בואו נדבר על מסורבי הגט

ירון ואני גדלנו יחד. שמחתי בשבילו כשמצא מישהי ועוד יותר שמחתי כשהתחתן. פחות שמחתי בשבילו כשסיפר לי שהוא מתגרש ועוד פחות כשסיפר שאשתו לא רוצה לתת לו גט. מתברר שהוא לא היחיד. גברים רבים בישראל הם מסורבי גט - תופעה נפוצה אף יותר ממסורבות הגט. אז איך זה שאנחנו כמעט ולא שומעים על כך? מדוע לא מספרים לנו את הסיפורים הללו ואנחנו שומעים כמעט אך ורק על מסורבות הגט?

הרמב"ם כותב במשנה תורה "אינו מגרש אלא ברצונו". מכאן לומדים את חשיבות הרצון החופשי בנתינת הגט. הבעל מחויב לעשות זאת מרצונו החופשי. במסכת כתובות (ע, ע"א) ישנם מקרים נוספים רבים שבהם לא נאמר במפורש שצריך לכפות על הבעל לגרש את אשתו, אלא "שיוציא ויתן כתובה". כאן קיימת מחלוקת לגבי משמעות הקביעה - האם זו הוראת כפייה על הבעל לגרש את אשתו או שזה רק מצב שאפשר לכנותו ולהתייחס אליו כ"עבריין". בפועל נוצר כיום מצב שהדיינים ממעטים להשתמש בסנקציות כלפי סרבני גט בהתאם למקורות הללו. לגבי נשים, מדין תורה לא נדרשת הסכמת האישה לקבלת הגט, אך בעקבות תקנות חרם דרבנו גרשום מלפני אלף שנה - אין מגרשים את האישה בעל כורחה.

על פי סקר שערכה הנהלת בתי הדין הרבניים על היקף תופעת סרבנות הגט בישראל, נכון לשנת 2007 היו 180 נשים מסורבות גט ו-190 גברים מסורבי גט. בשנת 2009 נוספו 53 מקרים חדשים של עגונות ומסורבות גט, ואלו הנתונים העדכניים ביותר שיש בידינו עד היום מבתי הדין הרבניים. יש לציין כי בתי הדין הרבניים (על-פי הצהרתם) מטילים סנקציות רק כאשר ניתן פסק דין של חיוב לגט או של כפיית גט - ובשל החשש מ"גט מעושה" (גט שניתן על ידי הבעל שלא ברצונו החופשי), הם עושים שימוש זהיר במתן פסקי דין לחיוב לגט או כפיית גט. ככלל, הנטייה היא לתת פסקי דין אלו לאחר שעברו יותר משנתיים מהיום שבו הובאו בני הזוג לפני בית הדין.

לפי הנתונים של הנהלת בתי הדין הרבניים, יש הבדל משמעותי בין כמות הסנקציות המופעלות נגד גברים בהשוואה לנשים, כאשר בפועל על-פי הנתונים יש בעצם יותר גברים מסורבי גט משים מסורבות גט. בשנת 2009 הוטלו סנקציות על 34 גברים ו-13 נשים. זהו הבדל משמעותי. אין אחידות או מוסכמה בין הדיינים לגבי מדרג הפעלת הסנקציות שעשויות לכלול צו עיכוב יציאה מן הארץ וצו איסור על קבלת או החזקת רישיון נהיגה.

ישנה בעיה נוספת - בגלל חובת הבעל לדאוג לאשתו, נשים יכולות לקבל "מזונות אישה" עד הגירושין. אלו דמי מזונות שהבעל צריך לשלם לאשתו במקרה שאינה עובדת או שמשתכרת פחות ממה שהייתה רגילה בחייה עם בעלה. יוצא מכך שיש נשים שאם יתנו גט לבעליהן יפסידו ממון רב ולכן יש להן אינטרס לא לתת את הגט המיוחל. בבתי הדין הרבניים שומעים כיום על קשיים כמו סחבת, הערמת קשיים. במקרים שבהם מסרבת האישה לתת גט, אפילו במשך שנים, גבר יכול - גם אם בצעד דרסטי המצריך ממנו עשייה גדולה - לשאת אישה נוספת וישנם כמה גברים כאלה מדי שנה. לאישה מסורבת גט אין כל מוצא מנישואיה עד שתקבל את הגט. סביר להניח שהפעלת סנקציות נוספות על נשים סרבניות גט מעבר למקובל כיום, תביא להפחתה גם בכמות הגברים מסורבי הגט.

אפרת בלונדר, דתייה מתל אביב, תסריטאית וכותבת

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il