משוטים ודרקונים
"מחוץ לרדאר": כלי שייט סיני עתיק עם שלל אגדות ומיתוסים סביבו הפך ללהיט עולמי עם תחרויות מסודרות ועשרות אלפי חותרים. באליפות העולם הקרובה, נבחרת משלל גווני הקשת הישראלית מבטיחה להציג ליתר את המתחרים את מדינתנו כפי שלא הכירו אותה, הם רק זקוקים לקצת עזרה מכם
שו יואן היה כל מה שהיינו רוצים שהפוליטיקאים שלנו יהיו - שר ישר, נקי כפיים, נאמן לארצו ולבני עמו, ואפילו משורר בחסד החתום על כמה מיצירות המופת של השירה הסינית. כמה חבל שהוא מת בשנת 278 לפני הספירה.
שו כיהן כשר במדינת צ'ו שלימים תהפוך לאחת מהמדינות שירכיבו את סין. לצערו לא כל יתר השרים במדינתו היו הגונים כמוהו וכמה מהמושחתים והקנאים שבהם קשרו קשר ושכנעו את המלך לגרש את שו מהמדינה.
שו האומלל הגיע לנהר מילו אוחז בסלע גדול כדי להתאבד במחאה על השחיתות הפוליטית הגואה במדינתו. ההמון שהתוודע לכוונותיו של שו נזעק למים בסירות דייגים כדי להציל את חייו של הפוליטיקאי והמשורר האהוב. כשהבינו ששו כבר מת הם הכו בתופים כדי לגרש את הרוחות הרעות ממנו ולאחר מכן פיזרו על המים אורז כדי לספק מזון לדגים ולמנוע מהם לאכול את גופתו של שו. על פי האגדה לאחר מותו התגלתה רוחו של שו בפני בני עמו והוא סיפר להם שהאורז שפיזרו נאכל על ידי דרקון ענק.
מונדיאל 2014 - היכנסו לעמוד המיוחד של ynet ספורט
2,274 שנים לאחר מותו של שו, בשנת 1996 נערכה אליפות העולם הראשונה בדרגון בוט (סירות דרקון). המיקום: אגם דונגטינג הו, האגם אליו נשפכים המים מנהר המילו בו שם שו קץ לחייו.
כלי השיט הסיני העתיק שעיצובו בא להלל את הדרקון, אחד מהיצורים המיתיים והחשובים ביותר במסורת הסינית הפך ללהיט כלל עולמי עם התאחדות בינלאומית מסודרת, תחרויות גדולות ועשרות אלפי חותרים. לאליפות העולם הקרובה שתיערך בין ה-3-9 בספטמבר באיטליה בהשתתפות כ-6,000 חותרים, אמורה לצאת לראשונה גם נבחרת ישראלית.
הדרגון בוט היא מעין סירת קאנו ארוכה שבחזיתה דמות של דרקון סיני. תפעולה של הסירה דורש שיתוף פעולה מירבי, שכן היא מושטת על ידי 20 חותרים, הגאי ומתופף. כן, גם כיום המסורת הסינית נשמרת כשתפקידו של המתופף הוא להכתיב את הקצב לחותרים.
"הקסם של הספורט הוא שאתה בעצם 1 מתוך 20, אתה מתמסר לקבוצה ומקבל ממנה בחזרה. נחמד להגיד 'תתחשב באחר', אבל כשאתה בתוך הסירה אתה מציב את עצמך בסיטואציה שבה אתה חייב לעשות את זה", מספר גל אינדיק (39), המתופף והלב הפועם של קבוצת "אוהלו דולפינס", אלופת ישראל בדרגון בוט אשר אמורה לייצג את המדינה באליפות העולם הקרובה.
לישראל הדרגון בוט הגיע דרך קנדה שנחשבת כיום למעצמת הדרגון בוט החזקה בעולם, על אף שמדובר בענף סיני מסורתי. מספר יהודים מארץ המייפל, חותרים בעצמם, רצו להביא את הספורט המיוחד לארץ הקודש ותרמו למדינתנו שתי סירות.
אינדיק, מורה לחינוך ימי במכללת אוהלו בקצרין, נתקל בסירות הללו והתאהב במהרה. הוא אסף סביבו סטודנטים וחותרים מקצועיים והרכיב נבחרת המונה 30 איש ומתאמנת בכנרת מדי שבוע. אחד מהאנשים התומכים מקצועית בפרויקט הוא המדליסט האולימפי, מיכאל קלגנוב.
אחד מהעקרונות שהנחו את אינדיק בבניית הקבוצה היה להרכיב חבורה הטרוגנית ככל האפשר עם אנשים מכל גווני הקשת הישראלית - גברים, נשים, יהודים, דרוזים, מוסלמים, צעירים, מבוגרים, קיבוצניקים ועירוניים, כולם זוכים לייצוג וחותרים ביחד למטרה. כיום הקבוצה אף פועלת לשילוב ספורטאים עם מוגבלויות פיזיות כשנעשה ניסיון לצרף חותר הסובל מפוליו.
בשל כך אינדיק רואה בנבחרת הדרגון בוט כבעלת ערך הסברתי למדינה, "כשאתה נוסע לתחרות בחו"ל עם חבורה של 30 איש שהם פסיפס של החברה הישראלית, יש לכך כוח סוציאלי, אתה מציג לעולם משהו אחר לגמרי ממה שהם מכירים עלינו", הוא מסביר.
עם זאת, נכון לעכשיו השתתפותה של הנבחרת הישראלית באליפות עדיין לא מובטחת. עלות נסיעה לאליפות עומדת על 148,000 שקל. חברי הקבוצה גייסו בכוחות עצמם 40 אלף שקל ואת יתר הסכום הם מנסים לגייס בעזרת הציבור על ידי אתר שהקימו בפרויקט Headstart.
באתר מציעה הקבוצה תשורות שונות לתורמים הנדיבים. כך למשל תרומה בגובה 50 שקל מזכה בכתיבת שם התורם על חולצת האליפות ובתעודת הוקרה, תרומה בגובה 180 שקל מזכה בטיפול הוליסטי ובעבור הסכום הגבוה ביותר, בעבור תרומה משמעותית במיוחד תעניק הקבוצה יום כיף ל-20 משתתפים הכולל אימון חתירה, הרצאה על גיבוש וארוחה מפנקת על המים. בינתיים, חברת ביטוח נדיבה אחת כבר הבטיחה לעצמה יום שכזה. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו לקבוצה עדיין חסרים 76 אלף שקלים כדי לממן את הנסיעה לאליפות.
"הגדרנו מטרה להגיע לאליפות ואנחנו לא ישנים בלילה לשם כך", מספר אינדיק, "כולם חדורי מטרה ונותנים את הנשמה, ההרמוניה הזו בין כל חברי הקבוצה היא פשוט תופעה".
אם אכן תצא בסופו של דבר לאליפות העולם, הנבחרת הישראלית מתוכננת להשתתף בשלושה מקצים ל-200 מטרים, 500 מטרים ו-2,000 מטרים. על הגביע הם לא בונים, אבל הם בהחלט רואים את עצמם ככאלו שיכולים להתברג במקום טוב באמצע.
עד הרגע האחרון חברי הקבוצה מתכוונים להמשיך ולעשות כל מאמץ בעזרת הציבור הנדיב בכדי לגייס את הכסף הנחוץ לנסיעה. אבל למרות הדד-ליין המלחיץ והסכום הגבוה שעוד נותר להשיג, את אגלי הזיעה היחידים על פניהם של חברי ה"אוהלו דולפינס" תראו רק כשהם חותרים בכל הכוח. "כולם עושים הכי טוב את מה שהם יכולים, אנחנו באים עם חיוך ענק ופשוט נהנים אחד מן השני, בלי לדעת מה הולך להיות", מסכם אינדיק.
לפנייה לכתב: deuel@012.net.il
לפנייה לכתב/ת 
