הדור הבא: פרוביוטיקה תחליף אנטיביוטיקה?
מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין מצב החיידקים הפרוביוטיים במעיים ובין בריאותנו. בעוד שיעילות הטיפול האנטיביוטי הולכת ופוחתת בשל חיידקים עמידים - האם העתיד מצוי בתכשירי פרוביוטיקה שימנעו זיהומים ודלקות?
פרוביוטיקה היא אחת הקטגוריות הנחקרות ביותר בתחום תוספי התזונה, אם כי תרומתם החשובה של החיידקים הפרוביוטיים לאריכות ימים ולבריאות טובה אינה בגדר תגלית חדשה. כבר בתחילת המאה הקודמת זכה המדען הרוסי פרופ' אליה מצ'ניקוב בפרס נובל לרפואה על מחקרו פורץ הדרך בתחום זה.
לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי (WHO), החיידקים הפרוביוטיים הם "אורגניזמים חיים, שאם ניזונים מהם בכמות מספקת הם בעלי השפעה מועילה למצב הבריאות הכללי". נראה כי לא במקרה פירוש המונח "פרוביוטיקה" ביוונית הוא "למען החיים", שכן מדובר בחיידקים החיוניים לבריאותו הכללית של האדם. בעשורים האחרונים התגלו יותר ויותר מדדים חיוניים המצביעים על קשר בין המצב הפרוביוטי של האדם לבין בריאותו.
עוברים לתזונה נכונה :
- חוקרים גילו: שילוב המזון המפתיע שמוריד לחץ דם
- האויב של הדיאטה: כל האמת על הנתרן
- אכילה רגשית: למה מצב הרוח גורם לנו לאכול
נזקי האנטיביוטיקה
כ-400 סוגים שונים של חיידקים ידידותיים מהווים חלק בלתי נפרד מפלורת מערכת העיכול. ירידה באיכותם או במספרם תביא לשגשוג של חיידקים פתוגנים, במסגרת המאבק המתמיד בין הפלורה הטבעית לחיידקים הפתוגניים על מקום ותנאי מחיה.
החיידקים הידידותיים נפגעים עקב גורמים שונים, ובהם נטילת תרופות כמו אנטיביוטיקה וסטרואידים, זיהומים, דלקות, תזונה לקויה ומתח נפשי. שימוש מסיבי באנטיביוטיקה מפר את האיזון בין מגוון זני החיידקים המאוכסנים במערכת העיכול דרך קבע, דבר העלול להיות בעלת השלכות מערכתיות, ובהן הפרעות במערכת חיסון, תחלואה בקנדידה ועוד.
אחד מיעדיה של ההתפתחות המחקרית הניכרת בשנים האחרונות בכל הקשור בחיידקים הפרוביוטיים הוא לתמוך יותר ויותר במעבר מאנטיביוטיקה לפרוביוטיקה - לחדור יותר ויותר לתחומי הרפואה הקונבנציונלית ולמלא, בעקיפין ובמישרין, את מקומה של האנטיביוטיקה. הבנה טובה יותר של המיקרוביום עשויה להוביל לדרכים נוספות לחיזוקו באמצעים חיצוניים, ואולי גם הסוגיה המטרידה של עמידות לאנטיביוטיקה תמצא את פתרונה באמצעות מחקר על פרוביוטיקה.
בכתב העת Clinical Gastroenterolog התפרסם דיווח על מקרה שהתרחש בשנת 2008, בעת שטיפל ד"ר קורוטס מאוניברסיטת מינסוטה בחולה שסבלה מזיהום אלים. השלשולים התכופים אילצו אותה להישאר עם חיתולים ומרותקת לכיסא גלגלים, וגם שילוב של סוגי האנטיביוטיקה המתקדמים ביותר לא שיפרו את מצבה - היא איבדה יותר מ-25 קילו ממשקלה תוך שמונה חודשים.
ד"ר קורוטס המיואש החליט על השתלה נועזת, שתוארה רק מעט פעמים בספרות הרפואית. הוא החליט לבצע השתלת צואה - העברת חיידקים מצואת בעלה, שאותם ערבב בתמיסת מלח והעביר בצינור למעי הגס. השלשול נעלם אחרי יום, וגם הזיהום החיידקי נעלם ולא חזר. הממצאים של בדיקת המיקרוביום במעי לפני הפרוצדורה ואחריה היו ברורים: לפני ההשתלה חלק גדול מהחיידקים האופייניים למעי תקין לא נמצאו שם, ולאחר ההשתלה, כשהשתפר מצבה, המעי אופיין בכמות ובמגוון גדול מאוד של חיידקים.
איך משתמשים ביעילות בפרוביוטיקה?
רשימת המצבים שהפרוביוטיקה הוכחה כיעילה לטיפול בהם הולכת ומתארכת. עד כה הוצגו במחקר הוכחות להשפעת הטיפול הפרוביוטי בהקשרים אלה ואחרים: טיפול בשלשול, בתסמונת המעי הרגיז, בעצירות בתינוקות ובזיהומי נרתיק, מניעת תחלואה הקשורה באשפוז, מניעת אלרגיה, מניעת מחלות מעי דלקתיות ומניעת עששת.
כיום ברור כי טיפול פרוביוטי איכותי הוא תוסף תזונה הניתן בבליעה והמכיל ריכוז גבוה של חיידקים ממגוון הזנים המאכלסים בקביעות את מערכת העיכול. כיוון שלא כל החיידקים מתאפיינים באותה מידת יציבות ואורך חיים, גם לקפסוליזציה יש תפקיד קריטי במעבר החומר במערכת העיכול ובשימור החיידקים הפרוביוטיים, כך שיוכלו להגיע לאיבר המטרה ולהשפיע באופן מיטבי.
הגישה החדשה בהבנת תועלות הפרוביוטיקה מתמקדת בזן הספציפי החיידק הפרוביוטי, מתוך מודעות לעובדה שלכל זן תכונות ייחודיות משלו. לדוגמה, זן המצוי בנרתיק האישה וממלא תפקיד בשמירה על הבריאות האינטימית לא בהכרח יסייע במקרים של תסמונת המעי הרגיז. לעומת זאת, זן שתועד כמסייע בהפחתת תסמיני המעי הרגיז לאו דווקא ישפר את איזון הפלורה הווגינלית. מכאן נובעת החשיבות של נטילת תכשיר פרוביוטי בעל קשת רחבה של זנים נחקרים.
הכותב הוא מומחה ברפואת המשפחה 
לפנייה לכתב/ת 
