שתף קטע נבחר

כשמחבלים מיפן ריססו בנמל התעופה

השבוע לפני 42 שנים ירדו ממטוס אייר פראנס שלושה יפנים. הם הוציאו קלצ'ניקובים ורימונים מהמזוודות ורצחו 24 בני-אדם. קוזו אוקמוטו, המחבל היחיד שנשאר בחיים, שוחרר כעבור 13 שנים בעסקת ג'יבריל. כך תוארה הזוועה בלוד

הטבח בשער הכניסה למדינת ישראל: שלושת הצעירים היפנים שירדו מטיסת אייר פראנס מפריז בנמל התעופה בלוד לא עוררו את חשדו של איש כשעמדו עם יתר הנוסעים וחיכו למזוודות. אבל כשהגיעו התיקים הם הוציאו מהם רובי קלצ'ניקוב, ירו לכל עבר והשליכו רימונים לעבר הנוסעים. 24 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו. שניים מהמחבלים היפנים נהרגו בתקרית, והמחבל השלישי, קוזו אוקמוטו, נלכד פצוע. לאחר 13 שנים בכלא בישראל הוא שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל.

 

לכל כתבות השבוע לפני

 

כשלושה שבועות לפני הטבח הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל להתגבר על ארבעה חוטפים פלסטינים ולשחרר את בני הערובה שהוחזקו במטוס סבנה הבלגי. אבל ב-30 במאי 1972 היכה הטרור בחוזקה בישראל.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
השעה הייתה 22:20 בערב, ותוך שניות אחדות הפך המקום לגיא הריגה. שלושת המחבלים ירו 180 כדורים מהרובים האוטומטיים והשליכו שישה רימוני יד. אחד הטכנאים באל על שחזר אז: "המחבל ירה כמו מטורף. הוא הסתובב כדי לכסות באש שטח גדול יותר. החבר שלו השליך רימונים ומיד לאחר מכן מילא מחדש את הקלצ'ניקוב והמשיך לירות. המחבל השלישי, שהוריק בינתיים את כל כדוריו, פרץ החוצה. לפתע ראיתי אותו משליך רימון לקיר ונופל עליו".

 

המחבל שפרץ החוצה היה אוקמוטו. הוא רץ לעבר הרחבה שלפני האולם ופתח באש לעבר מטוס אל על שהגיע כמה דקות קודם לכן מרומא ועל מטוס שהגיע מקופנהגן. לאחר זמן קצר נלכד על ידי עובד אל על. מיד פנו אנשי הביטחון ללכוד את שני המחבלים האחרים, שעדיין התרוצצו בתוך הקהל. מחבל אחד נורה למוות ואילו חברו שם קץ לחייו.

 

הקהל בנמל התעופה ביקש לעשות שפטים באוקמוטו שנשאר בחיים, אבל אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי הוליך אותו באיומי אקדח, תוך שהוא הודף מעליו את הקהל.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

האיש שלכד את אוקמוטו ומנע אסון גדול יותר היה חנן זיתון מחולון, קצין תנועה באל על, שסיפר: "בעת המהומה נמצאתי ברחבת הביטחון שמחוץ לטרמינל. יצאתי למסלול וטיפלתי בנוסעים שירדו ממטוס מסקנדינביה. כשגמרתי את העבודה שמעתי רעש שלא מצא חן בעיניי מכיוון הטרמינל וראיתי ממרחק כמה מטרים אדם היורה מנשק אוטומטי בנוסעים ולאחר מכן הטיל רימונים. לבסוף הוא השליך את נשקו בין שני מטוסים חונים והחל לברוח לכיוון צפון.

 

"אינני יודע מה דחף אותי, אבל פתאום הרגשתי שאני רודף אחר המחבל. הנשק שלי היה מכשיר קשר. לא חשבתי הרבה ולא פחדתי. הגעתי אליו, נתתי לו מכה בגב. הוא ניסה להתגונן. היכיתי בו שוב ושוב וכרכתי את ידי על צווארו. הוא היה עייף ומבוהל".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

אביו של אוקמוטו ביקש עונש מוות

בחקירתו אמר אוקמוטו כי הוא חבר בארגון "הצבא האדום היפני", והוסיף כי הפעולה היא במסגרת מהפכה עולמית בשיתוף החזית העממית. "שלחו אותי לתקוף את נמל התעופה של תל אביב", אמר בחקירתו, וסיפר שהוא וחבריו יצאו מרומא. מי שנטלו אחריות לטבח היו אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין של ג'ורג' חבש. "שלושת הגיבורים האלה עברו אלפי מילין כדי להשתתף יחד עם העם הפלסטיני במאבקו נגד כוחות הציונות והאימפריאליזם", נכתב בהודעת ארגון הטרור הפלסטיני.

 

למחרת הטבח התקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא, ובתחילתו עמדו השרים וחברי הכנסת דקה דומייה לזכר הנרצחים. ראש הממשלה גולדה מאיר הטילה את האחריות לטבח על מדינות ערב, "המשתתפות בשמחה הגדולה על הרצח". היא הוסיפה: "אין זה סוד שביירות נותנת, בצורה גלויה, למרכזים של ארגוני הטרור לשבת בתוכה. משם מתכננים, משם יוצאים למדינות שונות, משם גם השידורים על ההצלחות הגדולות".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
בינתיים פשטו שוטרים יפנים על ביתו של אוקמוטו. אביו של המחבל נעלם לאחר שנודע לו כי בנו היה אחד התוקפים בנמל התעופה בלוד. האב, בן 62, פרש מעבודתו כמנהל בית ספר לאחר שבנו השני חטף מטוס יפני שהיה בדרכו לצפון קוריאה. מאוחר יותר אותר האב, שכתב מכתב לראש הממשלה מאיר, שהועבר באמצעות שגרירות ישראל בטוקיו.

 

אביו של אוקמוטו ביקש מישראל "לנקוט חקירה חסרת רחמים של בני ולדון אותו, בבקשה בכל ההקדם, לעונש מוות". האב הוסיף כי הוא חש "שנאה נוראה לאקדוחנים היפניים שביצעו פשע נתעב זה. רוב העם היפני חש רגשי שנאה לשלושה אלה שהשתמשו ברובים וברימונים כדי לרצוח אנשים חפים מפשע".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 

 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

כמה ימים לאחר הטבח פורסם כי שלושת המחבלים התכוונו לחטוף מטוס בלוד וקיוו כי מחבלים פלסטינים יסייעו להם להינצל. לפני הטבח הם ערכו "חזרה כללית" בלבנון על תוכנית חילוץ מלוד. חבריהם מלבנון הבטיחו ש"בנמל התעופה בלוד יהיו בעת ההתקפה מחבלים ערבים שיסייעו בהעברתם למקום מבטחים", אך איש לא חיכה להם שם.

 

כדי לתרץ את כישלון "מבצע החילוץ" הודיעו אנשי הארגון בלבנון כי שלושת היפנים היו מתאבדים שהקריבו את חייהם. אז התברר כי ככל הנראה אוקומטו רץ בנמל התעופה כדי לפגוש את שותפיו.

 

עד עסקת האסירים

בין הנרצחים היה המדען פרופסור אהרן קציר, ששב במטוס אייר פראנס מכנס בינלאומי. הוא כיהן כראש המחלקה לחקר פולימרים במכון ויצמן למדע ברחובות והיה יועץ מדעי למערכת הביטחון. פרופ' קציר, בן 59 במותו, זכה ב-1954 בפרס ויצמן, ושבע שנים לאחר מכן קיבל את תואר חתן פרס ישראל. בנוסף הוא קיבל תוארי כבוד רבים מאוניברסיטאות שונות וחברות כבוד במוסדות בינלאומיים רבים. בין השאר היה חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנים 1968-1962 היה נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 


פחות משנה לאחר שפרופ' אהרון קציר נרצח, נבחר אחיו הצעיר פרופ' אפרים קציר לנשיא הרביעי של מדינת ישראל. אפרים קציר הלך לעולמו ב-30 במאי 2009, 37 שנים בדיוק לאחר שאחיו נרצח.

 

בנוסף נרצחו במתקפת הטרור גם 16 צליינים שהגיעו לארץ מפורטו ריקו. לאחר הטבח נמלטו מפורטו ריקו 35 יפנים שחששו לחייהם. המושל פרננדו שארדון אמר כי "שלושת הרוצחים יכלו לבוא מכל ארץ שהיא". הוא הדגיש כי הפורטוריקנים "לא נבחרו על ידי הרוצחים בגלל לאומם. הקורבנות יכלו להיות בני כל ארץ שהיא".

 

אוקמוטו שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל ב-1985. דוד פרי, שהיה במשך שנים מנהל כלא רמלה, תיאר את המחבל היפני: "קוזו אוקמוטו הוא צמח מוטרף שחשב שהוא טרזן. הוא לא יחזור לעולם לפעילות חבלנית. הוא מסוגל רק להשמיע נהימות, לנבוח ולשלוח מבטים בוהים בחלל. הוא היה מסוגל להיות במשך עשר שעות על ארבע כמו כלב. את האוכל ביקש לקבל על הרצפה. הוא הפך לחיה".

 

הוא הוסיף כי פרופסור יפני שביקר בארץ פגש את המחבל בכלא ושמע אותו מפזם שיר אהבה יפני ואומר כי הוא בטוח שיחלצו אותו מהכלא. אוקמוטו, שריצה בהמשך עונש מאסר של כמה שנים בכלא בלבנון, קיבל אישור להישאר במדינה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
קוזו אוקמוטו
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
מומלצים