קצין חינוך ראשי: "מפקד יעדיף פעילות עם רב - כי זה בחינם"
תא"ל אבנר פז צוק היה לוחם בסיירת מטכ"ל, והיום יש לו קרב אחר: "אסור לכפות תוכני דת. מפקד שחושב שבעל המאה הוא בעל הדעה - חוטא". בראיון ל-ynet הוא מסביר למה הרמטכ"ל לא יקצץ בתקציבו, ואחרי דוד הנחלאווי מבטיח: "נדריך כל מתגייס בבקו"ם איך לדבר ברשתות החברתיות"
מסתמן מנצח בקרב על החינוך בצה"ל: הדור הבא של הישראלים, עשרות אלפי חיילים בשירות חובה בני 21-18, עובר בצבא הרצאות, שיעורים, הדרכות ושלל פעילויות חינוך שמעצבות את דמותו. הרבה מהן קשורות ליהדות. ורבות מאלו לא באות מתוך הצבא. "קשה לי להתחרות בפעילות שמוצעת ליחידות בחינם", אומר בראיון ל-ynet קצין חינוך ראשי, תת-אלוף אבנר פז צוק. והוא מוטרד מהמגמה.
מאז פורסם לפני שנתיים דו"ח מבקר המדינה - שגרס כי על צה"ל להסדיר את היחסים בין הרבנות הצבאית לחיל החינוך - נחשפו בצה"ל חיילים בין היתר לשיעורים במדרשות ירושלמיות העוסקים בזיווג נכון ולהרצאות של רבנים בבסיסים, חלקם שנויים במחלוקת.
פז צוק מדגים את הבעיה שעמה הוא מתמודד: "נגיד שאני אומר למפקד ב-8200 'תעשה יומיים חינוך', אז הוא יבוא אליי ויגיד שיש פעילות חינוך אחת שעולה כסף ושנייה לא, אז אלך לסיור שהרב מציע לי, כי זה לא עולה. זה קורה לא מעט, ופה הרבה פעמים מתפתחת הטיה. זה מגיע למקום הזה של מקורות משאבים לא מאוזנים. בתחרות הזו אני צריך לנסות להציע פעילויות חינוך אטרקטיביות ולנסות להשיג משאבים. יש לי משאבים מוגבלים ולכן קשה להתחרות".
בראיון נזהר קצין חינוך ראשי מלהאשים, כמו קודמו, את התחזקותה של מחלקת תודעה יהודית ברבנות הצבאית והשפעתה על שגרת חייו של החייל הממוצע, אך מבהיר: "ימי עיון והרצאות בנושאים דתיים, לא נכון לכפות על חיילים שאינם רוצים בזה. יש אחריות של מפקדים, ובמקומות שבהם אני שומע שיש חריגה, כלומר הכריחו חייל לשמוע משהו מיסיונרי, אנחנו לא עוברים על זה לסדר היום וברבנות הצבאית נזהרים מלגלוש לשם. רק חינוך ממלכתי צריך להוביל את תחום הערכים והציונות, ולא בשני הצירים. אם הרבנות תעשה שעתיים על מנהיגות בראי התנ"ך זה בסדר, גם אני יכול להביא זאת".
לפעמים עדיף לא לעשות
פז צוק, קיבוצניק שהיה בעברו לוחם בסיירת מטכ"ל, חזר לצה"ל כמהנדס אחרי שנים באזרחות, ועד לא מזמן פיקד על מחלקת הסייבר באמ"ן. בניגוד לקח"ר הקודם, תא"ל אלי שרמייסטר, שהוביל לדו"ח המבקר במכתב ששיגר לרמטכ"ל גנץ ובו מחה נגד פלישת תוכני דת מטעם הרבנות הצבאית, פז צוק מעיד על יחסי עבודה שוטפים עם הרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ. הם משיגים הבנות בנושאים רגישים תחת המטרייה של המפקדת של שניהם, ראש אכ"א האלופה אורנה ברביבאי. "שנינו עובדים יחד כדי להוריד את הלהבות, ואני לא רואה גידול בפעילות של מחלקת תודעה יהודית מאז הקפיצה שהייתה ב-2009".
ועדיין, יותר ויותר גופים דתיים מארחים בחינם את יחידות צה"ל, בברכת הרבנות הצבאית.
"ראיתי באמת מקומות שמקבלים מזה יותר, למשל בתחומים שאינם מחייבים, בניגוד לתוכני חינוך מחייבים שאני גם מממן עם זרוע היבשה", אומר פז צוק, ומזכיר שליחידות קל הרבה יותר להיענות להצעות לפעילות שניתנת בחינם.
"אני יכול רק להגיד למפקדים: הסתכלו במראה בסוף היום ותשאלו - האם מה שעשיתם תואם את ההגדרה צבא ממלכתי ופלורליסטי? אם כן וקיבלתם בחינם, לכו על זה. אם הרב יביא לך אוטובוס ומדריך איכותי ליום חינוך בירושלים שתואם את מה שאתה כמפקד מאמין בו, כנראה אתה לא במקום כזה רע. אם אתה חוזר ואומר 'בדקתי שלוש פעמים והרגשתי לא נוח, אבל אין ברירה - בעל המאה הוא בעל הדעה', אז אתה חוטא כמפקד. ואז אני אומר: אל תעשו, עדיף לא לעשות מאשר לעשות עקום".
"גם רפורמי יכול להרצות לחיילים"
למרות התחרות שנתפסת כלא הוגנת מול תוכני דת חיצוניים, בחיל החינוך לא אומרים נואש, ומזכירים כי מסמך צה"ל בנושא לא מגדיר זהות יהודית מהי. "אין מניעה שאיש דת רפורמי ירצה בפני חיילים", אמר לפני כחודשיים ל-ynet בכיר בחיל החינוך. מכשול אחר שעומד בפני חיל החינוך נוגע לסירוב הזרם הממלכתי-דתי לארח את אנשי החיל בבתי ספר של בנות בפעילויות עידוד והסברת גיוס, למרות עלייה הולכת וגדלה בכמות הנערות הדתיות שמתגייסות לצה"ל.
ההסברה בבתי הספר היא רק חלק קטן ממגוון הפעילויות של חיל החינוך, שכוללות בין היתר השלמת בגרויות ל-900 לוחמים בשנה, על חשבון צה"ל ובמהלך שירותם, גדנ"עות לתיכונים, אולפנים לחיילים עולים, משלחות אנשי קבע לפולין, טיפול בחיילי אוכלוסיות מיוחדות בחוות השומר, וכן את תיאטרון ולהקות צה"ל.
פז צוק מסרב לנקוב בסכום המדויק, אך בניכוי תקציב גלי צה"ל שנכלל במאזנו, הוא מציין כי תקציב החיל מסתכם בעשרות מיליוני שקלים: "על כל אלף חיילים בצבא, אנחנו משקיעים מיליונים בודדים. פורום מטכ"ל ביקר לפני חודשיים בחוות השומר, ועלתה השאלה אם נכון להמשיך להשקיע את המשאבים בכך. הרמטכ"ל השיב: זו לא שאלה תקציבית אלא שאלה ערכית. מודל צבא העם חשוב למדינה ולכן נמשיך לטפחו.
"מה שכן, נפחית כנראה את מספר המשלחות לפולין שהיו אמורות לצאת בהמשך השנה אחרי שעד עכשיו יצאו ארבע, ופחות חיילים ייגשו להשלמת בגרות, פרויקט שעלותו שבעה מיליון שקלים. מה שבטוח: החינוך בצבא לא על הכוונת, ומי שאומר זאת בצבא מדבר מבורות. לוחם בצנחנים שהרגע עלה לא יוכל לשרת אם לא יידע עברית. 1,000 עולים לומדים עברית באולפן בצבא ו-90% מהם רוצים להיות לוחמים".
ווטסאפ זה כמו תחנת אוטובוס
בנושא אחר, קצין חינוך ראשי מגלה כי בצבא מתנהלת עבודת מטה לשינוי במסלול השירות ההיסטורי והמעוות של חיילי גרעין הנח"ל. כיום הם עוברים שנת שירות אזרחי, מתגייסים לשנה וחצי, יוצאים שוב לאזרחות לשנת משימה למען הקהילה ואז חוזרים לצבא לארבעה חודשים.
"לא עשינו שיפוט סיטונאי אלא בחרנו בהסברה. זה לא הסתיים גם בזה, ועובדה שעם חיילי גדוד 50 הגבנו באגרוף ברזל והודחו מהחטיבה מיד. חיילים שידברו באופן פוגעני ולא תקין ברשתות החברתיות, כולל בווטסאפ - שהוא בעיניי כמו מרחב ציבורי, כמו תחנת אוטובוס - ייענשו", מבטיח פז צוק. "ממחזורי הגיוס הקרובים, כל מתגייס בבקו"ם יעבור שיעור בנושא. אנשים אוהבים להיחשף ברשת יותר מבעבר, אבל אנחנו רחוקים ממרד וירטואלי. צריך לחתוך את זה חד וחלק כי אסור שזה יהיה במדינה דמוקרטית".
לפנייה לכתב/ת 
