זהו חוק הלאום: הסערה הגדולה בדרך
ההצעה הדרמטית שתלהיט את הכנסת תובא לוועדת שרים ביום ראשון, אך השרים לא יצביעו עליה. פורסם הנוסח המעודכן של חוק יסוד מדינת הלאום, ול-ynet נודע שהוא יגובש בוועדה קואליציונית בדומה לחוק הגיוס. היחס המיוחד לשפה העברית נשאר בחוץ, אבל לראשונה מוגדר הקשר הבלעדי בין העם היהודי לארץ ישראל
משימת החקיקה הראשונה במעלה שעליה הצהיר ראש הממשלה עומדת לעורר מהומה פוליטית גדולה - וכעת מתפרסמים פרטי ההצעה. ל-ynet נודע כי בימים הקרובים צפויה הקואליציה להקים ועדה שתגבש הסכמות סביב הנוסחים הרגישים ב"חוק הלאום", הוא חוק היסוד שאמור להגדיר לראשונה את המדינה במילים מפורשות כמדינת העם היהודי, ולעגן את הקשר שלו לארץ ישראל.
אחרי פיצוץ המשא ומתן עם הפלסטינים, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי מושב הכנסת הנוכחי יוקדש לטובת קידום חוק הלאום. ביום ראשון צפויה הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי להיות מוגשת לוועדת השרים לחקיקה, אך לא תובא להצבעה. במקום זאת, הוועדה המיוחדת שתורכב מנציגי הקואליציה תשב על המדוכה ועל חומר הנפץ. היא מתוכננת להוביל את אישורו בכנסת עד תום כנס הקיץ בסוף יולי.
המוקשים צפויים להיות לא פשוטים כלל ועיקר. מעבר לאווירת חוסר האמון הכללית השוררת בין חלקי הקואליציה, מפלגת יש עתיד מבקשת לקחת חלק מרכזי בגיבוש הנוסח הסופי של החוק הרגיש ותתמוך בו, על פי בכירים במפלגה, רק בתנאי שלא יהווה פגיעה במיעוטים. גם שרת המשפטים ויו"ר התנועה ציפי לבני, שלא הייתה מתומכי החוק כבר בקדנציה הקודמת במתכונת שהוגש, צפויה להערים קשיים.
יוזמי החוק - ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), יו"ר הקואליציה יריב לוין (ליכוד) ויו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב - חוזים את ההתנגדויות ובשל כך הניחו על שולחן הכנסת נוסח מעודן יחסית, שממנו הושמטו סעיפים שעשויים לעורר מחלוקות. למשל, סעיף המגדיר את השפה העברית כשפה הרשמית הוסר, וכן נוסף סעיף ולפיו המדינה תפעל לאפשר לכל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו.
בפגישה שערכו יוזמי החוק לוין ושקד עם לבני, הוחלט כי השרים לא יצביעו על החוק בישיבה הקרובה, אך יודיעו על הקמת ועדה שתפעל לקידומו בהסכמה בדומה ל"ועדת שקד" שטיפלה בחוק הגיוס.
מגילת העצמאות לא עוגנה בחוק יסוד
ההצעה המקורית של דיכטר ל"חוק הלאום" כללה סעיפים שעוררו תסיסה רבה במפלגות השמאל ובסיעות הערביות, והחוק לא קודם. תחילת העבודה על החוק המעודכן בכנסת ה-19 כללה גם את ח"כ רות קלדרון (יש עתיד), אולם יחד עם לוין ושקד, השלושה לא הצליחו להגיע להסכמות. השניים האחרונים המשיכו לעבוד והגיעו יחד עם אילטוב לגרסה האחרונה.
"חוק יסוד זה מטרתו להגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כדי לעגן בחוק יסוד ערכים אלו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל", נכתב עוד בהצעה, שבה מודגש כי מדינת ישראל תהא יהודית ודמוקרטית.
בדברי ההסבר להצעת החוק מפרטים היוזמים כי אף על פי שבמגילת העצמאות הוכרזה המדינה החדשה כמדינה יהודית וכביתו הלאומי של העם היהודי - ובשנת 2001 אף פורסמה "אמנת כנרת", שעליה חתמו אנשי ציבור בולטים, ובה נקבע כי מדינת ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי - הרי שהדברים מעולם לא עוגנו בחוקי היסוד. "הצעת החוק מדגישה את הקשר המסורתי וההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ואת הזכויות הלאומיות המוקנות לו כפי שבאות לידי ביטוי במגילת העצמאות", נכתב.
"נחיצותו של חוק יסוד: ישראל - זהות המדינה, כמדינת הלאום של העם היהודי", מסבירים היוזמים, "מקבלת משנה תוקף, במיוחד בזמנים שבהם יש המבקשים לבטל את זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארצו, ואת ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. עיגון אופייה היהודי של מדינת ישראל בחוק יסוד יאפשר להגיע בעתיד להסכמה רחבה בכינונה של חוקה שלמה ומקיפה".
מלבד הגדרת הלאום כולל החוק היבטים נוספים המופיעים בחקיקה קיימת, כמו סמלי המדינה; יום העצמאות מוגדר "יום החג הלאומי" ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום השואה מוגדרים ימי זיכרון רשמיים של המדינה; ימי שבתון מעוגנים כשבת ומועדי ישראל (עם הרשאה ל"עדה המוכרת בחוק" לשבות בחגיה); לוח השנה העברי מצוין כלוח רשמי וכן מודגשת שמירה על מקומות קדושים (בלי לפרט מהם).
עוד על פי הצעת החוק, "המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה למחוקק בקביעת דברי חיקוק ולבית המשפט בפירושם".
בנימוקים הוסבר בעניין המשפט העברי כי "המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מנחם אלון הגדיר זאת. הקביעה שלפיה מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית מלבד היותה יהודית, מעוגנת בסעיף 3 בהצעת החוק ושזורה כחוט השני בסעיפיו השונים, בהם אלה העוסקים בשפה, בשימור המורשת, בהתיישבות הקהילתית, בימי השבתון ובשמירה על המקומות הקדושים".
"לא מדינת כל אזרחיה"
יו"ר הקואליציה לוין יצטרך כעת להתמודד עם השלכות הצעתו על התלכיד הבעייתי של המפלגות. לעצם העניין הוא אומר ש"מדינת ישראל היא מדינה יהודית שמתקיים בה משטר דמוקרטי, ולא מדינת כל אזרחיה וכל מסתנניה אשר בשוליים מתקיימים בה חיים יהודיים. עקרון יסוד זה שעל בסיסו קמה מדינת ישראל נשחק בקצב הולך וגובר בפסיקות בג"ץ, ועל כן יש הכרח לבלום את התהליך הפוסט-ציוני ולעגן בחוק יסוד את זהותה של המדינה וערכיה הבסיסיים. כפי שהנחה ראש הממשלה, בכוונתי לעשות מאמץ גדול על מנת לגבש הסכמה רחבה סביב הנוסח הסופי של החוק".
"החוק נולד מהצורך לבסס את מעמדה של מדינת ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית", הוסיפה ח"כ שקד. "כשם שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, כך נדרש חוק יסוד אשר יעגן את אופייה היהודי. הוועדה תעבוד בשיתוף פעולה, ואני בטוחה שנגיע לנוסח אשר ישקף את הקונצנזוס הקיים בחברה הישראלית ביחס למהות החוק".
לדברי אילטוב, "הגיע הזמן לעגן ולהגן על הנדבך החשוב הזה במעמד-על חוקתי כפי שזכו לו מוסדות הכנסת, הממשלה, חוקי זכויות היסוד ועוד חוקים המגדירים באופן חד, ברור ומפורש את צביונה של מדינת ישראל".
בתחילת הקדנציה הנוכחית, ולאחר שעזב את תפקידו כסגן שר החוץ, הגיש מחדש גם ח"כ זאב אלקין את הצעת חוק הלאום בנוסח הראשון עליה היה חתום יחד עם דיכטר. כשהוגשה על ידם לראשונה היא לא קודמה בשל מחלוקות שעוררה, וכעת יאוחדו ככל הנראה כל ההצעות לנוסח אחד מוסכם.
הצעת החוק של אלקין נפיצה אף יותר - היא מבקשת להגדיר את השפה העברית כשפה רשמית ולהעניק "מעמד מיוחד" לשפה הערבית. כמו אצל לוין ושקד, גם בהצעתו של אלקין הסעיף הראשון בהצעה מתייחס להיות ישראל מדינה יהודית ובכפוף לכך מגדיר אותה דמוקרטית.
יו"ר מרצ זהבה גלאון הגיבה להצעת חוק הלאום: "המטרה האמיתית של ההצעה לא נועדה להגן על קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, אלא כדי לדחוף לקדמת הבמה את המילה 'יהודית' ולדחוק לאחור את המילה 'דמוקרטית'. למהלך הזה עלולות להיות תוצאות הרסניות".
לפנייה לכתב/ת 
