האיש שלא היה שם: אריק קאנטונה והמונדיאל
אוהדי מנצ'סטר יונייטד מעריצים את האיש שהיה הכוח המניע בהשתלטות של המועדון על הכדורגל האנגלי, אבל התפרצות אחת עלתה לו, כנראה, בהופעה וזכייה בגביע העולם. על הגאון הבעייתי שעושה היום סרטים על כדורגל
הוא היה אחד מהכוכבים הגדולים ביותר שידע הכדורגל הצרפתי מעודו, ובעיני אוהדי מנצ'סטר יונייטד הוא נחשב לאחד האלילים הנערצים ביותר בכל הזמנים, אבל אריק קאנטונה מעולם לא שיחק במונדיאל. ה"ילד הרע" של הכדורגל הצרפתי, שהופיע 45 פעמים ב"טריקולור" והבקיע 20 שערים, לא זכה להופיע על הבמה הגדולה בעולם.
דף המונדיאל המיוחד של ynet ספורט:
היום קאנטונה כבר בן 48. הוא פרש ב-1997, אחרי חמש עונות מדהימות ביונייטד, אבל לא יורד מהכותרות מאז. הוא ניסה את מזלו כשחקן קולנוע והופיע בלא פחות מ-19 סרטים, ובין היתר גילם את דמותו של השגריר הצרפתי בסרט הבריטי "אליזבת".
ועדיין, קאנטונה נשאר תמיד קרוב לכדורגל. במשך מספר שנים הוא אימן את נבחרת צרפת בכדורגל חופים, שבניצוחו זכתה באליפות העולם הראשונה שהתקיימה ב-2005 בברזיל. במשך כשנתיים הוא גם כיהן כמנהל המקצועי של הניו יורק קוסמוס, אבל לא ממש התחבר לצד הניהולי של הכדורגל. בסופו של דבר הוא החליט לחבר בין שתי אהבותיו הגדולות, כדורגל וקולנוע, והחל ליצור סרטים דוקומנטריים שעוסקים בכדורגל על היבטיו השונים, בעיקר החברתיים והפוליטיים.
בשבת הבאה תיערך הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי החדש של קאנטונה - והשביעי במספר - שעוסק בכדורגל הברזילאי. כמובן שהעיתוי אינו מקרי – חמישה ימים לפני פתיחת המונדיאל. הסרט יוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע "סיידליינס" בלונדון, אירוע שמתקיים בחסות "אמנסטי אינטרנשיונל", וכבר מעורר עניין גדול.
מעבר לכך, קאנטונה עצמו מעורר עניין כמו תמיד, באמירותיו ובדעותיו השנויות במחלוקת. וכמו שהוא מדגיש: "אם אני רוצה לומר משהו, אני אומר. אין לי מחויבות לאף אחד. אני לא מרגיש שיש לי מחויבות לומר דברים מסוימים. אני רק מנסה להבין, לעשות סרטים דוקומנטריים, להגיע לארצות שונות, לפגוש אנשים, לקרוא דברים על ההיסטוריה של המדינה שאליה אני מגיע. בכך אני מרגיש עשיר. נכון, לא חסר לי כסף. אבל העושר האמיתי שלי הוא להיות סקרן".
שנה גדולה לכדורגל
קאנטונה, בנם של צייר ומעצבת שמלות, נולד במארסיי ב-1966. שנים רבות לאחר מכן, כאשר כיכב ביונייטד, נהגו האוהדים לומר ש"1966 הייתה שנה גדולה לכדורגל", ולא בגלל הזכייה של אנגליה במונדיאל... הוא היה שחקן מוכשר, אבל פרובלמטי מאוד. הוא סבל מהתפרצויות זעם, הסתכסך כמעט עם כל מי שנקרה בדרכו ושיחק תוך שנים ספורות בשש קבוצות שונות בצרפת.
בדצמבר 1991, במהלך משחק ליגה של קבוצתו נים, קאנטונה השליך את הכדור בכעס על השופט. בדיון בוועדת המשמעת הוא הושעה לחודש. לפני שיצא מהחדר קאנטונה הזועם ניגש לכל אחד מחברי הוועדה ואמר לו שהוא אידיוט. העונש הוכפל מיידית לחודשיים. קאנטונה, אז בן 25, הודיע כי הוא פורש מכדורגל. מישל פלאטיני, שהיה מעריץ גדול שלו, שיכנע אותו שלא לפרוש. גם הפסיכיאטר שטיפל בו נתן לו עצה דומה – אבל גם המליץ שיעבור למדינה אחרת.
כבר בנובמבר 1991 אמר פלאטיני לגראם סונס, מנג'ר ליברפול, שקאנטונה יהיה בקרוב חופשי להעברה. אבל סונס החליט שאין צורך בחלוץ הצרפתי כי היו לו מספיק חלוצים בסגל, ביניהם רוני רוזנטל. וכך קאנטונה הגיע למבחנים בשפילד וונסדיי. אחרי שבוע ביקש המנג'ר ג'רי פרנסיס שאריק יישאר לשבוע נוסף של מבחנים. קאנטונה התעצבן, עזב מיד וחתם בלידס.
חצי השנה הראשונה שלו באנגליה הייתה לא פחות מסנסציונית. הוא הפך בין לילה לכוכב לידס, וסייע לה לזכות באליפות מדהימה. באוגוסט 1992 הוא הבקיע שלושער במשחק מגן הצדקה בוומבלי, כשלידס ניצחה את מחזיקת הגביע טוטנהאם 3:4.
בנובמבר 1992 הוא כבר חתם במנצ'סטר יונייטד, ששילמה עבורו 1.2 מיליון ליש"ט. מאותו רגע החל סיפור ההצלחה המדהים של "השדים האדומים", בניצוחו של המנג'ר אלכס פרגוסון, כאשר "קינג אריק" הוא הכוח המניע על המגרש. בחמש העונות שלו ביונייטד הוא זכה בארבע אליפויות ובשני גביעים. אלו היו השנים בהן יונייטד החלה את ההשתלטות הכמעט מוחלטת שלה על הכדורגל האנגלי. זו גם הסיבה שבחלק גדול מהמשאלים שנערכו בקרב אוהדי יונייטד, קאנטונה נבחר לשחקן הגדול והמשפיע ביותר בהיסטוריה של הקבוצה. אפילו יותר מבובי צ'רלטון וג'ורג' בסט האגדיים.
אבל למרות ההצלחות ביונייטד, בנבחרת הסיפור היה שונה לחלוטין. את הבכורה שלו במדים הלאומיים הוא ערך כבר ב-1987, שנה אחרי שצרפת הגיעה לחצי הגמר במונדיאל במקסיקו. לשני המונדיאלים הבאים צרפת לא העפילה (קאנטונה הבקיע באצטדיון ר"ג מול ישראל במוקדמות לטורניר ב-1994). לאחר ההדחה השנייה, אמה ז'אקה מונה למאמן הנבחרת במקום ז'ראר הוייה. ז'אקה, שהחל לבנות נבחרת חדשה, מינה את קאנטונה לקפטן.
אבל ב-25 בינואר 1995 השחקן איבד שליטה על עצמו. במהלך משחק ליגה של יונייטד מול קריסטל פאלאס קאנטונה שלח בעיטת קונג-פו לכיוון אוהד מקומי שקילל אותו מהשורה הראשונה ביציע. בעקבות האירוע הורחק קאנטונה לשמונה חודשים מכל פעילות.
ההשעיה הזאת פגעה אנושות בקריירה הבינלאומית שלו. כשהוא חזר לפעילות סדירה, תפקיד מנהיג הנבחרת כבר היה שייך לקשר צעיר ועולה, זינדין זידאן שמו. המאמן ז'אקה החליט לבנות נבחרת צעירה ו-ויתר על שירותיהם של דויד ז'ינולה, ז'אן פייר פאפן – וקאנטונה. וכך, קאנטונה סיים את דרכו בנבחרת מבלי ששיחק ביורו 1996, וכמובן שגם לא במונדיאל הביתי שהסתיים בזכייה שנתיים לאחר מכן. אם לא אותה השעיה, כמעט אין ספק שקאנטונה, אז בן 32, היה שותף לגביע ההיסטורי.
אך למעשה, קאנטונה פרש מכדורגל שנה אחת קודם לכן, כשהוא עדיין כוכב על במנצ'סטר יונייטד. הוא מעולם לא סלח לראשי ההתאחדות הצרפתית ובמהלך יורו 2004 ומונדיאל 2006 הצהיר כי הוא תומך בנבחרת אנגליה, ולא בצרפת. אז עכשיו הוא עושה סרטים דוקומנטריים, וכבר החל את העבודה על הסרט השמיני, שיעסוק בנושא המהגרים לצרפת וכיצד התופעה הבאה לידי ביטוי בכדורגל.
"המונדיאל חשוב מאוד"
לקאנטונה יש ביקורת רבה על פיפ"א ועל האיש שעומד בראש הארגון, ספ בלאטר, אותו הוא מכנה "מושחת". הוא מוסיף: "פיפ"א זהו אירגון מאוד חזק, הרבה יותר ממדינה". ויש לו גם ביקורת על ההכנות של ברזיל למונדיאל ועל ההוצאה העצומה, למעלה מ-11 מיליארד דולר. יחד עם זאת הוא משוכנע שהמונדיאל יעזור בסופו של דבר לברזיל, כמדינה.
"המונדיאל חשוב מאוד, כי עכשיו כל מי שיגיע לברזיל יראה מקרוב איך מתנהלים הדברים", אמר קאנטונה. "כל התקשורת העולמית תהיה בברזיל, תצלם, תדווח ותיצור דיון פתוח. מה שקורה בברזיל הוא לא דבר חיובי, למעשה זה די נורא, אבל זו תהיה הזדמנות למדינה לקחת את כל הבעיות שיש לה לכיוון חיובי לקראת העתיד".
בסרטו הנוכחי מספר קאנטונה על הכדורגל בריו דה ז'ניירו ועל ההיסטוריה של ארבע הקבוצות הגדולות בעיר, פלמנגו, פלומיננזה, ואסקו דה גאמה ובוטאפוגו. והוא גם שומע מה אומרים הברזילאים על האצטדיונים החדשים שהוקמו לקראת המונדיאל. חלק מהם, שיהפכו לפילים לבנים אחרי שהטורניר יסתיים, נבנו בעלות גבוהה פי שלושה מהתקציב המקורי. ומחירי הכרטיסים מרקיעי שחקים, כך שהאוהד הפשוט לא יכול להרשות לעצמו להיכנס אליהם.
"הייתי בעבר במרקאנה ואהבתי אותו", מספר קאנטונה, "אבל עכשיו זה עוד אצטדיון, בדיוק כמו האמירויות בלונדון או הסטאד דה פראנס. אז אומרים לי: 'זו מהפכה עבור הברזילאים, שעכשיו מחנכים אותם לשבת'. אבל הם לא רוצים לשבת, הם רוצים לעמוד, לשיר ולרקוד. הבעיה שאלו שרוצים לשיר ולרקוד ביציעים לא יגיעו יותר בשל מחירי הכרטיסים. אז לא מחנכים אותם, משליכים אותם החוצה ומביאים במקומם אנשים עם כסף".
קאנטונה מציע שבכל משחק 20 אחוזים מהכרטיסים יימכרו במחירים נמוכים, לטובת האנשים חסרי האמצעים. "הרי אלו האנשים שהכי אוהבים כדורגל,
אלו האנשים שבזכותם הכדורגל הוא חגיגה, אלו האנשים שהבנים שלהם יהיו שחקני כדורגל".
קאנטונה התייחס גם למונדיאל בקטאר ב-2022: "לפיפ"א יש אחריות לגבי הכדורגל העולמי, ובכך שהיא העניקה את האירוח למדינה קטנה כמו קטאר היא הוכיחה לכל העולם שהספורט לא מעניין אותה בכלל. רק הכסף מעניין אותה. אני בטוח שב-2022 בקטאר ישלמו לאוהדים כדי שיגיעו למשחקים, כדי שהאצטדיונים יהיו מלאים. בפיפ"א אוהבים לדבר על דברים חיוביים, על פייר-פליי. אבל אלו רק מילים. הם צריכים להראות מעשים".
ובזווית הישראלית - קאנטונה גם לא הסתיר את דעתו בנוגע ליורו הצעירות ב-2013, אותו טען שאופ"א לא הייתה צריכה לתת לישראל, בשל מה שכינה "אי כיבוד זכויות האדם של הפלסטינים".
לפנייה לכתב/ת 
