מי צריך שניים לטנגו. שלום במעמד צד אחד

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

קוראי התיגר: עוצמת ארה"ב בסימן שאלה / פרופ' סטיבן א' לובל

נדבקו לכס השלטון. המשחררים הפכו לרודנים / ד"ר אירית בק

פתאום קם אדם: רון פונדק ויזמי שלום פרטיים / ליאור להרס

שנאה, הסתה ואובדן זהות. מה קורה למלזיה? / ד"ר רן שאולי

בנוסף, בעשורים האחרונים הסכסוך הישראלי-פלסטיני הולך ולובש אופי של סכסוך פנים-מדינתי, כפי שניתן ללמוד משתי האינתיפאדות ב-1987 ו-2000. גם אם היו ניסיונות שונים, בעיקר בשנות ה-90, לשנות את אופי הסכסוך ולהפוך אותו לסכסוך בין-מדינתי, הרי שאלה לא עלו יפה, לפחות עד עתה, ונראה שאף קיבעו עוד יותר את אופיו הפנים-מדינתי.

חשיבות רבה לסמלים ומיתוסים דתיים. נתניהו ואבו מאזן(צילום: רויטרס)

מהם המאפיינים העיקריים של סכסוכים פנים-מדינתיים? ראשית, היעדרם של גבולות ברורים בין הצדדים היריבים; שנית, החשיבות הנודעת בקרב הצדדים לסמלים ומיתוסים דתיים, אתניים ולאומיים, כלומר לזהות ולאידיאולוגיה, וזאת לצד אינטרסים חומריים; ולבסוף, קיומם של שחקנים חמושים שפועלים לצד - או במקום - הצבאות הסדירים, ומפעילים אלימות זה כלפי זה אך גם נגד אזרחים. מחקרים מראים כי מ-1945, כלומר מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה, סכסוכים פנים-מדינתיים הם הסוג הרווח ביותר של עימותים בעולם וכי הם אחראים למספר הנפגעים הרב ביותר, ואילו סכסוכים בין-מדיניים שכיחים הרבה פחות.

לא בטוח שמו"מ ישיר הוא הדרך הנכונה

מסקנה אחת הנגזרת מכך היא כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו יוצא דופן, אלא הוא חלק מקבוצה רחבה יותר של סכסוכים פנים-מדינתיים הכוללת, בין היתר, את הסכסוכים בצפון אירלנד, דרום אפריקה, קפריסין ולבנון. לכן, ייתכן שניתן ללמוד מסכסוכים אלה על אופיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל דרכי ההתמודדות עמו. לעומת זאת, קשה - ואולי גם לא מועיל - להשוות בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין סכסוכים בין מדינות ריבוניות, ובכלל זה הסכסוכים בין ישראל לבין מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. בנוסף, נראה כי בעשורים האחרונים, ובפרט מאז שתי האינתיפאדות, שהעמיקו את האחיזה הישראלית בשטחים, יש קושי להשוות בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין סכסוכים בין מדינות קולוניאליות לתנועות שחרור.

מהן ההשלכות שיש לאופי הסכסוך בין הישראלים לבין הפלסטינים על הניסיונות להשכין שלום ביניהם? בשונה מסכסוכים פנימיים אחרים, הכלי העיקרי שבו נעשה שימוש עד כה הוא משא ומתן ישיר (עם או בלי תיווך חיצוני) שמטרתו היא להביא ל"קץ הסכסוך". ואולם, הניסיונות ליישב את הסכסוך באמצעות משא ומתן - שהוא כלי שמתאים בעיקר לסכסוך בין-מדינתי - הביאו עד כה להסלמה.

ועדת האמת והפיוס הובילה לסיום הסכסוך הפנים-מדינתי(צילום: רויטרס)

רוצים להישאר חלק מבריטניה. מפגינים בצפון אירלנד(צילום: AP)

בניגוד לכך, בסכסוכים פנימיים אחרים הצדדים היריבים חשבו במונחים של ויסות הסכסוך, כלומר מציאת דרכים פוליטיות מעשיות למיתון היריבות ביניהם, ולא על יישוב הסכסוך, שפירושו פתרון הסכסוך וכל הסוגיות הכרוכות בו, ובכלל זה עתיד היחסים בין הצדדים אך גם העבר הבעייתי שלהם. אכן, גם כאשר הצדדים היריבים בסכסוכים אלה ביקשו לטפל בעבר בעייתי זה, הם אימצו, בנוסף להסדרים שנועדו לווסת את הסכסוך, מנגנונים אחרים כמו ועדות אמת ופיוס (כמו בדרום אפריקה), יוזמות פיוס של קבוצות חברה אזרחית (כמו בלבנון) והשתתפות בצער (כמו לאחרונה בטורקיה).

מדוע אין הישראלים והפלסטינים פועלים לוויסות הסכסוך ביניהם, כפי שעושות קהילות אחרות הנתונות בסכסוך פנימי? תנאי בסיסי לוויסות של סכסוך כזה הוא הכרה של הצדדים היריבים כי הם נידונים - לטוב ולרע - לחיות יחד בטריטוריה אחת, ושחלוקת הארץ המשותפת היא רק אפשרות אחת העומדת בפניהם ולא גזירת גורל. ואולם, נראה כי בקרב הישראלים והפלסטינים יש עדיין רבים המאמינים כי הצד השני ייעלם ויותיר אותם לבדם, חופשיים לממש את מלוא מאווייהם הלאומיים והדתיים. מכיוון שכך, בשני הצדדים יש מי שחשים שאין צורך לוותר לצד השני ולעשות מחוות כלפיו, ובאופן כללי כי "הזמן פועל לטובתם". לכן, גורמים אלו דוחים את ניסיונות התיווך, נוקטים תרגילי השהיה ואינם יוצאים מגדרם להגיע להסדר.

ואולם, העובדה כי בקרב שני הצדדים, הישראלים והפלסטינים, יש מי שמתכחש לאופי הסכסוך ביניהם אין בה כדי לשנות את מהותו של הסכסוך, אלא רק להביא להעמקתו ולביסוסו. וכך, ממשלות ישראל, למרות הכחשותיהן הנמרצות, משקיעות את מיטב משאביהן בבניית "מדינה אחת" ממערב לירדן, שבה היהודים עתידים להפוך למיעוט, וההנהגה הפלסטינית - אש"ף ולאחר מכן גם הרשות - ממתינה שגורם חיצוני כמו מדינות ערב, ארצות הברית והקהילה הבינלאומית יהיה מוטרד מספיק מסבלם של הפלסטינים כדי להטיל את כל כובד משקלו לפתרון בעייתם. ובינתיים ממשיכים שני הצדדים להדק את אחיזתם זה בזה והשלום מבושש לבוא.

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים