ואיפה ההורים מקריית גת?

פרשיית יחסי המין בין האישה מקריית גת למאות הנערים במהלך השנים האחרונות מעלה את השאלה המהותית באשר לזהות הקורבן האמיתי בסיפור. כל סיפור יכול להיות מסופר מכמה נקודות מבט. מערכת המשפט והתקשורת בוחרות לספר את הסיפור תוך הצבת האישה כחשודה בקיום יחסי מין עם מאות נערים. היא הבגירה ולכן היא החשודה, היא המהווה מקור לסכנה והיא זו שאמורה להיעצר, להישלח לבדיקה פסיכיאטרית ולבדיקת HIV.

אולם מה היה אם הסיפור היה מסופר אחרת? מה היה קורה אם היינו פותחים את העיתון ובמקום הכתבה על "תושבת קריית גת החשודה בקיום יחסי מין עם קטינים שתישלח לאבחון פסיכיאטרי" היינו קוראים את הכתבה הבאה: "במשך כמה שנים מאות נערים נהגו לקיים יחסי מין עם אישה נפגעת נפש המוכרת לרשויות הרווחה, תוך שהם מתעללים בה נפשית ופיזית, ומבצעים מעשי ונדליזם בדירתה"?

עוד בערוץ הדעות ב-ynet

אירופה חיה בהכחשה / שאול רוזנפלד

בואו נדבר על מסורבי הגט / אפרת בלונדר

הבחירה לספר את הסיפור באופן המאשים את האישה נפגעת הנפש אינה מקרית. היא נובעת מחוסר הרצון שלנו להתבונן בטרגדיה האומללה הזו, שלה שותפים האישה והנערים, ולהכיר בכך שהיא בחזקת תעודת עניות שלנו כחברה. כמה קל לנו להאשים אותה, למדר אותה, לכלוא אותה, להשליך עליה את כל הפחדים שלנו מאיידס, ממחלות מין, כי אם היא נפגעת נפש - היא בוודאי מלוכלכת, מסריחה, בזויה ומפיצת מחלות.

אנחנו הם אלה שלא שואלים את עצמנו כיצד מאות נערים יודעים על תופעה שכזו ואף הורה לא מודע לה. אנחנו הם אלה שלא שואלים מה עובר בראש של הילד שלי בשעה שהוא שואל את חבריו באתר סטיפס "כמה היא עולה" ומה עובר בראשו של הנער שמשיב לו "היא לא עולה, אבל היא מסריחה בטירוף מהתיאורים של חברים שלי".

אנחנו הם אלה שלא מלמדים את הילדים שלנו שהאישה הזו, שמאות נערים קיימו איתה יחסי מין, היא לא "מדרובה שנותנת" אלא אישה במצוקה, נפגעת נפש. אנחנו הם אלה שלא מלמדים אותם לעזור לה, לעזור למי שאחר ממני, למי שחלש ממני, ולא לנצל את חולשתה. אנחנו הם אלה שלא מלמדים את הנערים שלנו שהגבריות שלהם לא נמדדת בכמה חגיגות מין השתתפתי וכמה תמונות עליהן הפצתי בוואטסאפ.

כמה קל לנו להשטיח את מצבה המורכב, לוותר לעצמנו, להסיר מעצמנו כל מחויבות לאמפתיה. כמה קל לנו להטיל את האשם עליה, האחרת, ולא להתבונן בעצמנו, לא בהיעדר האחריות שלנו, לא בהיעדר הסולידריות שלנו ולא בדרך שבה אנחנו מורישים את כל המחסור הזה בערכים לילדים שלנו.

ענבר כהן, לשעבר רכזת ליווי בהליך הפלילי במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. מרצה במרכז הקליני בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי, המכללה למנהל.

קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: לנשים 1202 לגברים 1203. ניתן לפנות גם באתר איגוד מרכזי הסיוע או בפייסבוק.   

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il