איפה הכסף? 100 מיליון שקל לשנת שמיטה
הממשלה אישרה העברת מיליונים למימון שנת השמיטה. לאן יילך הכסף? 45 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים שיושבתו, 7 מיליון שקל להקמת חממות במגזר הערבי, 2 מיליון שקל ל"הסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית" ועוד 2 מיליון שקל לעריכת טקס "הקהל" בסוף שנת השמיטה
הסערה הקודמת סביב שנת השמיטה :
נערכים לשמיטה: לעבד את האדמה בלי לגעת בה
"שנת השמיטה תשבור את מפרקת החקלאים"
מימון השמיטה ישמור על הקואליציה
בצד זאת, יועבר חלק מהכסף למשרד הדתות למטרות שאינן חקלאיות מובהקות כמו 11.5 מיליון שקל להסברה והדרכה, חצי מיליון שקל למנהלות (בעיקר, פיקוח על ההוצאות השונות), 2 מיליון שקל לפעילות ל"הסברת ערכי השמיטה בחברה הישראלית" ועוד 2 מיליון שקל לעריכת טקס "הקהל" בסוף שנת השמיטה.
יצוין כי גם לפני שנת השמיטה הקודמת, ב-2007, סכום המריבה על הוצאות שנת השמיטה היה כ-103 מיליון שקל.
מהי שנת שמיטה?
בציבור מזוהה השמיטה עם האיסור על עבודה חקלאית כל שבע שנים. בשנה זו אסור לעשות כל עבודת אדמה, כולל זריעה, טיפול בצמחים לשם השבחתם וקצירה בדרך רגילה .פירות הארץ מופקרים לכל המעוניין, אך נאסר לקטוף אותם בדרך הרגילה ולמכרם.
תחת הנחיות אלה המגזר החרדי דורש להשבית את החקלאות ולייבא ירקות ופירות מחו"ל; והחקלאים מצדם חוששים מהפסד של מיליוני שקלים אם יחדלו לעבוד. בפועל הרבנות מבצעת היתר מכירה כדי לאפשר לחקלאים להמשיך לעבוד. פיתרון "היתר המכירה" הונהג לפני 120 שנה ואושר על ידי הרבנות הראשית במטרה למנוע את קריסת החקלאות היהודית בשנת השמיטה. מאז הוא מעורר מדי שבע שנים מחלוקת חריפה.
בעוד רוב גדול של האוכלוסיה הציונית-דתית רואים את החשיבות של המשך קיום החקלאות היהודית בשנת השמיטה, ומאפשרים שימוש בהיתרים השונים, החרדים, נוטים שלא להשתמש בתוצרת חקלאית יהודית של שנת השמיטה שניתנו לה היתרים, ומעדיפים לקנות תוצרת מחו"ל, מהרשות הפלשתינית או כזו שגודלה על ידי ערביי ישראל.
אטילה שומפלבי השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת 
