דרוש: אינטרנט נייטרלי
המאבק הבלתי נגמר על נייטרליות הרשת יקבע אם ספקיות האינטרנט בארה"ב (ובקבותיהן במדינות אחרות בעולם) ינסו לאזן בין הזכות לתחרות הוגנת לבין מניעת עומס על התשתיות. בינתיים נטפליקס לא מרוצה
מזה שנים רבות מתקיים מאבק עולמי בכל הנוגע לעיקרון הנייטרליות ברשת. מאבק זה מתרחש בין המצדדים בעיקרון לבין המתנגדים ליישומו ללא הגבלות כלשהן, מאבק שהוא רחוק מסיום. עיקרון זה מבקש לקבוע כי ספקי גישה לאינטרנט מכל סוג שהוא לא יחסמו תעבורת נתונים ברשת ולא יכבידו עליה, וזאת – ללא קשר למה התוכן המועבר, ובעיקר ללא קשר לזהות הצדדים המעבירים נתונים. הנושא עלה לאחרונה לכותרות בארה"ב, לאחר שמנכ"ל חברת נטפליקס תקף את ספקי האינטרנט וורייזון וקומקסט בטענה כי פגעו בנייטרליות הרשת לאחר שצמצמו את הגישה לשירותי החברה.
הפרת עקרון ניטרליות תוך פגיעה בצרכן יכולה להיעשות גם במקרה בו ספק אינטרנט בעצמו מציע גם שירות הזרמת סרטים ומוזיקה שמתחרה בשירותים כמו נטפליקס או ספוטיפיי והוא מצמצם את רוחב הפס שהוא מקצה לשירותים המתחרים, גובה תעריפים גבוהים יותר עבור הגישה לשירותים הללו, ובמקרים קיצוניים – חוסם לחלוטין את הגישה לשירותים אלה. פעולות מסוג זה הן למעשה כפייה על הצרכן לעשות שימוש בשירותי התוכן של ספק האינטרנט, שעשויים להיות נחותים יותר או יקרים יותר משירותי התוכן המתחרים.
הצופים טוחנים את רוחב הפס
המתנגדים ליישום מלא של עיקרון הנייטרליות, שחלק לא מבוטל מהם מספק שירותי גישה לאינטרנט דוגמת חברת קומקסט האמריקאית, טוענים כי במקרים מסויימים יש הצדקה להתייחס באופן שונה לשירותים שונים, דוגמת שירותי הזרמת סרטים ומוזיקה הכרוכים ברוחב פס משמעותי. הטענה כאן היא כי מן הראוי להטיל על שירותים כאלו הגבלות בכדי למנוע פגיעה ביתר המשתמשים באינטרנט, שלא בהכרח צופים כל היום בנטפליקס או מורידים סרטים.
טענה אחרת המצדדת בחוסר יישום עקרון הניטרליות היא כי לאור התחרות המתקיימת בין ספקי שירות גישה לאינטרנט, אין מקום לקבוע את עיקרון הנייטרליות בחקיקה, הואיל וממילא הצרכן יכול לעבור לספק שירותי גישה אחר במידה שהספק הקיים שלו מפר את עיקרון הניטרליות. אלא שאם תתאפשר חריגה מעיקרון הנייטרליות ברשת אזי כל הספקיות של שירותי גישה לאינטרנט יפעלו באופן דומה ויצמצמו את חופש הבחירה של הצרכן.
להחשף באופן שווה לכל המידע
הקניית האפשרות לספקי הגישה לאינטרנט לחרוג מעיקרון הנייטרליות, בשם הטענות האמורות היא שגויה בעיני – כל פתח שיינתן לספקיות הגישה לאינטרנט לחרוג מהנייטרליות יביא, בסופו של דבר, לפגיעה בצרכן ובשירותים הניתנים לו. מטרתו של עיקרון הנייטרליות היא לוודא כי הצרכן נחשף במידה שווה לכלל המידע והשירותים באינטרנט, וכן למנוע מספקיות לכוון את הצרכן לשירותים מסוג מסויים ולא מסוג אחר.
זה תיעול שנוצר כתוצאה מהכבדה או חסימה המבוצעות על ידי מי שמספק לו את שירותי הגישה לאינטרנט. כל זאת, במיוחד לאור האופן בו התגבשה הפעילות הצרכנית באינטרנט – העדפה לשירותים חינמיים המסופקים במהירות וביעילות.
זהירות: צנזורה
עיקרון הנייטרליות נועד גם למנוע מצב שבו הממשל מבקש להגביל שירותים מסויימים ברשת, כגון שירותים בהם מוטחת ביקורת בממשל, למשל ברשתות החברתיות. רק לאחרונה נתקלנו בחסימה של רשתות חברתיות על ידי טורקיה, והגם שההנמקה לכך היתה שונה – אין מניעה כי ייעשה שימוש בטיעון של ההכבדה על תעבורת הנתונים ברשת בכדי להצדיק חסימה של האתרים הללו .
הקפדה על עיקרון הנייטרליות ברשת תוודא כי לכלל המשתמשים ברשת תהיה גישה מלאה ובלתי מוגבלת לכל התכנים והשירותים ברשת באופן שיגשים את אחת התכליות הקיימת בבסיסה של הרשת – חופש מידע וגישה לשירותים. אם תיעשה קשירה בין רוחב הפס לבין שירותי תוכן, העולם יידרדר לצמצום והגבלות על הנגישות למידע באינטרנט, על כל ההשלכות השליליות הכרוכות בכך.
הכותב הוא ראש מחלקת אינטרנט ושותף במשרד ברנע ושות'
לפנייה לכתב/ת 
