מאור גדול לאפלה ולהיפך
"נישאתי בגיל 22 מאהבה גדולה ועם תכניות וחלומות לעתיד ורוד. בהיותי בת 25, במהלך החודש השישי של הריוני הראשון איבדתי את מאור עיניי באופן פתאומי ללא שום הכנה או רקע קודם, וזאת תוך יממה אחת בלבד". לקראת מסע "גלגלים של תקווה" של עמותת אתגרים שיתקיים בסוף השבוע שרון כדר, פעילה בעמותה, מספרת
לקח לי כחודש וחצי בערך לאסוף את עצמי וכאדם אוהב חיים ואופטימי קיבלתי החלטה לחיות ולחיות טוב!
המסע הגדול הזה החל בללמוד את הפעולות הפשוטות ביותר של היום יום מחדש, שום דבר לא היה מובן מאליו ופעולות קטנות הפכו למבחן קיומי: חיוג בטלפון, לשים משחת שיניים על מברשת מבלי שתיפול מספר פעמים, למזוג מים לכוס שלא לדבר על פעולות "מורכבות" כמו להדליק גז, לגהץ, למזוג מים רותחים מקומקום וכו', אולם ככל שהצלחתי רציתי להמשיך ולנסות דברים נוספים.
לאחר כשלושה חודשים מיום המקרה, נולדה ביתי הבכורה ואיתה הפחדים כיצד מתמודדים עם הורות חדשה בתוך כל המיגבלה הזו, וגם פה ההתמודדויות ה"פשוטות" של להאכיל, למדוד חום, לתת תרופות, להיזהר שלא תכניס דברים לפה... אולם כל הזמן לומדים לייצר פטנטים המקלים על ההתמודדות עם הקשיים.
כמובן שהכל מתאפשר כשנמצאים מוקפים באנשים אוהבים שתומכים ללא הרף, בן זוג מדהים שמאמין בי לאורך כל הדרך, הורים נהדרים ומשפחה תומכת. עם השנים נולדו לי שני ילדים נוספים והיום אני אם גאה למאיה בת 24, סטודנטית לכלכלה וחשבונאות, לאסף בן 21 בוגר בקרוב מאד קורס חובלים בחיל הים ונדב בן 13 תלמיד ונער מקסים.
משגדלו מעט הילדים, יצאתי ללמוד וסיימתי מסלול הנחיית קבוצות הורים של מכון אדלר, אחר כך סיימתי מסלול של אימון אישי. בשנים האחרונות עוסקת באימון אישי לחיים וכן מתנדבת מספר שנים כמאמנת אישית בבית הסוהר.
הדרך הייתה קשה ולא פשוטה אולם מאתגרת ומחזקת את ילדיי לצערי לא זכיתי לראות אך גם על זה מתגברים. השינוי הגדול של חיי קרה לפני 5 שנים אז נחשפתי לעמותת אתגרים, ההצטרפות למשפחת אתגרים חשפה אותי לעולם חדש ומרתק. בפעם הראשונה בחיי התחלתי לעסוק בספורט ועוד בספורט אתגרי והתמכרתי. בתחילה בקבוצת אופני הטנדם בקיבוץ חצרים ואחר כך גם בקבוצת הריצה ובפעולות סנפלינג.
הרצון להישגים הולך וגדל כל הזמן
בקיץ האחרון אף העזתי וניסיתי קורס צלילה באתגרים אולם בעניין הזה טרם התגברתי על הפחד אך אני נחשפת לדברים שברור לי שאם מסלול חיי היה אחר, "רגיל" לא הייתי זוכה להכיר.
האנשים ובראשם המתנדבים באתגרים הם אנשים מזן נדיר שכל שאומר לא יוכל לתאר את כל שהם עושים באהבה כה גדולה. זו באמת משפחה הם היום חבריי הטובים ביותר איתם חולקים שמחות ועצב, הם ממש השותפים לדרך שלא לדבר על כך שמאז ההצטרפות לאתגרים הרצון להישגים הולך וגדל כל הזמן.
בשנים האחרונות אני לוקחת חלק בתריאטלונים מטעם אתגרים, במסעות ובמרוצים ארציים ואלו גורמים להיות גאה בכל פעם מחדש שאני חלק מהקסם הזה שנקרא אתגרים
הם הפכו אותי להיות אדם טוב יותר ובעיקר שמח יותר. מי יתן ואזכה להיות איתם עוד שנים ארוכות .
את הכוחות שקיבלתי מהעמותה הזו ואת היכולות שגיליתי בעצמי בעקבות ההשתתפות בחוגים אני מעבירה כיום גם דרך האימון האישי
ובכל דרך אפשרית אחרת. אני באמת מודה כל בוקר על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מזה. היום אין דבר שאינני מסוגלת לעשות ויודעת שאם יש משהו שנראה בלתי אפשרי עם רצון והחלטה אוכל לעשות גם אותו.
בשבת הקרובה ארכוב על אופני טנדם במסע האופניים הגדול והמרגש של עמותת אתגרים "גלגלים של תקווה" אליו מגיעים רוכבים מקצועיים לצד חובבים ומשפחות לרכיבת כביש של 55 ק"מ ושטח של 34 ק"מ ו- 11 ק"מ כולכם מוזמנים להצטרף.
לפנייה לכתב/ת 
