האם בימינו מותר לכהן לשאת אלמנה?

תשובה: 

יהושע, שלום

את התשובה לשאלה ניתן לחלק לשתי שאלות שונות: הראשונה, האם יש מניעה לכהן לשאת אישה אלמנה? והשנייה, האם ראוי לכהן לשאת את האלמנה במידה והיא בת ישראל?

קדושתו של הכהן היא חובה המוטלת הן על הכהן עצמו והן על הציבור, שנאמר "וקידשתו". (ויקרא, פרק כ"א פסוק ח'). כחלק מהחובות והאיסורים המוטלים על הכהן, ישנן נשים שאותן אסור לו לשאת: "אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו" (שם, פסוק ז'). רק לכהן הגדול, אסור לשאת אשה אלמנה; "אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח" (שם, פסוק י"ד).

כך גם נפסק להלכה, שכהן רשאי לשאת אלמנה (שולחן ערוך אה"ע סימן ו, א). זו גם התשובה לשאלה הראשונה.

מכאן לשאלה השנייה

וראשית שאלה כללית לגבי הכהן; האם לכהן ראוי להתחתן עם בת ישראל - או שמא ראוי לו לשאת אישה כהנת כמותו? בגמרא נאמר,

ש"בת כהן לישראל אין זיווגן עולה יפה" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף מט), ואכן מסופר שם על חכם ישראל שהתחתן עם בת כהן וחלה, ומצד שני מסופר שם על חכם אחר שהתעשר כיוון שנשא בת כהן. מסקנת הגמרא, וכך נפסק להלכה, (שולחן ערוך, אה"ע סי' ב, סעיף ח): שרק לתלמיד חכם ראוי לשאת בת כהן.

בקרב הפוסקים האחרונים היו שטענו שהלכה זו איננה תקפה בזמן הזה (שו"ת חות יאיר סי' ע), אך פוסקים רבים כתבו, שגם בזמן הזה יש לתלמיד חכם לשאת בת כהן (עיין ביבי"א ח"ג, יו"ד ס' ז שהאריך בזה). הנחיה זו אמורה לגבי חתן ישראלי שרוצה להתחתן עם כלה שהיא ממשפחת כהנים.

ומה לגבי כהן שרוצה לשאת בת ישראל? (בין אם היא אלמנה ובין אם היא רווקה). בשאלה זו נחלקו הפוסקים: יש שהחמירו וטענו שאין חילוק בין בנים לבנות ממשפחת כהונה, וכשם שלבנות הכהנים ראוי לשאת בנים כהנים (או ישראלים תלמידי חכמים), כך גם לכהנים ראוי לשאת כוהנות (שו"ת הלכות קטנות, סימן יא).

מאידך גיסא, רבו הפוסקים שהכריעו שלגבי נישואי חתן כהן עם בת ישראל, אין מקום להקפיד. הסיבה לכך היא, שכאשר כהן מתחתן עם בת ישראל - הילדים ממילא נגררים אחרי האיש, והופכים בעצמם לכהנים, ולכן הכהן שנושא בת ישראל הוא בבחינת "מעלין בקודש" (יחוו"ד ח"ה עמ' רפו).

ומה באחרית הימים?

בשאלתך אתה מזכיר את ההפטרה מספר יחזקאל. הכוונה לפרק מ"ד, שם יש נבואה המתייחסת לתפקיד הכהנים באחרית הימים. נבואה זו

כוללת כמה הלכות הסותרות, לכאורה, את האמור בספר התורה. בין היתר נכתב ביחזקאל, כי לכהנים אסור לשאת אישה אלמנה: "וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים, כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל". זאת בניגוד לאמור בספר ויקרא, שבו האיסור לשאת אלמנה מתייחס אך ורק לכהן הגדול.

חז"ל עמדו על סתירה זו (קידושין עח, ב) והסבירו את הפסוק ביחזקאל; איסור אלמנה לכהן בתחילת הפסוק מתייחס לכהן הגדול בלבד, ואילו סוף הפסוק - "מזרע בית ישראל" - מתייחס אל כלל הכהנים.

גם פרשני התנ"ך התייחסו לסתירה זו, למשל, הרד"ק כותב: "אם אמר זה על כל כהן יהיה זה לתוספת קדושה לעתיד", כלומר, יחזקאל מנבא על העתיד, אז - מדרגת הקדושה של הכהנים תגדל ותתקרב לדרגת הכהן הגדול, כך שגם כלל הכהנים יהיו אסורים לשאת נשים אלמנות.

לסיכום: כהן בן ימינו רשאי להתחתן עם אישה אלמנה, גם אם האלמנה היא ישראלית, ולא בת כהן (משיב: הרב חן שריג).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.