רילוקיישן לקצה העולם: ישראלים באוסטרליה

אולי זה המרחק ואולי זה אורח החיים המפתה, כך או אחרת, בני משפחת ברנע מתגוררים כבר שש וחצי שנים במלבורן, אוסטרליה, במסגרת רילוקיישן אליו נשלחה האם, ישראלה, מטעם אמדוקס. מה שהחל כמעבר זמני לשלוש שנים, הלך והתארך כשישראלה קודמה לתפקיד מנהלת משאבי אנוש של החברה באזור אסיה פסיפיק וכשבעלה פתח לאחרונה מסעדה במקום.

עוד כתבות על רילוקיישן - בערוץ קריירה : 

• רילוקיישן הפוך: למצוא עבודה בישראל
• רילוקיישן עם המשפחה בסין: להגר לכוכב אחר
• ת"א, ברלין או קליפורניה: איפה עדיף לעבוד?
  

בדומה לבני משפחת ברנע - ישראלים רבים נוספים עברו ליבשת הרחוקה למטרות עבודה אך מצאו את עצמם נשארים במקום. שוחחנו עם מספר ישראלים שעשו את המעבר כדי לגלות מה ההבדלים בשוק העבודה ובאורח החיים, עם אלו אתגרים מתמודדים ברילוקישן למקום כה מרוחק וכיצד מתגברים עליהם, כיצד מוציאים ויזת עבודה למדינה ואילו מקצועות נדרשים בכלל בשוק העבודה המקומי.

קושי של בני הזוג

ישראלה, שנמצאת בסוף שנות ה-30 לחייה, מספרת כי המעבר קרץ להם גם בשל ההזדמנות הקרייריסטית וגם כמשפחה צעירה, בשל החוויה של מגורים במקום אחר בעולם. "התרגשנו מהעולם החדש שנפתח בפנינו", היא מספרת. "באוסטרליה יש את הביטוי "no worries" (בלי דאגות) וזה נכון להרבה תחומים - יש ביטחון אישי וכלכלי, איכות חיים, שעות פנאי עשירות ומלאות בעשייה, משפחה וחברים, ותרבות של טיולים ופסטיבלים בסופי השבוע". 

בני משפחת ברנע. "הפוקוס הוא על איכות הפנאי"(צילום: אלבום פרטי)

"זו יבשת רחוקה ומנותקת" היא מוסיפה. "האופנה נשארה בשנות ה-80 וה-90 והמרדף אחר קריירה, יוקרה ועוצמה פשוט לא קיים פה. יש הסתפקות במועט כשהפוקוס הוא על איכות הפנאי, חופשות וספורט, במקום טלוויזיות או מחשבים מתוחכמים".

עם זאת, בשונה ממעבר למדינות אירופאיות, ואפילו לארה"ב או לסין – ישראלה מעידה כי הם התמודדו עם אתגרים ייחודיים. "זה מקשה על חזרה לארץ", היא מסבירה. "ככל שחולפות השנים מבינים שיש למרחק מחיר גדול, אבל אין לנו חרטות. יש געגועים לבית ובדידות עד שמפתחים סביבת חברים חדשה. היא לא מחליפה את מה שהיה, אבל ממלאת את החסר".  

אתגר מרכזי נוסף עמו נאלצו בני המשפחה להתמודד, בדומה למשפחות רבות אחרות ברילוקיישן, הוא החיפוש אחר עבודה איתו התמודד בעלה, דרור, שף במקצועו. קודם למעבר עברו בני הזוג סדנת הכנה לרילוקיישן מטעם העבודה, במסגרתה הם ערכו תיאום ציפיות. "ידענו שאני אעבוד בהתחלה סביב השעון, אז סיכמנו שדרור יתמוך בהכנת הבית, קניית האוטו, הכנסת הילד לגן ועוד דברים רבים אחרים", היא מספרת.

דרור וישראלה ברנע. ערכו תיאום ציפיות לפני הנסיעה(צילום: אלבום פרטי)

"ההתמודדות של בן הזוג קשה יותר, כי בזמן שאני הגעתי למשרה והמשכתי את חיי השגרה של העבודה במקום אחר, הוא נאלץ לעזוב עבודה מסודרת בארץ ולמצוא את עצמו במדינה זרה", מוסיפה ישראלה. "באופן כללי לא פשוט למצוא עבודה כזר ללא ניסיון תעסוקתי מוכח, גם אם יש לך איכויות גבוהות. אני מכירה עורכי דין ואחיות, שלא מצליחים להתמודד כאן כשווים בין שווים מול המקומיים. זה יוצר תסכולים רבים אצל בני הזוג ורבים עוזבים בשל כך לאחר זמן קצר". 
 

גם בפני הבן הבכור, עומר (8.5), שהיה כבן שנתיים וחצי בזמן המעבר, ניצבה התמודדות בשל הצורך לרכוש שפה חדשה. "ההסתגלות של הילדים לא תמיד פשוטה", מסבירה ישראלה. הבת הצעירה, עמית (4.5) נולדה כבר מעבר לים. "כמישהי שנשלחה לעבוד פה בתפקיד מסוים מטעם חברה, לא יכולתי להאריך את חופשת הלידה כפי שרציתי והייתי מחויבת לחזור לעבודה לאחר שלושה חודשים, אבל בעיקרון, יש כאן המון מקום לנשים ללדת ולגדל את הילדים ואין מרדף אחר קריירה".

עמית ועומר. "הפוקוס הוא על איכות הפנאי, חופשות וספורט"(צילום: אלבום פרטי)

ישראלה מוסיפה כי "מאוד קשה להגיד שאני פה לעולם, אך מצד שני קשה לי להגיד שנחזור עוד שנתיים לארץ. יש הרבה מחשבות על התועלות לעומת המחירים, השקט הנפשי ואיכות החיים הטובה. אנחנו גם משלמים מחיר בריחוק מהשייכות הישראלית. אנחנו יכולים לחיות פה בלי דאגות ולא להתרגש ממה שקורה בחדשות, כי כל הדבר הזה לא באמת שלנו".

כ-16 אלף ישראלים באוסטרליה

אז איך באמת נראים החיים בצד השני של כדור הארץ? עמית פרידמן ודורון מנור - ישראלים באמצע שנות ה-30 לחייהם, שהיגרו לאוסטרליה עם משפחותיהם לפני כשנה וחצי, מנסים לענות על כך באתר שהקימו לאחרונה בשם Ozim, בו ריכזו השניים את כל הניסיון שצברו בנושא.

עמית מספר כי הריכוז הגבוה ביותר של ישראלים נמצא בערים סידני ומלבורן, ואחריהן בערים דוגמת בריסביין, אדלייד ופרת׳. על פי מחקר של דוקטורנט ישראלי בשם רן פורת מאוניברסיטת מונאש, שמופיע באתר, ביבשת מתגוררים כיום כ-16.3 אלף ישראלים, המהווים כ-10% מכלל אוכלוסיית היהודים שבה. עוד עולה, כי כ-100-500 ישראלים עוברים אליה מדי שנה, מתוכם כשליש עד מחצית חוזרים לארץ.

מלבורן. קהילה ישראלית לא קטנה (צילום: אלבום פרטי)

עמית, נשוי ואב לשתי בנות בגילאי שנה וחצי וארבע, עבד משך 11 שנים כמתכנת בישראל. כיום הוא עובד בחברת תוכנה, עבודה אליה התקבל בראיון טלפוני עוד קודם למעבר. עמית מספר כי ההחלטה לעבור לאוסטרליה נבעה ממכלול סיבות, בהן רצון לביטחון אישי גדול יותר ושעות עבודה נוחות יותר, כמו גם שאיפה לגדל את הילדים בסביבה אחרת. "חשוב לנו שהילדות יגדלו בסביבה רב-תרבותית וילמדו לקבל את האחר", הוא מסביר.  

בזמן המעבר היתה הדס בתחילת ההיריון השני, מה שהציב אתגרים לא פשוטים, אך עמית מספר כי הם הסתייעו בהורים, שהגיעו לבקר, וכן בחברים תומכים שמצאו במהרה. "הקפדנו לגור בעיר גדולה עם הרבה מהגרים כמונו ובחרנו בשכונה עם ישראלים שנוכל להתחבר איתם", הוא מספר. "יש במלבורן קהילה ישראלית לא קטנה ולטיפוסים חברותיים אין בעיה ליצור חברים".

הבדל נוסף שמציין עמית לעומת ישראל הוא סגנון הדיבור השונה. "לוקח זמן להתרגל לסלנג האוסטרלי, אבל כשמתרגלים הוא נעים לשמיעה וגם לדיבור", מספר עמית. "הסגנון מנומס, נותנים לך לסיים משפט, עונים בנימוס גם אם לא מסכימים וכמעט שאין אגרסיביות בזמן שיחה".

משפחת פרידמן. "בונים את החיים שלנו פה"

עד כה הקפידו בני הזוג לנסוע מדי שנה לישראל, אך כרגע הם לא שוקלים ברצינות חזרה. "שמירת הקשר עם המשפחה והחברים בארץ לא קל בגלל השעות ההפוכות ודורש התארגנות ומאמץ משני הצדדים", הוא מספר. "מחשבות תמיד יש, אבל כרגע זה לא בתכנון. אנחנו בונים את החיים שלנו פה ויודעים שעשינו את המהלך הנכון".

היי-טק: העסקה זמנית יותר משתלמת

לשאלה מה ההבדלים הבולטים לעומת שוק העבודה הישראלי, משיב עמית כי שוק התעסוקה באוסטרליה מאופיין באורח חיים הרבה יותר רגוע, שמאפשר לאזן בין עבודה לפנאי. "לא מקובל לעבוד פה בכמות השעות המטורפות שיש בישראל", הוא מפרט. "כל סוף שבוע מוקדש למשפחה וחברים, טיולים ומפגשים. יש פה הרבה יותר כבוד למרחב האישי ואיכות החיים גבוהה יותר".

אך מה הסיכוי של ישראלים למצוא בכלל עבודה? עמית מציין כי בעלי מקצוע כמו מתכנתים, רואי חשבון, כימאים ומהנדסים אזרחיים, יכולים להוציא ויזת הגירה על בסיס מקצועי. עם זאת, לא מדובר תמיד במשימה פשוטה, שכן המעסיקים מחפשים ניסיון מקומי, מה שמקשה על מהגרים למצוא את העבודה הראשונה. "לעתים צריך להתפשר, אך זה משתפר בהמשך כשיש כבר ניסיון", הוא מסביר. 

 דורון, שותפו של עמית לפורום, מסביר כי עולם ההיי-טק באוסטרליה נשלט בעיקר על ידי חברות ענק כמו בנקים, חברות ביטוח או חברות תקשורת. "אם עובד בחברת היי-טק ישראלית רגיל שהוא הלב של החברה, אז כאן מחלקת ה-IT היא רק הפלטפורמה שעל גביה מוכר העסק את שרותיו ובדרך כלל אין לה שום קשר לליבה העסקית שלו".

להבדלים אלו יש השפעה על צורת ההעסקה, שמתבצעת לא פעם לפי פרויקטים (Contract). דורון מציין כי בצורת העסקה זו אין ימי מחלה, ימי חופש או הפרשות לפנסיה – אבל היא משלתמת הרבה יותר מעבודה קבועה, שכן השכר הוא ליום עבודה ובדרך כלל גבוה יותר. תופעה נפוצה נוספת היא חברות ייעוץ – הנוהגות להעסיק אנשי תוכנה כעובדים קבועים ולהשכיר את שרותיהם על בסיס זמני.

החיים יקרים יותר - אבל גם המשכורות

באשר ליוקר המחיה – אין ספק כי הוא גבוה יחסית לישראל - אבל כך גם המשכורות. מהערכה שערך עמית עולה, כי ההוצאות למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות עם שני הורים שעובדים במשרה מלאה ונוסעים בתחבורה הציבורית הנוחה לשימוש, עומדות על כ-7,500 דולר אוסטרלי בחודש (כ-24.2 אלף שקל).

בין היתר הוא מדגים, כי שכר הדירה עומד על כ-1,800-2,200 דולר אוסטרלי בממוצע בחודש לבית בפרברים המרוחקים. הוצאה משמעותית נוספת היא על גני ילדים, כאשר כל המסגרות לילדים עד גיל 3 הן פרטיות (ניתן לקבל בהתאם לקריטריונים מסוימים סבסוד של 50% עד ל-7,500 דולר אוסטרלי בשנה). בחישוב שנתי לאחר ההחזרים - ההוצאה החודשית לכל ילד היא 1,500 דולר (כ-4,800 שקל בחודש).  

סידני. שכר התחלתי למתכנת - 85 אלף דולר אוסטרלי בשנה(צילום: AFP)

גם הקניות בסופרמרקט לא זולות, עם הערכה של כ-900 דולר (2,900 שקל) בחודש לממוצע למשפחה עם 4 נפשות. בתוך כך, מחירי ירקות ופירות משתנים לעתים על בסיס יומי, כאשר קילו עגבניות עולה 4-6 דולר (כ-19 שקל) ואבוקדו בודד יכול להגיע ל-2 דולר (6.45 שקלים). עם זאת, מוצרי בסיס כמו חלב ולחם אינם שונים משמעותית  מהארץ ומוצרים כמו מכוניות, דלק ואלקטרוניקה זולים בהרבה.

אולם במקביל, המשכורות גבוהות למדי - על פי סקר של Hays, מחברות כוח האדם הגדולות באוסטרליה, מתכנת בכיר בסידני יכול לצפות לשכר התחלתי של כ-85 אלף דולר אוסטרלי בשנה בממוצע (כ-274 אלף שקל). עמית מציין כי מתכנת עם ניסיון בערים הגדולות יכול לטפס גם לשכר של 100 אלף ונישות מסוימות אף הרבה יותר. בקרב עובדי ההיי-טק שמועסקים בפרויקטים זמניים, השכר אף מטפס לדבריו בכ-40% נוספים.

עמית מוסיף כי בשנה הראשונה קיים אמנם קושי לחסוך בשל הוצאות המעבר הגבוהות יחסית, אבל אלו בהמשך מתמתנות. בכל מקרה, הוא ממליץ לקיים מו"מ עם המעסיק על חבילת מעבר. "מכיוון שאפשר להרוויח מצויין בהרבה מקצועות, ולא רק בהיי-טק, אם שני בני הזוג עובדים ניתן לחיות ברמה מאוד גבוהה, בוודאי אחרי שהילדים מסיימים את מסגרת הגן הפרטית והולכים לבית ספר ציבורי, שהוא חינם לחלוטין".

הוצאת ויזת עבודה: תהליך לא פשוט

אשרת עבודה לאוסטרליה ניתנת לפרק זמן של עד 4 שנים – אך לא כל עובד יכול להוציא אותה. עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מבהיר כי בשנים האחרונות חלה החמרה משמעותית בעמדת הממשל כלפי כניסת עובדים זרים, שכללה צמצמום משמעותי של רשימת המקצועות שלגביהם ניתן היתר עבודה והכבדת הענישה על הפרת החוק.

כך למשל, לישראלי אין אפשרות חוקית לעבוד כיום בעגלות - רק בעלי דרכון אירופאי או דרכון כפול זר בהתאם להגדרות הממשל האוסטרלי יכולים לעשות זאת. המשמעות: כל הצעת עבודה לתעסוקה בעגלות ללא דרכון זר – היא בניגוד לחוק.

קן תור מוסיף, כי המקצועות הנדרשים ביותר הם מומחים בתחומי ההיי-טק והנדסה, היכולים לקבל אשרת עבודה בתנאי שאיתרו מעסיק עוד בארץ, קודם להגעתם. "העובד חייב להיות בעל ידע אקדמאי או מקצועי המתאים לדרישות התפקיד ולצורך כך עליו להוכיח זאת באמצעות העברת אסמכתאות רלוונטיות", הוא מסביר.

כיצד מוציאים את האשרה בפועל?

"לאחר שהעובד איתר חברה המוכנה להעסיקו, עליה להגיש בקשה לקבלת רישיון ובקשת מועמדות עבורו. הממשל האוסטרלי יבחן האם לא ניתן לאייש את המשרה באמצעות עובד מקומי ולאחר מכן יש להגיש את הבקשה באמצעות העובד לרשויות האוסטרליות. לרוב, תהליך אישור כלל הבקשות נמשך כשלושה חודשים, אולם במקרים מסוימים בהם קיימת דחיפות מבחינת החברה לאייש משרה מסוימת, ניתן לזרז את הטיפול".

מלבורן. "תרבות של טיולים ופסטיבלים"(צילום: גטי אימג'בנק)

קן תור מוסיף כי יש חברות ישראליות שמניידות עובדים המועסקים בישראל לאוסטרליה לצורך ביצוע עבודות שונות, בעיקר עבודות תיקונים ותחזוקה של מערכות טכנולוגיות או מתן פתרונות הנדסיים. "אשרה זו נתנת לרוב למשך פרק זמן של עד שלושה חודשים ומצריכה מהחברה השולחת להוכיח כי נחיצות משלוח העובד ובעיקר כי אין במשק העבודה האוסטרלי כוח אדם רלוונטי לביצוע המשימה".

אפשרות נוספת הפתוחה בפני הישראלים היא עבודה בחוות, עם היתר לפרק זמן של עד שלושה חודשים. עם זאת קן תור מציין כי ישראלים רבים עוברים על החוק ונוהגים להשתלב לאחר מכן כעובדים זמניים בבתי קפה או בעסקים קמעוניים אחרים.

מה העונש למפרי חוק?

"הממשל נקב בתג מחיר גבוה לעבירות של מעסיקים שפועלים בניגוד לחוק: עד 76,500 דולר אוסטרלי למעסיק עבריין. החוק גם מותיר לרשויות המדינה לקנוס אנשים פרטיים שהוכח כי סייעו לדבר העבירה, עד לגובה של 15,300 דולר אוסטרלי. בנוסף צפויות סנקציות נוספות כנגד החברות העבריינות, למשל ביטול אישור חסות לעובדים זרים או אי יכולת קבלת אשרות עבודה עתידיות".

מבחינת העובדים, קן תור מציין כי מי שיתפס עובד בניגוד לחוק יגורש ועלול לעמוד מול איסור להכנס שוב לשטחה של אוסטרליה. העובד אף עלול להכנס להיכנס ל"רשימה שחורה" הכוללת עובדים שעברו עבירות בתחום ההגירה ונאסר עליהם להכנס למדינות נוספות.  

"ארץ מאוד סוציאלית"

גם ניר (37) ומיכל (36) עינון מתגוררים בשנים האחרונות עם שני ילדיהם במלבורן, אוסטליה. עד 2011 הם התגוררו בגבעת עדה, אבל פוסט-דוקטורט של ניר שלח את המשפחה אל אוניברסיטת ויקטוריה. גם במקרה זה יצר המעבר טלטלה לא קטנה במשפחה, כשמיכל, אדריכלית במקצועה, התקשתה למצוא עבודה.

רק לאחרונה הצליחה מיכל, להשתלב כשרטטת ומרצה באוניברסיטה. "ההתאקלמות לא הייתה קלה", מתוודה ניר. "מעבר לארץ אחרת בכלל, ובפרט רחוק כל כך מישראל, מצריך התרגלות לשינוי גדול מאוד. לי היתה עבודה, אבל למיכל היה קשה מאוד מכיוון שרוב ההסמכות שלה בארץ באדריכלות אינן תופסות כאן ולמעשה היא התחילה מאפס".

במקרה זה לילדים, יואב בן התשע ואריאל בן החמש וחצי, היה דווקא קל יותר. "הילדים התאקלמו מאוד מהר ומדברים אנגלית הרבה יותר טוב מאיתנו", מספר ניר. בהשוואה לישראל הוא מציין, כי "גידול ילדים מאוד שונה כאן. החברה האוסטרלית סגורה בהרבה וקשה מאוד להתחבר בצורה בלתי פורמלית. כך למשל, כדי שהילדים ילכו לשחק עם חברים צריך לקבוע מראש".

מצד שני, אורח החיים הרבה פחות לחוץ לדבריו. "אוסטרליה היא ארץ מאוד סוציאלית ודואגת לתושביה", הוא מציין. "בית הספר הציבורי חינם לגמרי עד שלוש וחצי אחר הצהריים ומשפחות שאינם עובדות או לא מרוויחות מספיק מקבלות תמיכה מהממשלה. חיי המשפחה כאן מאוד חשובים ובאופן כללי לא עובדים הרבה שעות או שעות מטורפות. בנוסף, האוסטרלים מאוד אדיבים וחיוביים".

לשאלה האם יש מחשבות על חזרה, משיב ניר כי "תמיד יש קושי. לא באנו במטרה לעזוב את הארץ אבל גילינו שאפשר לחיות אחרת. תמיד יש געגועים למשפחה אבל מכיוון שהקהילה הישראלית מאוד מגובשת במלבורן יש לנו הרבה חברים שבעצם מחליפים את המשפחה".