן מיוחדת - אשר תמומן מהנפקת אגרות חוב ממשלתיות ייעודיות לקידום הפרויקטים. לדברי וויז, קרן זו תגייס את הכסף מיהדות התפוצות, בעיקר מארה"ב. "ניתן לגייס בדרך זו כ-100-200 מיליון דולר שיניעו את פיתוח שוק הדירות בשכירות נוחה לטווח ארוך", אמר.
עוד בנושא דיור בר השגה בערוץ הנדל"ן :
דרום ת"א: יותר דירות מוזלות להשכרה
כך נראה שוק הדיור בישראל לפני קום המדינה
הדרכים לדיור בר השגה מתחילות בניו יורק
בלום הדגישה כי הממשלה פעילה מאוד בנושא השכירות וסיפרה כי יצאו מכרזים והוגשו הצעות רבות, אך האתגר של הממשלה הוא איך לכסות את הפער בין עלות לרווח. "כיום, משתמשים בסבסוד מחיר הקרקע ומתן בטוחות. יש ניסיון להכניס את הגופים המוסדיים, שאצלם הכסף הגדול, באמונה שכאשר השוק יתמסד ויתבסס, העלויות יהיו סבירות יותר", אמרה בלום.
היא הוסיפה כי "הבעיה היא שהגופים המוסדיים לא נכנסים לתחום בהתלהבות, והממשלה מרגישה שזה יקר לה מדי והעסק לא יכול לעבוד רק על סבסוד. השאלה היא איך מגייסים כלים פיננסיים חדשניים, בשביל שהממשלה תשים כסף ותקבל לפחות את חלקה בחזרה. כך או אחרת, חייבים סבסוד חכם ומתוחכם המחובר לרעיונות מתקדמים בעולם, באמונה שהכסף יכול לחזור ולהיחשב כהשקעה ציבורית סבירה".
"בארה"ב מערכת השכירות מסודרת"
מומחה נוסף מארה"ב שהוזמן לכנס, מרק יהר, שהיה ממונה על פיתוח דיור בר-השגה בעיריית ניו-יורק במשך 30 שנה, טען: "מחיר גבוה של קרקע ומדיניות אשראי בעייתית הפכו את ישראל למקום בעייתי לקידום יוזמות דיור בר-השגה. יש המון שוכרים - אבל לא מדובר בשיטה אלא בפרטים שלוקחים החלטות. בארה"ב מערכת השכירות מסודרת, בשונה מכאן, למרות שכמעט שליש מהתושבים בישראל גרים בשכירות".
יהר הוסיף כי "אני לא מכיר את הפוליטיקה בישראל, אבל ברור לי שהמערכת הפוליטית חייבת להגיב לצרכי הדיור הדוחקים, וניו-יורק היא דוגמה לכך. העירייה, באופן קבוע, הוציאה כסף מהכיס בשביל לסבסד דיור בר-השגה. אצל ראש העיר, אד קוץ', למשל הוצאנו 750 מיליון דולר בשנה אחת בשביל לתמוך בדיור בר-השגה ולסבסד אותו. בלומברג הבטיח לפתח 165 אלף יחידות דיור בנות השגה - וזה לא רק יחסי ציבור".
"הקמנו פרויקטים שכללו סוגים שונים של דירות בכל פרויקט, אשר יועדו לבעלי הכנסות מגוונות. כולן ברמת גימור ומפרט גבוה, עם איש ביטחון בכניסה. אנחנו מודדים 'בר-השגה' ביחס ליכולת של האנשים לשלם דמי שכירות מההכנסה שלהם, לא יותר מ-30%, ולא ביחס למחירי השוק. כלים רגולטוריים צריכים להבטיח שהדירות יושכרו בהתאם להכנסת השוכרים. בישראל התפיסה כרגע היא הפוכה - ומסתכלים רק על מחיר השוק".
"בלומברג רצה שהשוק יתמוך ויאיץ את התהליך הזה. עמותות וגופים ללא מטרות רווח שיתפו פעולה, ועם הזמן הצטרפו אליהם גופים למטרות רווח יחד עם מערכת הבנקאות. הבנקים הבינו שהמנגנון החדש הזה הוא השקעה בטוחה שהם יכולים גם ליהנות ממנה. לא רק בגלל ההשקעות בדירות - אלא גם מהתפתחות השכונה מסביב. כולם מרוויחים מהתחדשות ופיתוח עירוני שמגיע ביחד עם דיור חדש", אמר יהר.
ח"כ אראל מרגלית (עבודה), שהכיר מקרוב את מרק יהר ועבודתו, העיד כי "הם עשו מהפכה ענקית ודרמטית בניו-יורק, שיכולה להיות פריצת דרך בשבילנו. העניים, הזוגות צעירים, המבוגרים והסטודנטים לא עזבו את העיר. זה בסדר שהמגזר הפרטי ירוויח בפרויקטים כאלה בסבסוד ממשלתי ויש לכך נכונות היום. אם היזם הפרטי לא ירוויח ואם הגופים הפיננסים לא יתומרצו להשקיע ולהשתתף במנגנון הזה, זה לא יצליח".
יו"ר שדולת שוכרי הדירות בכנסת, ח"כ סתיו שפיר (עבודה), ציינה בסיכום את המאמץ הראוי לחיקוי של ניו-יורק שהיא "עיר הרחוקה מלהיות סוציאליסטית, שפיתחה דרכי מימון שונות וקהילתיות שמקדמות דיור בר-השגה. בישראל יש שני מיליון שוכרים שחיים בתנאים לא הוגנים. לפיד הצהיר שהוא מקדם חוק לשכירות הוגנת - ואנחנו ממתינים לראות אם תהיה הסדרה שתספק פתרון ארוך טווח לשכירות הוגנת או עוד חוק חסר שיניים".
לפנייה לכתב/ת 
