בטיחות מחפירה למכוניות המיקרו שמגיעות ארצה

רכבי הקוואדרסייקל אינם בטוחים לנוסעים. כך קובע מבחן בטיחות בלתי-תלוי ראשון שנערך באירופה למכוניות אלה, הנחשבות פופולאריות במיוחד בערי אירופה הצפופות. חלקן - כמו רנו טוויזי וטאצארי זירו החשמליות , כבר נמצאות כאן. אחרות צפויות להצטרף לניסוי בו יקחו חלק 1,000 מכוניות מקטגוריה זו, אותו מתכנן לערוך משרד התחבורה לקראת תחילת שיווק מסחרי.

• גלריית התמונות המלאה של מבחן הריסוק
  

• 1,000 מכוניות מיקרו חשמליות בדרך לישראל
• רנו טוויזי - כמה קטנה, ככה רותחת
• אוטו איטליה תשווק בישראל את טאצארי החשמלית  
  

בדיקת הבטיחות המקיפה נערכה על-ידי ה-Euro NCAP, גוף הבדיקה למכוניות חדשות באירופה, שמבחניו נחשבים כאחראים לשיפור המתמיד בבטיחות מכוניות חדשות. ומסקנות הבדיקה ברורות: מי ששוקל לרכוש רכב מסוג זה, צריך לקחת בחשבון שרמת הבטיחות שלו נמוכה מאוד, אפילו בהשוואה למכוניות נוסעים זולות ובסיסיות. לאור זאת, בארגון קוראים כעת לרשויות באירופה להקשיח את תקני הבטיחות למכוניות אלה, וליצרניות לשפר את בטיחותן.

ארבעה כלי רכב שנבדקו - רנו טוויזי החשמלית שתהווה את עיקר המכירות בישראל, טאצארי זירו החשמלית שתשווק אוטו-איטליה (יבואנית פרארי ומזראטי) ושני דגמים נוספים - כשלו במבחן עם רמת בטיחות עלובה. זאת למרות שקריטריון הבטיחות לפיו נבחנו, היה נמוך משמעותית מזה הנהוג במבחנים הנערכים למכוניות נוסעים רגילות.

הצוות בדק את רמת הבטיחות במכוניות הקטנות בעזרת שני מבחנים. בראשון התבצעה פגיעה חזיתית מלאה במכשול המדמה רכב אחר במהירות של 50 קמ"ש (לעומת 64 קמ"ש ופגיעה חלקית בתקן המחמיר). השני כלל פגיעה צדית על-ידי רכב אחר במהירות של 50 קמ"ש (דומה למבחן הרגיל). כלי הרכב העירוניים לא נדרשו לעמוד במבחן פגיעה בעמוד ובמבחני פגיעה מאחור, הגנה על הולכי רגל, תינוקות ונוסעים צעירים ועוד.

את התוצאה הטובה - למעשה, הפחות גרועה - קיבלה רנו טוויזי, עם 6 נקודות מתוך 16 במבחן פגיעה חזיתית, ו-7 נקודות מתוך 16 בפגיעת צד. זה הספיק לה כדי לקבל ציון "עלוב" בהגנה על פלג הגוף העליון במבחן צד, ובהגנה על הצוואר והאגן בפגיעה חזיתית. יתר המדדים דורגו "גבולי", למעט הגנה על הראש פגיעה חזיתית שדורגה בציון "טוב".

טאצארי זירו זכתה ל-4 נקודות בלבד במבחן החזיתי, ול-8 נקודות במבחן הצד. בפגיעה החזיתית ההגנה על החזה והראש דורגו בציון "עלוב", בין היתר בשל היעדרה של כרית אוויר. שני הדגמים הללו - רנו וטאצארי - מיועדים לשיווק בישראל ורכבי תקינה כבר נעים על כבישי ישראל.

בסדרת המבחנים הראשונה מסוגה, נבחנו שתי מכוניות נוספות - ליג'יה IXO, מותג צרפתי מצליח ששיווקו אף נשקל בישראל לפני מספר שנים, וקלאב קאר ויליג'ר, מכונית שקרובה יותר לפלח הקלנועיות וגם בעלת מהירות נמוכה משמעותית מהאחרות (עד 40 קמ"ש לעומת בין 70 ל-100 קמ"ש באחרות). שני כלי רכב אלו הציגו תוצאות גרועות עוד יותר - 2 נקודות בלבד מתוך 16 במבחן החזיתי לשתיהן, ו-9 נקודות לקלאב קאר לעומת 7.9 בלבד לליג'יה.

ארבעת כלי הרכב שנבחנו היו מקטגוריית ה-L7e, התקינה לקוואדרסייקל כבדים שיאמץ משרד התחבורה הישראלי. ב-Euro NCAP מסבירים כי בעוד הכלים עומדים בתקני הבטיחות ל-L7e, תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך להחמיר את התקנים.

קוואדרסייקל בישראל - ניסוי מאוגוסט הקרוב

בהודעה לתקשורת של שר התחבורה, ישראל כץ, מחודש מרס האחרון, הובהר כי אישר לשווק בישראל 1,000 יחידות ממותגים שונים, במסגרת ניסוי שיצא לדרכו בחודש אוגוסט ויימשך עד אוגוסט 2015. לאחר סיום הניסוי יוחלט האם לאשר שיווק מסחרי מלא.

מכוניות המיקרו יימכרו על-ידי יבואניות הרכב וידרשו - בניגוד לאירופה כאמור - רישוי ורישיון נהיגה של רכב נוסעים רגיל (B), וכמובן שגם ביטוח חובה. המשמעות היא כי רכישה ושימוש ברכב כזה כרוכה בישראל בעלות גבוהה משמעותית מזו המקובלת באירופה, ואליה התכוונו היצרניות. במשרד התחבורה מסבירים כי בהמשך עשויה להיפתח קטגוריה חדשה למכוניות אלו, אך עדיין לא התקבלה החלטה בנושא.

ליגי'ה IXO

עוד יש לציין כי יצויין כי למרות הדרישה לרישיון וביטוח מלא, המכוניות העונות להגדרה קוואדרסייקל אינן עומדות בדרישות הבטיחות בהן מחוייבות מכוניות רגילות. בין היתר חסרות מרבית מכוניות אלה מערכות עזר בטיחותיות בסיסיות דוגמת מערכת בקרת יציבות (ESP), מערכת למניעת נעילת בלמים (ABS), אזורי קריסה במרכב, סוללת כריות אוויר המקובלת כיום ועוד.

הקוואדרסייקל ה"מקומיים" יוגבלו - כך משרד התחבורה - לנהג ונוסע (גם אם יש מושבים נוספים), ולתנועה בתוך ערים בלבד. פירוש הדבר כי אם אתם גרים בתל-אביב למשל, לא תורשו לנסוע איתן בנתיבי איילון לחולון או הרצליה או בכל כביש בינעירוני, ותידרשו לעשות זאת בדרכים עירוניות בלבד. יצוין כי למכוניות אלו טווחי נסיעה קצרים יחסית בגרסאות החשמליות שישווקו בישראל, מה שיגביל ממילא את כושר התנועה. מהירות התנועה המרבית של כלי רכב אלה מוגבלת לכ-70 קמ"ש ופחות.