את בתוך הקצב: EDM בעיר הגדולה
את התפוח הגדול מציפים זומבים מאופרים בצבעי מלחמה, שזזים לקולות רובוטים אפילפטיים. יהלי סער נסע עם כל הקרחניסטים לפסטיבל EDM וחזר עם המלצות למועדונים שעושים כבוד לז'אנר המוזיקלי שמציף את העיר
בשבוע שעבר תקף נגיף ה-EDM את תושבי ניו יורק. עשרים אלף נפגעים הועברו לאדמות פתוחות בוודסטוק לטיפול באמצעות סמי הזיה ופעילות גופנית, כשבין הנפגעים היו שלושה מחברי הטובים. בהשפעת הנגיף הם שלחו לי הודעות מלאות אהבה מפורטות, בהן הם הסבירו לי כמה היו רוצים שאהיה עימם. אחרי 3 ימים חזרו לבסוף הניצולים לעיר. שניים עלו מהרכבת התחתית עייפים ורצוצים והשלישי נעדר ליומיים נוספים בטרם נצפה בשנית מתהלך סהרורי במרכז העיר.
עוד טיולים בערוץ התיירות:
בניגוד לאנתרקס (ואגב - גם בניגוד למתקפות זומבים), הפנטגון לא הכין תכנית תגובה ל-EDM (Electronic Dance Music), סגנון מוזיקלי שהיה שריר בעבר במסיבות טבע והפך בשנים האחרונות לפופולרי להחריד. לצערי הרב הוא כאן כדי להישאר.
2 הפסטיבלים שמובילים את הסצנה הניו יורקית בשנים האחרונות היו אלקטרוניק זו (Electric Zoo) ו-EDC. השנה הצטרף לנבחרת גם המיסטרי לנד (Mystery Land), שהפך לפסטיבל הראשון מאז 1969 שקיבל אישור להיערך על אדמות וודסטוק. על הבמות שהופיעו בעבר להקת ה-"מי" (The Who), ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, מנגנים השנה ניקי רומרו, שואטו ואאוקי.
EDM הוא לא סגנון מוזיקלי שעליו יספרו לכם בגאווה חברים מביני עניין. הז'אנר כולו מתבסס על סימפולי להיטים, שהפכו לאחר מיקסוס ללהיטים בפני עצמם, מסוג המוזיקה שמי מקשיב לה כעת כנראה יתחרט על כך עוד עשר שנים כשיצטרך להסביר לאשתו לעתיד מדוע לבש חליפת פרווה בצבע סגול ניאון וקיפצץ על רקע מה שנשמע כמו התקף אפילפטי של רובוט.
אפילו סקריליקס, מלך הדאבסטפ, אמר יותר מוקדם השנה שאחד הדברים העצובים שקרו למוזיקה האלקטרונית הוא שאנשים מצפים היום למשהו תבניתי שפשוט נותן להם לרקוד. אבל למרות כל הטינה, החלטתי לשים את הרגשות האישיים בצד ולחקור את העניין לעומק.
ההזדמנות הראשונה שלי לבחון את סצינת ה-EDM צצה עוד באותו סוף השבוע ב-EDC, פסטיבל שנתי שבו מחליף האספלט את הדשא של וודסטוק. בכל שנה מצליח הפסטיבל למשוך כמה אלפי אנשים צעירים חצי ערומים - שבמשך קרוב ל-12 שעות קופצים על הרגליים במה שנראה כמו פרפורי מוות אחרונים של חיה גוססת.
מוקדם בבוקר השכמנו אני וחברי וצבענו את עצמנו בצבעי מלחמה שזרחו בכזו עוצמה עד שנראינו כמו תוצרים של ניסוי כושל בנוסח צ'רנוביל. עלינו על הרכבת לכיוון אצטדיון המטלייף וחיכינו. חצי שעה מאוחר יותר, בעודנו תוהים אם אנחנו נוסעים למקום הנכון, נכנס לקרון בחור כשאת גופו מכסות רק בובות פרווה.עכשיו כבר לא היה ספק – אנחנו בדרך הנכונה.
אט אט הקרון התמלא עד אפס מקום עד שלבסוף נפתחו הדלתות וכולנו נזרקנו בדרך לבמות המרכזיות. אורות צבעוניים הונחו באופן אסטרטגי בכל חצי מטר כדי להכווין אותנו בדרכנו. על פניהן נראות תמיד התפאורות המאסיביות של המסיבות האלו כמו משהו שיצא מסיפור אגדות: טירות ענקיות ודרקונים יורקי אש הם רק שניים מכוכבי הרקע.
אבל ברגע שנכנסת פנימה מבינים מדוע נצרכים כל כך הרבה סמי הזייה במקומות האלה. בלי הפילטרים והזכרונות המעומעמים נראים הפסטיבלים האלה כמו הומאז' ללונה גל, עם אותם מתקני פלסטיק ענקיים ומתפוררים. האנשים היפים והחצי ערומים שלרוב תראו מתרוצצים בתמונות מזכירים בעיקר איך האקדמיה של אקס מן הייתה נראית לולא הייתה לסרט מלהקת טובה - בחור מגודל עם כנפי פרפר וורודות ונוצות ינשוף, מלאכית עם איפור פנים בהשראת להקת קיס וציפורניים באורך מטר וחצי.
בעודי בוחן את הסביבה, קלטתי לפתע שאיבדתי את שני חבריי. רקדתי במשך עוד שעתיים לבדי עד שהחלטתי לוותר. נשכבתי עייף תחת כילה של אורות ניאון והוצאתי את הספר עב הכרס שהכנתי בעוד מועד שתכננתי לקרוא בעודי מחכה שהכל יגמר.
בדיוק כשמצאתי את העמוד שבו הפסקתי לקרוא את הספר, שמתי לב לעדת האנשים שהקיפו אותו מכל עבר. הם נראו כמו זומבים רעבים לבשר שמצאו סוף סוף אחד שעדיין לא מת. הם הביטו בי בעיניים נוצצות ואני הבטתי בהם בחזרה ובחרדה. כשהתחלתי לחשוש שהכל אבוד, הגיע הדרופ של השיר והוריד את כולם לרצפה.
בחור ובחורה זחלו לכיווני והתחילו ללטף לי את הפנים. "מה לקחת?", שאלה הנימפה הירוקה עם העיניים הסגולות בעודה מתייחסת לעובדה שאני קורא בתוך כל הבלאגן הזה. "אני?", השבתי חזרה והסתכלתי על הספר: "שלושת המוסקטרים - זה היה במבצע".
מתקרחנים בתפוח הגדול: 2 מועדוני EDM בניו יורק
1. אאוטפוט – Output
המועדון המוכר ברובע וויליאמסבורג שבברוקלין נפתח בשנה שעברה ומתגאה כעת במערכת המוזיקה הטובה בעיר. אם אתם בעניין של סאונד מפוצץ אוזניים ושלוש במות מרכזיות שבהם הכל נשמע כמו תדרים שונים של רעש זה כנראה המקום בשבילכם. לזכותו של המקום יש לציין שגם אניני הטעם של הז'אנר לרוב מעריכים את הליין אפ המוזיקלי שלו.
Output . 74 Wythe Ave Brooklyn, NY 11249
2. פרבוטן - Verboten
בן דודו הוותיק של האאוטפוט שוכן לא רחוק ממנו ועקר לכאן אחרי יותר מעשור של פעילות במרכז העיר. למועדון, שהוא למעשה סדנת ברזל ישנה שהוסבה לשני חללים ריקוד, מגיעים לרוב כל השמות הגדולים בתחום, כך שברוב סופי השבוע נמתח תור ארוך מחוץ לכניסה המועדון פועל לאורך כל השבוע.
Verboten. 54 N 11th St, Brooklyn, NY 11249
ולקינוח: קורווד מיוזיק הול - Rockwood Music Hall
מועדון גאז' שפוי. בר הופעות קטן בעיר, שאליו מגיעים הרבה מאוד מהאמנים הגדולים בשביל לתת סט אינטימי נוסף בחינם בעודם בעיר. ההופעות הן תמיד חינם וכוללות בעיקר אמני אינדי ורוק. ניתן לצפות בכל ערב באמנים מקומיים שמנגנים לפני הקהל הקטן.
Rockwood Music Hall. 196 Allen St, New York, NY 10002
