החופש הזה עולה לנו ביוקר

הדרך אל הגיהנום רצופה כוונות טובות. גם לשר החינוך היו כוונות טובות כשאמר להורים לפני שנה את הדברים הבאים בעקבות הארכה נוספת של חופשת ל"ג בעומר: "אתם צודקים, יומיים חופש לילדים, ככה סתם, זה לא צודק ולא ראוי. את לוח החופשות צריך להתאים, במידת האפשר, לימי העבודה של ההורים". והנה, שנה עברה וקיבלנו את שנת הלימודים הקצרה יותר מאז קום המדינה. לפחות במשהו מערכת החינוך שלנו מצטיינת - ברגרסיה.

זה הפך לנוהל מגונה ממש. שבוע לפני חג מסוים מודיעים במפתיע על יום חופש נוסף למורים ולילדים: זה יכול להיות אסרו חג, גשר, "פחד שאם לא יהיה גשר, השבת תחולל" ועוד. על מנת לסבר את האוזן, במערכת החינוך יש כ-80 ימי חופשה בשנה, לעומת כ-14 ימי חופשה בממוצע במשק. עם הפער שנוצר מתבקשים ההורים ללכת לחפש את הסבתא, אם יש להם כזו ואם התמזל מזלה והיא בפנסיה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

קוף אחרי בנאדם / תומר קמרלינג

הנה, כך למשל התבטא יו"ר ארגון המורים, רן ארז, בעקבות מאבק “הורים עובדים לשינוי” לצמצום הפער בין חופשות הילדים לחופשות המשק: "מדובר בקבוצת אִמהות לילדים קטנים המחפשות שמרטף לילדיהן, חינם, לתקופת הקיץ".

בואו נחשוב רגע על אותה סיטואציה במבט שונה. במקום ששר החינוך יפרסם הודעת חופשה לקונית, הוא ייאלץ להוציא מכתב למעסיקים במשק שבו יודיע להם שבעקבות יום חופש למורים, אנחנו ניאלץ להישאר בבית ולשמור על הילדים. אפשר להניח שהדבר היה מתקבל בקול צעקה רמה מצד המעסיקים, ובמטר סופרלטיבים עסיסיים מצד השר האמון על המשק, שר הכלכלה נפתלי בנט לעבר משרד החינוך. ואם בשר הכלכלה עסקינן, אז איפה הוא? בעקבות החלטות חשוכות של אנשים שעדיין רואים בנשים יצורים מפונקים שמחפשים בייביסיטר, המשק ממשיך להפסיד ימי עבודה, ואיפה השר?

הגיע הזמן שמי שאמון על המשק הישראלי יתחיל להתערב בשיח הכאילו פנימי בין שר החינוך ליו"ר ארגון המורים. הגיע הזמן ששר הכלכלה יתחיל לבטל את מסיבות האסרו חג וה"גשרים". גם לטובת המשק, בעיקר לכבודן של הנשים והאמהות העובדות.

הכותבת ממובילות צעדת העגלות

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il