אדוה בולה בין ספרים דיגיטליים
אין לה טאבלט, היא לא קראה עדיין ספר דיגיטלי - אבל דווקא הרעיון האקולוגי שמאחורי הספרות שעל גבי המסך מוצא חן בעיני אדוה בולה, שמשיקה את "דברים שאני יודעת על ר'" באתר "עברית"
"כשהתחלתי לכתוב החפץ היחיד שזכה לשם התואר 'דיגיטלי' היה שעון יד, שהיה בעיני שעון לעצלנים, שאינם מיומנים בקריאת שעון אנלוגי".
מה הסצנה האהובה עלייך ביותר בספר שכתבת?
"בנובלה 'מים עומדים' ישנה סצנה בה הגיבורה, נטלי, מתוך ייאוש גדול ורצון לנקום בבן הזוג שלה, קושרת את כלבתם לברז המים בחוף הים ובורחת משם.
היא רצה ריצה ארוכה ומתישה לאורך קו המים במשך זמן רב, עד שהיא מגיעה לאפיסת כוחות. הסצנה הזו, של אובדן הדרך והרצון לברוח, התנקזה מתוכי והתפרצה אל הדף בתנופה גדולה. אני מרגישה קשורה אליה מאוד".
האם יצא לך לקרוא ספר דיגיטלי ואיזה?
"טרם. אולי זה קשור לעובדה שעוד אין לי טאבלט, אבל אני בהחלט מתכננת להשלים את הפערים הטכנולוגיים בקרוב. בעיני זוהי התקדמות חשובה שיש לה גם ערך אקולוגי".
איזה ספר היית קורא באופן דיגיטלי ואיזה דווקא לא?
"מסך המחשב מתקשר בראשי לעבודה. אולי משום כך ספרי עיון נראה לי הגיוני יותר לקרוא באופן דיגיטלי".
איך אתה חושב שחוק הספרים ישפיע על הספרות הדיגיטלית?
"כרגע, הספר הדיגיטלי והספר המודפס הם עוד לא אותו מוצר, אבל אני מניחה שעם הזמן קוראים רבים יותר יירכשו את ההרגל לקרוא ספר כקובץ ואז תוכל להיות לכך השפעה אמיתית על השוק".
איך את מדמיינת את ענף הספרות הישראלית בעוד עשרים שנה מהיום?
"אני מניחה שמה שהיה הוא שיהיה, אבל אני מאוד מקווה שתמצא הדרך לערער את המונופוליזציה, כך שהתקבולים על הספרים יגיעו גם לידי הסופרים".
לפנייה לכתב/ת 
