הבלקאאוט של מזרחי
גזען בשם עודד טירה בירך את יו"ר מכבי ת"א על הזכייה של "חמישה כושים" בגביע אירופה. ומה ענה לו שימון? "תודה רבה"
האטום
עבר לשמעון ליד האוזןאתה מריץ את קטע הווידיאו מישיבת הבכורה של "המועצה הלאומית לספורט", שומע איך היו"ר הגזען שלה עודד טירה מברך את יו"ר מכבי ת"א על הזכייה בגביע אירופה - תוך הסתייגות מהימצאותם של "חמישה כושים" במגרש - ומצפה לתגובתו של שמעון מזרחי.
- מונדיאל 2014 -
היכנסו לדף המיוחד של ynet ספורט
באתר האוהדים Kick כבר ביקרתם?
- רמון נגד אוהדי הפועל: המועדון סובל בגללם
- תתרגלו: נבחרת ישראל - זה מה יש
- מתפרקים: להפועל ירושלים יש עוד מה ללמוד
- גם מוריניו בהלם: לאן יעבור דרוגבה?
בכל זאת, חמשת הכדורסלנים המצוינים האלה החזירו את יו"ר מכבי לפסגת האולימפוס, ורק הרגע הבנאדם לצידו עיקם פרצוף וכינה אותם "כושים". כאילו שאנחנו במאה ה-17 ושהם - טייריס רייס, דווין סמית', ריקי היקמן, אלכס טיוס וסופוקליס שחורציאניטיס - בסך הכל עבדים שירדו זה עתה מהמעבורת מאפריקה.
אבל שימון ממש לא התרעם. להפך, הוא אמר לטירה "תודה רבה!" ואז אתה מריץ שוב את הסרט, אולי בכל זאת פיספסת משהו. טירה חוזר פעמיים על הביטוי "חמישה כושים", מביע אכזבה שהם שיחקו במילאנו, ובפניו של עו"ד מזרחי לא זע שום שריר עצבני. הוא שומע את הדברים ופשוט עונה: "תודה רבה!" העיקר שהוא את המחמאות שלו קיבל. איזו כפיות טובה.
ואז אתה נזכר שזה בדיוק האיש וערכיו. עסקן שזכה בפרס ישראל על תרומתו לספורט, למרות שאותו מעניינת רק מכבי ת"א וכשהגביע או הצלחת ברקע, אין מקום לעניינים פעוטים כמו תרבות ועקרונות. תראו מה קורה באיגוד הכדורסל. שם הוא כבר שנים מושך בחוטים, תקופה מסוימת אפילו שימש כיו"ר, אבל העסק מתנהל כמו שכונה. אז מה, פתאום שמעון לא יודע לנהל? שטויות, זה אפילו מתאים למכבי.
זאת בדיוק הסיבה שלגידופים המכוערים ולכרזות הדוחות מצד אוהדי הפועל הוא מתייחס כאל אנטישמיות נוראית שחייבים לעקור מן השורש. אבל כשהמאמן שלו השמיע התבטאויות גזעניות וגסות רוח ניתן לקבל זאת בהבנה כי "פיני זה פיני", כשהקפטן שלו לחש דברי נאצה באוזנו של יריב אדום אפשר היה לסלוח כי "פניני זה פניני", וכאשר סופוקליס שחורציאניטיס רדף אחרי פרחח מהיציע ורמס בדרך נשים וטף, לא היה מקום להתרגש כי "סופו זה סופו".
מזרחי, בניגוד לטירה, לא שופט אנשים בסולם של שחור ללבן. אצלו סולם הערכים מתכופף או מזדקף לפי ההבדלים בין אדום לצהוב. וצריך כמובן לקבל את הדברים בהבנה. כי שימון זה שימון.
הפטפטן
ברקוביץ' לוקח אליפות בדיבורים
הבוס החדש בהפועל ת"א, עידו חג'ג', אוהב להתחכך בסלבס. באחד מרגעי השפל בעונה שחלפה הוא אפילו אירגן משחק ראווה בין הקבוצה של ורמוט ודמארי לנבחרת כוכבים שכללה את צביקה פיק, אקי אבני והבעלים בעצמו כמובן. בעונה הבאה גם איל ברקוביץ' יחזק אותם, ומי יודע, אולי אפילו קותי.
ברקוביץ' באמת מאמין שהוא סוג של גורו. כך היה כשיצא בקמפיין ההזוי למינויו כמאמן נבחרת, וכשהתחפש לדפני ליף בהפגנה ליד ההתאחדות. איל היה משוכנע שיסחוף אחריו מדינה שלמה, אך למקום הגיעו רק כמה משועממים שהיו במקרה באזור, ולירן חולצה אפורה.
דוד בן־גוריון קרא לאוטוביוגרפיה שלו "זכרונות". גולדה מאיר בחרה בשם "חיי", יצחק רבין הסתפק ב"פנקס שירות", ואילו א. ברקוביץ' קרא לסיפור חייו "הקוסם". אפילו כשדיבר על סיכויי קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לפני הפיינל־פור, האטרקציה המרכזית מבחינתו הייתה איל ברקוביץ'. "אם מכבי תזכה בגביע", הבטיח, "ארוץ בחוטיני בכיכר רבין". בסוף הקוסם השתפן, וכך ניצלנו מהודיני בחוטיני.
ברקוביץ' לא הוביל עדיין שום קבוצה להישגים כמנהל מקצועי (פרט לילדים מנשר). הוראות למאמן הוא נתן פעם, וגם קללות, אבל זה היה מאמן ילדים ממכבי הרצליה שלא שיתף את בנו בהרכב. הרזומה העשיר הזה ממש לא הפריע לו לפזר השבוע הצהרות בנוסח: "נראה מי יותר ווינר, ג'ורדי או אני". כן, בעיניו זה כבר לא יהיה יותר הפועל נגד מכבי אלא דו־קרב. נובאק ברקוביץ' נגד ג'ורדי סלע.
אחר כך הוא גם דיבר קצת על הקבוצה, אמר שלמכבי יש כסף ושלהפועל תהיה נשמה, והודיע ש"אפשר לזכות בכל התארים". מה אכפת לו? קופת המועדון ממילא ריקה ודיבורים לא עולים כסף. זה המקום להיזכר מה הצהיר הפה הגדול במארס 2005, כשחתם כשחקן במכבי ת"א. "אני שמח מאוד להצטרף למועדון האדיר הזה", אמר אז על המועדון בלי הנשמה. "באתי לא רק לקחת אליפות, אלא לקחת דאבל". המועדון האדיר סיים את העונה במקום השישי, ולא רק בלי אליפות אלא גם בלי גביע.
אבל עכשיו, בהפועל, ברקוביץ' יהיה הסמכות המקצועית העליונה וזאת תהיה הזדמנות מצוינת לבחון איך יביא לידי ביטוי את הדברים שהטיף להם כפרשן: מאמן שמסתגר בהגנה הוא פחדן, וזרים על חשבון ישראלים זה בזבוז. עכשיו לפחות נוכל לראות אם המנג'ר המבטיח יהיה נאמן לדרכו של הפרשן המהולל. כלומר שהפועל ת"א תרוץ לאליפות בהרכב על טהרת הישראלים (למחרת מינויו דווקא קראתי שהוא מעוניין בזרקו קוראץ' מהפועל חיפה), ושהמנג'ר ישחק בשיטת 4-2-4 (או לפחות 3-3-4). כשהדברים האלה יקרו, אני מתחייב לרוץ בחוטיני מבנייני חג'ג' למצפה רמון.
הטור המלא - היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
