אחרי 26 שנה כשכיר - פתחתי רשת משלי

את הקריירה הראשונה שלי, בתפקידי ניהול במסגרות קמעונאיות, התחלתי בשנת 1987, מיד עם שחרורי כקצין מצה"ל בגיל 25. בתחילה עבדתי בקמעונאות, כסגן מנהל סופרמרקט ברשת "קו-אופ" צפון בצפת, לאחר כשנה מוניתי למנהל הסופרמרקט והמשכתי בניהול בתחום בצפון למשך כ-5 שנים נוספות.

• עשו שינוי: הצורפת והשוטרת שהפכו לעו"ד
• מעובדות רווחה לבעלות עסק לפונדקאות
• עשיתי שינוי: הקמתי את פנגו וחזרתי לצה"ל
  

ב-2002 עברתי לרשת "קו-אופ" ירושלים כמנהל סחר ובהמשך מוניתי למשנה למנכ"ל הרשת. בתקופה זו, התפתחה החברה מרשת ירושלמית קטנה לרשת בפריסה ארצית המונה כ-60 סופרמרקטים. לאורך השנים ניהלתי יותר מ-2,000 עובדים ונהנתי מתנאים נוחים, אבל תמיד בערה בי המחשבה לעשות משהו שונה.

נמשכתי בעיקר לתחום הירקות והפירות בו התמקדתי לאורך השנים, מעיסוק בתהליכי הרכישה ועד לחשיבה על אופן הצגת המחלקות הללו בחנויות. תמיד רציתי לעשות משהו שונה, במיוחד בעולם זה, שכן הבחנתי כי הוא נשאר מאחור בצד הקמעונאי, הן ברמת המוצרים והן מבחינת אמצעי התצוגה והמגוון המוצג. כך, לאחר כ-26 שנים כשכיר החלטתי לקחת את המושכות לידיים ולהגשים חלום שקינן בי: לפתוח רשת חנויות המתמחה אך ורק בירקות ובפירות, בשם "אפונה וגזר".

עכשיו או לעולם לא

זו לא היתה החלטה פשוטה. כשסיימתי את עבודתי בקו-אופ, חיפשתי בתחילה עבודה כשכיר בתפקידים בכירים ואף השתלבתי כמנכ"ל חברה לשיווק תוצרת חקלאית - אבל דווקא בתקופה זו גמלה בי סופית ההחלטה לצאת לדרך עצמאית. הבנתי, שעלי לעשות משהו בשביל עצמי ושאם אני לא אעשה את זה עכשיו - כנראה שלא אעשה את זה לעולם.

אחת החנויות של "אפונה וגזר"(צילום: איל קרן)

בחינה של השוק גילתה לי, כי רוב הישראליים רוכשים פירות וירקות בקנייה השבועית בסופרמרקט או אצל הירקן השכונתי, שמציג את מרכולתו על המדרכה החשופה לפיח ולשמש. הרעיון שלי היה אחר - להקים רשת חנויות מקצועיות לפירות וירקות בתוך שכונות המגורים ברחבי הארץ, כך שניתן יהיה להגיע לחנות פעמיים ושלוש בשבוע ולרכוש בדיוק את הכמות הדרושה, בלי להתפשר על טריות המוצרים וטיבם.

הייתי כבן 50 באותה התקופה, נשוי בשנית ואב לחמשת ילדי (כיום בגילאי 10 עד 27). ככשיתפתי את הסובבים ברצונות שלי קיבלתי תמיכה גורפת, אך כולם תהו מדוע אני לא מעדיף לפתוח רשת סופרמרקטים - התחום שבו צברתי ניסיון רב, אם ממילא אני יוצאת לעצמאות. הסברתי שהאתגר האמיתי מבחינתי לא טמון שם, מכיוון שיש רשתות סופרמרקטים רבות ואילו רשת חנויות מתמחה לפירות וירקות - אין בכלל. 

קשיים

כמובן שרבים התריעו בפני, כי העולם של העצמאים שונה מעולם של השכירים, ואכן כך הדבר. כעצמאי, אני מקבל את כל ההחלטות שלי לבד, ומספק הסברים רק לעצמי. מצד שני, כל האחריות היא רק עלי. כך, מאדם שנהג לקבל את המשכורת בכל 10 לחודש, הפכתי למי שחייב לדאוג מדי חודש למשכורות העובדים מבלי לדעת מה תהיה ההכנסה.

בנוסף, נדרשתי לעשות הכל - גם עבודות פיזיות וגם דברים שעשיתי כשכיר 20 שנה קודם לכן. התקופה הראשונה היתה הקשה ביותר, מכיוון שבניתי משהו חדש לגמרי. חרף הניסיון הרב שיש לי, עשיתי כמו כל בן אדם גם טעויות, שעלו כסף רב. למזלי, המשפחה הקרובה שלי תמכה בתהליך - אשתי שותפה מלאה לכל התהליכים וגם הילדים הגדולים עוזרים בעסק.

כעצמאי, גיליתי כי סבלנות וחשיבה לטווח ארוך הן מרכיבים חשובים בהצלחת העסק, שכן כמו בכל דבר חדש - נדרשת תקופת קליטה והסתגלות ממושכת. למי ששוקל לעשות את המעבר לעצמאות אני ממליץ לקחת בחשבון שלא מרוויחים מהיום הראשון. ברוב המקרים גם לא מרוויחים בשנה הראשונה בכלל.

לפיכך, מומלץ לבנות תוכנית עסקית שלוקחת בחשבון את תקופת הקליטה, הוצאות הכרוכות עמה, מצבים שונים וחשיבה מעמיקה על תזרים המזומנים הנדרש. אל תסתמכו רק על הלוואות ואל תשקיעו את כל ההון שלכם בבת אחת - אתם חייבים מספיק כסף שיאפשר לכם להתמודד עם השנה הראשונה, שהיא לרוב נטולת הכנסות.