"הנשיא המזרחי הראשון" שלא היה
מי היה הפרופסור שבגין ניסה להצניח משום מקום? איזו אישה התמודדה לתפקיד? אביו של מי מהמועמדים מהיום ניסה פעם להיבחר? ומתי הצביעו 124 ח"כים? רגע לפני בחירת הנשיא העשירי - "השבוע לפני" מציץ לפרגוד וסוקר את הקרבות הקודמים
סערה כזו עוד לא הייתה, אבל גם פעם היה פה שמח: בצל פרישתו הדרמטית של ח"כ בנימין (פואד) בן-אליעזר (העבודה), ביום שלישי אמורה הכנסת לבחור את הנשיא העשירי של מדינת ישראל. לאחר הפרישה, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (ליכוד), ח"כ מאיר שטרית (התנועה), ח"כ לשעבר דליה איציק, פרופ' דן שכטמן והשופטת בדימוס דליה דורנר רוצים להחליף את שמעון פרס. מדובר במספר שיא של מתמודדים לתפקיד האזרח מספר 1. לקראת הבחירות - במקום "השבוע לפני" קבלו את "הנשיא לפני" - על ההיסטוריה של המירוץ לבית הנשיא.
לכל כתבות השבוע לפני
נשיא מבוגר
נשיא המדינה הנוכחי, שמעון פרס, היה בן 83 כשנבחר לתפקיד. הוא למעשה הנשיא המבוגר ביותר בתולדות המדינה. יצחק בן-צבי נבחר לכהונה שלישית כשהיה בן 78 ואילו הנשיא השלישי זלמן שז"ר היה גם כן בן 78 כשחברי הכנסת בחרו בו לתקופת כהונה שנייה.
הנשיא הכי צעיר שנבחר היה משה קצב, שנבחר לתפקיד כשהיה בן פחות מ-55. יצחק נבון נבחר כמה ימים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-57 ואילו אפרים קציר היה בן כמעט 57 כשהפך לנשיא הרביעי של מדינת ישראל. הפעם מתמודדים ריבלין (בן 74), שטרית (65), איציק (61), שכטמן (73) ודורנר (80).
מחפשים נשיא מעבר לים
לניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להצניח אדם בעל שם מארצות הברית יש תקדים. בשנת 1952, לאחר מותו של הנשיא הראשון ד"ר חיים ויצמן, פנה ראש הממשלה דוד בן-גוריון לחתן פרס נובל לפיזיקה, פרופ' אלברט איינשטיין, שסירב להצעה.
איינשטיין כתב מכתב לבן-גוריון שבו הוא מודה על ההצעה, אך שהוא נאלץ לדחות אותה כיוון שהוא מקדיש את חייו למדע. קצת יותר משישה עשורים לאחר מכן הציע נתניהו לחתן פרס נובל לשלום, פרופ' אלי ויזל, להתמודד על התפקיד, אבל גם ויזל דחה את ההצעה. אגב, לשניים לא הייתה אזרחות ישראלית.
מחפשים נשיא בשנת שבתון
כשנה לאחר המהפך בשנת 1977 התקיימו בחירות לנשיאות. פרופ' אפרים קציר החליט שלא להתמודד לכהונה נוספת ובליכוד חיפשו מועמד, שיהיה הנשיא הראשון שלא מהמערך. השר לשעבר אלימלך רימלט הציע את מועמדותו, אך כשלא זכה לתמיכה פרש עוד לפני ההתמודדות.
ראש הממשלה מנחם בגין חיפש מועמד בן עדות המזרח והוא מצא כזה בפריז. היה זה פרופ' יצחק שווה, שהיה בצרפת בשנת שבתון. שווה, יליד מצרים נצר למשפחת שווייקה שמוצאה מהעיר חלב שבסוריה, עלה לארץ כשהיה ילד. מזכירו של בגין התקשר אליו וביקש ממנו להגיע בהקדם לארץ.
הוא הגיע ללשכת ראש הממשלה, שם בגין קיבל אותו ולאחר שיחה קצרה הציע לו להיות נשיא המדינה. "אני עדיין המום מכל העסק", אמר פרופ' שווה זמן קצר לאחר שקיבל את ההצעה. "זו הייתה ממש הפתעה לי ולכל המשפחה. אשתי עדיין בפריז ואתמול טלפנתי אליה להודיע לה על ההצעה שהעלה בפני ראש הממשלה. איזו הפתעה". בסופו של דבר פרופ' שווה האלמוני, שעליו המליץ השר חיים לנדאו, דחה את ההצעה ובבחירות התמודד רק יצחק נבון מהמערך.
מפלגת השלטון לא מנצחת
מאז המהפך הפוליטי ב-1977 רק פעמיים נבחר נשיא המדינה ממפלגת השלטון. ב-1978 לא הצליח מנחם בגין להציב מועמד מול יצחק נבון מהמערך. חמש שנים לאחר מכן גבר חיים הרצוג על פרופ' מנחם אלון בקרב צמוד. הרצוג זכה ל-61 קולות ופרופ' אלון ל-57. לאחר הבחירות ניסה בגין להרגיע את הרוחות במפלגתו ואמר כי "אין צורך להעניש עריקים". הרצוג נבחר שוב ב-1988, לאחר שבליכוד בחרו שלא להציב מועמד מול נשיא מכהן.
ב-1993, בזמן כהונת ממשלתו של יצחק רבין, נבחר עזר ויצמן לתפקיד, לאחר שגבר על דב שילנסקי. ויצמן הציג את מועמדתו לבחירה נוספת ב-1998, קצת לפני שחוק יסוד נשיא המדינה הגביל את הכהונה לקדנציה אחת בת שבע שנים. הפעם, בניגוד לבחירות קודמות לנשיאות הציב נתניהו את השר לשעבר שאול עמור, שהפסיד לויצמן.
ב-2000, לאחר שויצמן התפטר, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שאין להעמידו לדין בפרשת הכספים שקיבל מאיש העסקים אדוארד סרוסי, העמיד ראש הממשלה אהוד ברק את שמעון פרס לתפקיד מטעם ישראל אחת (העבודה). בליכוד, שהייתה אז באופוזיציה, הציבו את משה קצב, בפעם הראשונה בתולדות המדינה לא נבחר מועמד העבודה לאחר שקצב גבר על פרס 57:63.
ב-2007, לאחר שקצב נאלץ להכריז על נבצרות בשל החקירה שהתנהלה נגדו אז, התקיימו בחירות לנשיאות שבהן גבר פרס, מועמד מפלגת השלטון (קדימה), על ריבלין וקולט אביטל (העבודה). פרס אמנם לא זכה לרוב בסיבוב הראשון, אך שני המועמדים האחרים הסירו את מועמדותם בסיבוב השני. בסיבוב השני הצביעו 86 מחברי הכנסת בעד בחירתו של פרס, 23 חברי כנסת הצביעו נגד ואילו שמונה חברי כנסת נמנעו. קצב נידון לשבע שנות מאסר, לאחר שהורשע באונס, והיה לנשיא הראשון שמורשע בעבירה פלילית.
אין נשים
רק בבחירות ב-2007, 59 שנים לאחר הקמת המדינה, התמודדה אישה ראשונה לתפקיד. הייתה זו ח"כ קולט אביטל מהעבודה, שזכתה לתמיכתם של 21 חברי כנסת וסיימה את ההתמודדות במקום השלישי והאחרון בסיבוב הראשון.
דליה איציק, שמתמודדת על התפקיד, כיהנה כממלאת מקום נשיא המדינה בזמן נבצרותו של קצב, בעת שכיהנה בתפקיד יו"ר הכנסת. איציק הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד יו"ר הכנסת.
כשהפתק הלבן כמעט ניצח
באוקטובר 1962 ביקש בן צבי את קולות חברי הכנסת כדי להיבחר לכהונה שלישית במשכן הנשיא. במקרים שבהם יש רק מועמד אחד - הוא נדרש לקבל לפחות 61 תומכים.
אף על פי שהיה מועמד יחיד, נתקל בן צבי בקשיים ורק 62 חברי כנסת תמכו בו, אחד יותר מהנדרש. 42 חברי כנסת שלשלו לקלפי פתקים לבנים. 16 חברי כנסת כלל לא הגיעו להצבעה. חצי שנה לאחר מכן, באפריל 1963, נפטר הנשיא בן צבי.
124 ח"כים
ב-1993 התמודדו עזר ויצמן ודב שילנסקי על התפקיד. ההצבעה הזו תיזכר מסיבה אחרת ופחות חגיגית. בתום ספירה ראשונה של הקולות התברר כי ישנן 124 פתקים, כלומר מסיבה לא ברורה נוספו עוד ארבעה חברי כנסת. באולם הכנסת שררה מבוכה, הח"כים שהצביעו ונסעו מהמשכן קיבלו הודעה לחזור.
חברי הכנסת היו במתח במליאה. הם קראו עיתונים והלכו לאכול בזהירות עוגות יבשות במזנון, כשהסופרים מנו בפעם השנייה את הקולות. בספירה הנוספת התבררה הטעות ויו"ר הכנסת דאז, שבח וייס, התנצל ולקח אחריות - בסופו של דבר אכן הצביעו 120 חברי כנסת ולא יותר.
מדענים ואלופים במשכן הנשיא
ד"ר חיים ויצמן ופרופ' אפרים קציר לא כיהנו מעולם כחברי כנסת, שניהם אגב התגוררו ברחובות. מול קציר התמודד ב-1973 פרופ' אפרים אלימלך אורבך מהאוניברסיטה העברית. גם שני אלופים במילואים הגיעו למשכן הנשיא - חיים הרצוג ועזר ויצמן.
שופט לא מצליח
את הסעיף הבא עדיף שדורנר לא תקרא. ב-1983 התמודד לתפקיד, מטעם מפלגת השלטון, פרופ' מנחם אלון - שהיה שופט בבית המשפט העליון. הוא הפסיד להרצוג 61:57.
גם יו"ר כנסת לשעבר - לא
דב שילנסקי וראובן ריבלין, שכיהנו כיושבי ראש הכנסת, ניסו את כוחם בבחירות לנשיאות. שילנסקי, שהיה אז באופוזיציה, הפסיד לעזר ויצמן ואילו ריבלין, שגם הוא היה באופוזיציה כשהתמודד בפעם הראשונה לתפקיד, הפסיד לשמעון פרס.
כל הכבוד לשר?
מאז 1993 כל נשיא שנבחר כיהן בעבר כשר. ויצמן היה בין היתר שר הביטחון, קצב כיהן כשר התחבורה ופרס מילא שורה של תפקידים רבים בממשלה, בהם ראש הממשלה. ארבעה מהמועמדים לנשיאות בשבוע הקרוב כיהנו כשרים, חלקם בכמה תפקידים – ריבלין היה שר התקשורת, בן-אליעזר כיהן בין היתר כשר הביטחון, דליה איציק הייתה שרת התמ"ת ואילו מאיר שטרית כיהן במגוון של תפקידים, בהם שר האוצר.
האחרון שלא כיהן בתפקיד שר היה הרצוג, שאמנם היה חבר כנסת כשנבחר לתפקיד, אבל כיהן קודם לכן כאלוף בצה"ל וכשגריר ישראל באו"ם.
קשר משפחתי
הנשיא הראשון חיים ויצמן הוא דודו של הנשיא השביעי עזר ויצמן. בנוסף, פרופ' יוסף יואל ריבלין, שהוצג כמועמדה של חרות בבחירות לנשיאות ב-1962 אך החליט בסופו של דבר שלא להתמודד נגד הנשיא המכהן, הוא אביו של ראובן ריבלין - שמנסה את כוחו בפעם השנייה.
ניסיון שני
רק שלושה ניסו את כוחם פעם נוספת בבחירות לנשיאות לאחר שלא נבחרו. הראשון היה פרץ ברנשטיין (ציונים כלליים) שהפסיד ב-1952 לבן-צבי. ברנשטיין קיבל באותה הצבעה 18 קולות
בלבד. הוא ניסה את כוחו 11 שנים אחר כך. ברנשטיין התמודד אז מטעם הליברלים מול זלמן שז"ר והפסיד שוב. הפעם הוא זכה לתמיכת 33 מחברי הכנסת.
פרס, אף שהיה חבר במפלגת השלטון (העבודה), הפסיד בניסיון הראשון שלו למשה קצב. בפעם השנייה, גם כן כשהיה שר במפלגת השלטון (הפעם קדימה), הוא נבחר לתפקיד כשגבר על ריבלין וקולט אביטל. ריבלין הוא השלישי מאז קום המדינה שמציע את עצמו פעמיים לתפקיד. אז מי ייבחר הפעם? 120 חברי הכנסת יכריעו מאחורי הפרגוד.
לפנייה לכתב/ת 
