יאסו קפריסין: חופשה מעבר לפינה
שמש, ים, אוכל משובח ונופים מרהיבים, כשהכל במרחק טיסה של 45 דקות ובמחיר של פחות מ-200 דולר. חזרנו מקפריסין מאוהבים במאזטים ובמפרצים התכולים
עוד טיולים בערוץ התיירות:
לאחר טיסה של כ-40 דקות ללרנקה שבחוף המזרחי, נסענו בצד שמאל של הכביש בכיוון צפון-מזרח לאורך המפרץ לעבר העיר איה נאפה המוקפת חול זהוב ומים כחולים צלולים, בה מומלץ להתחיל את הטיול בשיט לאור שקיעה.
הגענו למלון קאפו ביי (Capo Bay) באתר הנופש פרוטארס שסמוך לעיירה ויצאנו לארוחת ערב במסעדה על שפת הים, שם נהנינו ממאזטים במגוון רחב ולקינוח פרוסות אבטיח עסיסיות וגבינה בולגרית.
על קיבה מלאה, יצאנו לקרוע את מרכז העיירה - רווי מועדוני הלילה, הברים והבליינים התיירים. הבוקר שלמחרת הוקדש לספורט ימי לחוף האתר הצמוד למלון, שמציע מגוון מתקנים אתגריים שמתאימים לכל המשפחה.
בהמשך נסענו לאורך הכביש בין פרוטארס והפארק הלאומי קייפ גרקו, ולעינינו נגלה מפרץ קונוס (Konnos) שמעליו ממוקמים חורשת עצי אורן הררית, גשר טבעי מאבן על פני המים הידוע גם כ"קשת הנשרים" וצוק ענק באמצע הלגונה שהירידה אליו היא דרך בית התפילה איה אנאגרי (Ayii Anargyri) בעל הגג הכחול.
בדרכנו לעיר החוף פאפוס, שבחוף הדרום-מערבי, עברנו שוב בלרנקה כדי להתרשם מטיילת עצי התמר וליהנות מארוחת צהריים קפריסאית, שכללה שוב מאזטים כשברקע שירים שלא אחת מתנגנים בתוכנית הרדיו של שמעון פרנס. משם נסענו דרך שטח גידולי ההדרים הגדול בקפריסין, באזור Fasouri, בו 12 קמ"ר של פרדסים שהיו בבעלות יהודים עד שהללו מכרו אותם אחרי קום מדינת ישראל.
כדי להתרענן, עצרנו בתחנת החובה של חובבי השופינג: קניון מיי מול (My Mall) מחוץ ללימסול, שהוקמה ב-2009 על ידי קבוצת ב.ס.ר אירופה הישראלית, שבשליטת נחשון קיויתי, יחד עם שותף ישראלי ושותף מקומי. יש בו גם רשתות ישראליות כמו פוקס ואופטיקנה. כדי לטעום קצת היסטוריה, הגענו לעיר העתיקה קוריון, שנוסדה בידי תושבי ארגוס של יוון העתיקה, וחלקים ממנה נהרסו בסדרת רעידות אדמה במאה ה-4 לספירה, אך שוקמו מיד אחר כך.
המשכנו בנסיעה, וקצת לפני פאפוס קידמה את פנינו פיסת נוף מופלאה: צוק אפרודיטה ובו שורה של שלושה סלעים, שהאמצעי בהם הוא, לפי האמונה, הצוק עליו צעדה אפרודיטה, אלת האהבה, על כדור הארץ לראשונה.
במלון האחים קונסטניניו (Constantinou Bros - Asimina Suites) שבפאפוס, אני רואה בטלוויזיה ששהייתנו באי באה בתזמון היסטורי - בדיוק מתקיימות שיחות שלום בין החלק היווני והחלק הטורקי שבאי, שפרטיהן יתבררו למחרת.
בבוקר היום השלישי, בפאפוס, התעוררנו לזרזיפי גשם ולשמים קודרים - ההיפך המושלם ממזג האוויר לו הייתם מצפים בחופשה לחוף הים הקסום הזה. נסענו לכיוון הפארק הארכיאולוגי קאטו פאפוס (Kato Paphos) ובו שרידי פסיפס שנשתמרו מימי הרומאים באי.
משם העלינו הילוך ועלינו על ג'יפים לנסיעה מטלטלת אך מלאת הנאה שתימשך עד הצהריים. אם בתחילה נסענו באזורים מיושבים באזור פאפוס, עד מהרה התחלף הנוף לסביבה פראית עוצרת נשימה. האטרקציות שבדרך: מערות הים שעלו מעל לפני המים לפני 2,000 שנה במפרץ האלמוגים, אוניה אלבנית שנתקעה לפני כשבע שנים ומאז עומדת במפרץ, האי הקטן סנט ג'ורג' שהופרד מהאי הראשי לפני 2,000 שנה כתוצאה מרעידת אדמה, שמורת הצבים בלארה ביי (Lara Bay) וטיול ג'יפים לעבר פסגת הר אקמאס שגובהה 500 מטר מעל פני הים.
את הצהריים בילינו בעיירה פוליס קריסוכוס המשקיפה על לגונה כחולה, בה אפשר לצאת לשנורקלינג, ובתחומיה אתר המרחצאות של אפרודיטה, אליהן הגיעה אלת האהבה לרחוץ לאחר כל הרפתקת אהבה.
כשהגענו למלון היוקרה מרידיאן בלימסול, התברר לנו שסגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אף הוא עומד ללון בו, במסגרת שהייתו באי לצורך ההסכם בין קפריסין וטורקיה בנושא פיצול האי. על אף סידורי האבטחה הקדחתניים, סגן הנשיא לא נראה. עד שיגיע, יצאנו לארוחה בדאון טאון של לימסול, בה גולת הכותרת היתה דווקא הקינוח, בקלאווה קפרסיאית. מרכז העיר תוסס בלילות, בעיקר בסטודנטים ובבאי הטברנות הקפריסאיות העליזות במיוחד.
בבוקר היום הרביעי נסענו לכפר אנוגירה (Anogyra), שם התארחנו במחלבה לייצור הגבינה הקפריסאית חלומי על שלל צורותיה, וגם טעמנו. בקרבת מקום פועל היקב של משפחת ארגירידס, בכפר Vasa. באזור קיימת דרך היין הרביעית מבין שבע דרכי היין של קפריסין. היקב המשפחתי, המייצר 25 אלף בקבוקים בשנה, פועל במבנה בן 200 שנה זה הדור החמישי.
אחרי שהצצנו בתהליך הייצור, גם טעמנו מהיין המשובח. הגשם חזר להפתיע אותנו בסיור הרגלי בכפר היפהפה אומודוס (Omodos), שם יש שלל חנויות המציעות את הממתק המקומי, רחת לוקום קפריסאי, בוורסיות שונות מכל הפירות המקומיים.
בערב יצאנו שוב למרכז לימסול והלכנו לבלות בטברנה ארחונטולוי (Taverna Arxontoloi) הצוהלת. הקהל רקד סירטאקי לרקע שירים, שרבים מהם תורגמו על ידי פוליקר, חיים משה ועוד.
בבוקר פנינו היו לבירת קפריסין, ניקוסיה - הבירה האחרונה החצויה באירופה. בכניסה רואים ששטח נרחב מההרים גולח בצורת דגל טורקיה, כדי לבטא את הגאווה הטורקית. שטחים משמעותיים של יערות נהרסו לצורך כך.
בכניסה לעיר ניבטת החומה. במרכז העיר העתיקה היפהפייה עובר הגבול המנוכר בין השטח היווני לשטח הטורקי של קפריסין. כדי לעבור מצד לצד יש להחתים דרכון. המחיצה הזו הזכירה לנו את הסכסוך מבית - בינינו לפלסטינים. לפני סיום נהנינו שוב ממאזטים הקפריסאי בעיר הבירה, וכך באו לסופם 5 ימים של ים, שמש, קולינריה מפנקת, חופים ונופים מהממים ובעיקר הכנסת האורחים האדיבה של המקומיים.
מה עוד צריך לדעת?
מותג התעופה החדש, UP מבית אל על, מציע כעת שלוש טיסות שבועיות ללרנקה, בה פועל נמל התעופה הבינלאומי של קפריסין, במחיר שמתחיל ב-69 דולר לכיוון. החל מיולי ועד אוקטובר יעלה מספר הטיסות של UP ללרנקה לשש מדי שבוע. בחודשי הקיץ ייצאו עד 52 טיסות שבועיות ליעדי UP נוספים: ברלין, בודפשט, פראג, קייב ולרנקה.
החברה מציעה טיסות מוזלות, ומאפשרת ללקוח לשלם רק על השירותים אותם הוא מעוניין לרכוש בשתי מחלקות שירות: מחלקת תיירים, בה המזון והמשקאות הם בתשלום, ומחלקת תיירים פלוס, הכוללת כיבוד, שתייה וערכת נוחות.
מזג האוויר בקפריסין דומה לזה של ישראל. בחורף הטמפרטורות הממוצעות הן 14-16 בחוף ו-12-16 בתוך האי, ואילו בקיץ הטמפרטורות הן 30-35 בחוף ו-35-38 בתוך האי. בהר האולימפוס שבאי, שגובהו 1,950 מטר, יורד שלג בחורפים, ואפשר לעשות בו סקי.
65% מיושבי האי הם יוונים ו-10% הם טורקים. השאר הם זרים שעובדים ומתגוררים באי. את קפריסין פוקדים מדי שנה 2.5 מיליון תיירים, רובם מבריטניה ורוסיה. 43 אלף ישראלים מגיעים לקפריסין בשנה לעומת 22 אלף קפריסאים שמגיעים לישראל כל שנה. שיתוף הפעולה בין ישראל וקפריסין צובר תאוצה בשנים האחרונות ומתמקד בעיקר בתחומי האנרגיה והבנייה (שוק התפלת המים בקפריסין נשלט בידי חברות ישראליות, ולישראלים נוכחות רבה גם בתחומי ההשקייה והחשמל הסולארי).
הכותבת היתה אורחת של לשכת התיירות של קפריסין
לפנייה לכתב/ת 
