סודות ושקרים: היום בו למדתי לשמור לעצמי
האם בן הזוג צריך או אמור לדעת הכל לגבי העבר שלנו? האם זו הדרך הנכונה והנבונה לבנות יסודות חזקים של קשר? ומה אם הנזק עולה על התועלת, והשיתוף הזה יחזור אלינו בעתיד כמו בומרנג?
החבר הראשון שלי היה בקיץ שבין כיתה י"א ל-י"ב. היינו שומעים ביחד מוסיקה, מתנשקים ובעיקר מנסים להרשים זה את זו בשלל תעלולים על הסקייטבורד (הוא) ובאטיטיוד של ילדה רעה (אני). יום אחד החלטתי להעלות את מערכת היחסים שלנו מדרגה, ולספר לו סוד מעברי. איכשהו, זה נראה לי כמו הדבר הנכון לעשות כדי לתת תוקף לאינטימיות ההולכת וגוברת בינינו, או אולי סתם כי זה מה שראיתי שעושים בסרטים. מסתבר שהחבר לא צפה באותו סרט כמוני, ולא הבין את תפקידו כגיבור. הוא נפרד ממני בו במקום.
עוד בנושא:
משמידי אהבה: סודות, שקרים והרגלים רעים
אקסים: לשמור סודות ולהפריד חברים ומסלולים
הייתם מצפים שאלמד את הלקח, אבל המקרה הזה לא גרם לי להשאיר סודות לעצמי. ההפך הוא הנכון. השתמשתי בסודות כמסננת דרכה פילטרתי כל בחור. אם נשאר במקום - סימן שצלח את המבחן, ואם ניגר דרך חירורי הסודות הרי שטוב שהלך.
עם הזמן שיכללתי את הטכניקה והתחלתי לשחק איתם את משחק ה"צ'יקן": אני מסתערת לעברם כשבמקום הגה אני אוחזת בסודות, ובמקום דוושת הגז לוחצת בשיא הכוח על כל התכונות השליליות שבארסנל התכונות שלי. מי שמוותר וסוטה ממסלול ההתנגשות הוא הפחדן, ויוחלף במי שיכול להכיל את כל השיט שהפלתי עליו.
לקח לי יותר מעשור וחצי של חיים להבין שעשיתי טעות. לא רק לגבי תזמון הוידוי כבר בתחילת הקשר, מידת עוצמתו או הגישה המשתמעת ממנו של "זו מי שאני, take it or leave it", אלא לגבי שיתוף סודות בין בני זוג באופן כללי. האם בן הזוג צריך או אמור לדעת הכל לגבי העבר שלנו? האם זו הדרך הנכונה והנבונה לבנות יסודות חזקים של קשר? למה זה טוב בכלל ומה אם הנזק עולה על התועלת והשיתוף הזה יחזור אלינו בעתיד כמו בומרנג?
אוקי, אני יודעת מה אתם עומדים להגיד. אתם עומדים להגיד שקשר טוב נבנה על אמון, פתיחות ושיתוף. אולי אף תרחיקו לכת ותטענו שהסתרת דברים מפני בן הזוג אינה סימן מבשר טובות לגבי עתיד הקשר. אלו הם לפחות הדברים שסיפרתי לעצמי בעבר, יחד עם האידיאליזציה הרומנטית הגורסת שבן הזוג צריך להכיר בך הכל. אז נכון שאמון ופתיחות הם שני מרכיבים חשובים של מערכות יחסים, השאלה היא מדוע עליהם להיות מיושמים לגבי דברים שהתרחשו לפני שהכרתם. ונכון שזוגיות טובה מבוססת על כנות בין בני הזוג, השאלה היא לשם מה להיות כנים לגבי דברים שאינם רלוונטיים עבור הצד השני?
פה גדול מכה שוב
חייתם חיים שלמים לפני שהכרתם, ניהלתם מערכות יחסים אחרות, בחרתם בנתיבים מסויימים - חלקם שגויים, ודרך מערכת הבחירות הזו למדתם. למדתם על עצמכם והפקתם לקחים לעתיד. נהייתם אנשים יותר טובים. אך לבני האדם יש נטיה להעלות את גרת הכישלונות שלהם ולטחון אותם שוב ושוב עד עפר. להציג בפני בן הזוג החדש תמונות חלקיות מהעבר, במקום לתת לו להתרשם ממי שהם ללא שיפוט מוקדם.
הבעיה באיוורור שלדים מהארון בפני בן הזוג החדש היא שהם צובעים את ההוויה שלכם באופן שאינו משקף נכונה את מי שהינכם כיום, אך ישפיע מכאן ואילך על הדינמיקה של הקשר. ערבוב העבר לתוך ההווה מכתים את מה שנועד להיות התחלה חדשה בצבעים הדהויים של מערכות יחסים ישנות או החלטות שגויות, ובכך משתרבב ומשפיע גם על צורתו של העתיד. במקרה הרע, נחזור שוב ושוב על אותם הדפוסים של מערכות יחסים קודמות, בבחינת נבואה המגשימה את עצמה, כי אנחנו מתנהגים בהתאם לצורה שבה מצפים מאיתנו לנהוג.
כך, ששמירת סודות בין בני זוג היא חיונית לטעמי לצורך כינון זוגיות חדשה, סודות מן העבר בכלל ופרטים לגבי מערכות יחסים קודמות בפרט. יש את הרגע הזה, שבו אתם שוכבים עירומים ומתלטפים במיטה, שיכורים מכוחה של האהבה, ואז אתם נופלים בטעות העתיקה בהיסטוריה - פותחים את הפה הגדול שלכם ומתחילים לברבר על קשרי העבר. אף אחד לא רוצה לדעת על הקשרים הקודמים שלכם. כלומר, אותו אחד חושב שהוא רוצה לדעת, אבל מגלה לאחר מעשה שהוא לא.
ניחא אם מדובר במערכת יחסים משמעותית שכוננה את חייך אבל אם לא מדובר בכזו, עדיף לשתוק. למילים יש כח עצום ביצירת מציאות. מרגע שקראת למשהו בשם, הוא נוכח וילווה אתכם בקשר, יעצב את פניו. אם טרחת להזכיר את הקשר ההוא, כנראה שהוא בעל חשיבות עבורך. וגם אם לא - כעת הוא בעל חשיבות עבור בן הזוג שלך. מערכת היחסים הנוכחית תשווה לקודמת; רגשות כמו קנאה וחשדנות ייבזקו מעל קציפת האהבה שלכם; ואם אתם חלק מקהילה קטנה, תהיה לכם בעיה עם בן הזוג כאשר תקלעו לאירועים חברתיים בהם נוכח גם המאהב הקודם.
האישה המושלמת
כחודש לאחר שהפכנו לזוג ושנה לפני שהתחתנו, ביקשתי לגלות לבן זוגי סיפור מעברי, אך המילים הונחו כבדות על לשוני ומיאנו לצאת. "אני לא צריך לדעת הכל", הוא אמר. "עדיף שתשמרי לך דברים שיהיו רק שלך, כדי שלא תצטרכי לייצר סודות במכוון". וכך קרה שדווקא מערכת היחסים בה בן הזוג לא יודע הכל עלי, היא הרצינית ביותר שלי. ואולי בגלל. בגלל שלא התעכבנו על העבר, יכולנו לבנות לנו עתיד. בגלל שנתנו לי מקום משלי, לא הייתי צריכה לייצר מקום פרטי על חשבון הזוגי.
אבל הסיבה המרכזית שבגללה החלטתי לשמור את הסודות לעצמי היתה אחרת. אהבתי את המראה שלי כפי שנשקף מעיניו, ולא רציתי לחבל בו במזיד. בתחילת הקשר את נתפשת בעיני בן הזוג כמושלמת, אז למה לעזאזל לגרום לו לחשוב אחרת? לא מספיק שאני חשה כך?
הרי הוא יגלה את נקודות התורפה שלי עם הזמן ממילא, ואולי בעיניו הן לא תהיינה נקודות תורפה. בניגוד לנטיה שלנו לענות ב"אה, הדבר הישן הזה" כשמחמיאים לנו על בגד, התגובה הנכונה היא לשתוק ולהגיד תודה. גם במערכות יחסים. בעיקר במערכות יחסים.
אז הודיתי על כך שבעיניו אני מושלמת, ולא חיבלתי בכוונה כדי להוכיח לו אחרת. אני אוהבת לראות את הדמות שנשקפת מעיניו, היא גורמת לי לרצות להיות כמה שיותר דומה לה. היא גורמת לי לרצות להיות כמה שיותר טובה. כמה שיותר טובה איתו וכמה שיותר טובה כלפיו.
כל הכתבות והטורים מחכים לכם בפייסבוק של ערוץ יחסים.
לפנייה לכתב/ת 
