שאני אכתוב ביד?!?! המחיר של עידן המקלדת
בין המחשב לסמארטפון, מלאכת הכתיבה בעט הולכת ונזנחת. התוצאות: קושי לצלוח מבחנים מייגעים, טעויות כתיב בהיעדר תיקון אוטומטי וזליגת מילים כמו "בצפר" ו"צוּמת לב" מחוץ לרשתות החברתיות. עד מתי נמשיך בכלל לכתוב ביד?
כשרוני, תלמידת תיכון בת 17 מהצפון, התכוננה השבוע לבחינת הבגרות בהבעה, האתגר האמיתי שעמד בפניה לא היה הניסוח והמענה לשאלות עצמן - הקושי היה לענות עליהן בכתב יד. "הפעולה הפיזית של כתב היד מעייפת ומתישה, וכשהמבחן נעשה בזמן קצוב ובלחץ, זה משפיע על הביצוע", היא סיפרה לקראת הבחינה. "מאז שהכול במחשב ובסמארטפון, ביד אני כותבת לאט יותר מפעם".
הבעיה שעליה דיווחה רוני אינה ייחודית, היא סממן של דור שלם. העובדה שהילדים ובני הנוער של היום מתקשרים בכתב בשעות הפנאי בעיקר דרך ווטסאפ ופייסבוק - כלומר בהקלדה או בנגיעה במסך מגע - גובה מחיר לא רק מבהירות כתב היד שלהם, אלא גם מיכולתם להתבטא באופן כללי. "בחיבור בכתב יד פתאום אתה צריך לכתוב את המילים בשלמותן, להשתמש בשפה ברמה גבוהה ולא להשתמש בראשי תיבות שנראים לנו טריוויאליים בחיי היום-יום", מתארת צעירה אחרת, ניצן, את הבעיה.
החולשה שפיתחו ניצן ובני גילה מבחינת הביטוי בכתב לא חמקה מעיני האנשים שתפקידם להעריך אותו ולתת להם ציון על כך. ד', שבודק את פרק החיבור בפסיכומטרי זה שנתיים, מעיד כי "דלות הלשון בולטת מאוד ברוב החיבורים, גם באלה שנחשבים טובים יחסית. לשפת ה-SMS, הפייסבוק והווטסאפ יש נוכחות מטרידה במיוחד. אף שמצופה מהנבחנים לנסח טקסט עיוני ולעסוק בסוגיות רציניות, אנחנו נתקלים בסימנים כמו סמיילי - :-) - ובסימני קריאה מוגזמים שמזוהים יותר עם התלהבות של גיל הטיפש-עשרה: '?!?!?' או '!!!!'".
"לעתים קרובות אני מוצא את עצמי מול מילים כמו 'צוּמת לב', 'בצפר' ו'יומולדת'", הוא ממשיך, "ואני מעריך שחלק מהנבחנים פשוט לא מכירים את הכתיב התקין של המילים האלה. אצל אחרים כנראה המוח התרגל לכתוב את המילים בגרסתן ה'ווטסאפית', ותחת לחץ הזמן של המבחן הוא פולט אותן בגרסה המדוברת הזו".
"אוצר המילים מצטמצם, הכתב קשה לפענוח"
נטייה זו קיימת גם בקרב תלמידי תיכון. "התלמידים היום כותבים בקצרנות ומשתמשים בסמלים במקום בכתיבה רחבה וברורה", מספרת אביטל, מורה ללשון בתיכון בשרון, שמלמדת זה 30 שנה. "לא משנה אם בבוקר אני מלמדת אותם שבגוף ראשון בעתיד כותבים 'אכתוב', 'אלמד', 'אדבר' - בווטסאפ הם ימשיכו לכתוב לי בערב 'אני ידבר איתך'. גם במבחנים, כשההתנסחות עומדת בפני ציון, הם כותבים כך. עצוב".
גם שרון, מורה להיסטוריה בתיכון בשפלה בעל ותק של 17 שנה, היה עד לשינוי: "התלמידים עוסקים היום יותר בכתיבה במקלדת מאשר כתיבה פיזית, וכתוצאה מכך אנחנו נתקלים יותר בשגיאות כתיב, יכולת ההבעה מידלדלת ונחלשת, אוצר המלים מצטמצם והכתב עצמו קשה מאוד לפענוח".
לדבריו, כל זה מתבטא במיוחד בשעת מבחן. "היכולת של התלמידים לארגן את התשובה על העמוד נמוכה יותר, והם מתקשים לעמוד בזמני הבחינה בגלל הקושי הפיזי בכתב היד ומבחינת יכולתם להתנסח ללא שגיאות כתיב". לפי שרון, ראיה למגמה שלילית זו היא העלייה במספר הבקשות לשעתוק מבחן - כלומר התלמיד שניגש לבחינה מכתיב והמורה כותב את התשובות בכתב ידו. "כל זה חלק מעבודתו של המורה עם הדור החדש", הודה.
"בסמארטפונים משחקים - לא מתבטאים"
"כשתלמידים לא מתאמנים בהתבטאות, הם לא מתבטאים היטב", מסבירה ד"ר אסתר עדי יפה, מבית הספר לחינוך והמרכז לחקר המוח על-שם גונדה גולדשמידט באוניברסיטת בר אילן, "ובסמארטפונים הם בדרך כלל משחקים או כותבים מסרונים קצרים מאוד, הם לא מתבטאים. אפשר להגיד 'טוב, אז בואו נעביר את בתי הספר למחשב', אבל העניין הוא שיש קשר בין כל מערכות הכתיבה, הדיבור והקריאה, ודווקא בגיל צעיר השימוש בכתיבה מעודד את כל רכישת השפה".
אזהרה דומה הופצה בעקבות פרסום מחקר בריטי בחודש שעבר, שבו נמצא כי הירידה באיכות כתב היד של התלמידים, שהתרגלו להביע את רעיונותיהם באמצעות לחיצה על מקשי המקלדת, פוגעת משמעותית ביכולתם לבטא את עצמם ואף לזכות בציונים שלהם הם ראויים. במחקר השתתפו 2,000 מורים, תלמידי תיכון וסטודנטים לתואר ראשון.
גם בארצות הברית הצביעו על בעיה דומה, ובמאמר שפרסם ה"ניו יורק טיימס" השבוע התברר כי ההנחיות הממשלתיות ללימודי שפה וחשבון קובעות כי יש ללמד תלמידים לכתוב בכתב קריא רק בגילי הגן וכיתה א', ואילו בגילים שלאחר מכן מועתק הדגש בצורה מובהקת למוקד אחר - מיומנויות השימוש במקלדת.
אולם במחקר שהיא ערכה בשיתוף מונה יוליוס בקרב תלמידי כיתוב א'-ג', היא מצאה כי כתב ידם לא נעשה קריא יותר עם הזמן, בניגוד למצופה. יתרה מכך, במחקר ישראלי אחר שנערך ב-2010 אף נמצאה רמת קריאוּת גבוהה יותר מזו שנמצאה היום בקרב תלמידי כיתה ג'. "המשמעות היא שחלה הידרדרות בקריאוּת הכתב של תלמידי היסודי עם השנים", מסכמת ד"ר עדי יפה.
לא לכתוב - כמו לשכוח להחזיק מזלג
נתונים אלו אמנם מציירים תמונה עגומה, אולם ד"ר עדי יפה מתעקשת כי עוד ייקח זמן עד שכתב היד יחלוף מן העולם. בין היתר, משום שכיום ילדים קטנים עוד לא מיומנים בשימוש במקלדת ולכן משתמשים בכתב, כחלק מהציור. "ילדים מציירים כל מיני דברים שהם לא בהכרח ציור,
ובתוך כך אותיות כתב. זאת ההשערה המדעית לשאלה כיצד מתפתח הכתב. זה קורה כי כיום אין להם מערכת זמינה אחרת לייצר כתיבה".
יחד עם זאת, היא מודה כי "אם בעתיד הטכנולוגיה תהיה כזו שילדים כבר מגיל צעיר מאוד יוכלו להקליד אותיות בצורה שהם גם יוכלו להבין אותן, אולי זה ישתנה". כך או כך, ההמלצה מנקודת מבט חינוכית היא להתחיל דווקא מכתב יד. "האזור במוח שמוקדש למוטוריקה עדינה הוא עצום, לנוון את האזור הזה לא יהיה נכון מבחינה אבולוציונית", מדגישה ד"ר עדי יפה.
גם אביטל, המורה ללשון, מאמינה שהשימוש בכתב יד הוא כישור שלא מוערך דיו. "אנשים לא מבינים שמיומנות הכתיבה משליכה על המון מיומנויות אחרות בחיים, גם בסיסיות כמו לאחוז במזלג או להחזיק פטיש ומסמר", היא אומרת. "זה משפיע על המוח, על הקואורדינציה של האדם ועל כל המוטוריקה העדינה שלו. אוי ואבוי לנו אם נוותר על המיומנות הזו, זו תהיה טעות פטאלית, ממש בכייה לדורות".
לפנייה לכתב/ת 
