קלינטון: בוויכוח על סוריה, הפסדתי לאובמה

מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר מתחילה לסלול את הדרך לקראת הכרזתה האפשרית על ריצתה לתפקיד החשוב ביותר בעולם. בספר זכרונות חדש הילרי קלינטון חושפת את חילוקי הדעות שהיו לה עם הנשיא הנוכחי, ברק אובמה, בניסיון להבדיל את עצמה ממנו. הספר "בחירות קשות" (Hard Choices) יגיע לחנויות הספרים בתחילת השבוע הבא, אך חלקים ממנו כבר פורסמו בכלי תקשורת בארה"ב.

עוד חדשות בעולם :

שר הודי: "אונס לפעמים נכון ולפעמים לא"

אושר בגרמניה: הפנסיה לעובדי הגטו תורחב

אחת המחלוקות הקשות בין הנשיא המכהן ומזכירת המדינה לשעבר היא המדיניות האמריקנית כלפי סוריה. בעוד קלינטון תמכה בחימוש האופוזיציה, אובמה היה זה שחשש והקפיא את המהלך. "הסיכון היה גבוה - עשייה או אי עשייה. שתי האפשרויות היו אמורות להביא תוצאות בלתי צפויות. הנשיא העדיף לא לקחת את הצעד הנוסף המשמעותי של חימוש המורדים", כתבה.

"בחירות קשות", ספרה של קלינטון

"אף אחד לא אוהב להפסיד בוויכוח, גם אני לא. אבל זו הייתה החלטה של הנשיא ואני כיבדתי את שיקול הדעת וההחלטה שלו. מתחילת מערכת היחסים בינינו, הוא הבטיח לי שהוא תמיד יקשיב לעמדותיי, וכך אכן קרה. אבל במקרה הזה עמדתי לא ניצחה".

קלינטון, שהתמודדה מול אובמה בפריימריז הדמוקרטי לפני הבחירות ב-2008, מספרת בספר על הפגישה הראשונה שלהם לאחר ניצחון אובמה. "נעצנו מבטים זה בזו כמו נער ונערה בדייט ראשון. לי, לברק ולצוותים שלנו היו הרבה תלונות וזה היה הזמן לטהר את האווירה. אני חוויתי תבוסה ויצאתי מהניסיון הזה עם תחושה שיותר לא אכפת לי מה המבקרים אומרים עליי".

כשהתברר שהמועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008 ג'ון מקיין בחר בשרה פיילין להיות סגניתו, פנו אליה ממחנה אובמה. "מקורבי אובמה פרסמו הודעה מזלזלת על מינוי פיילין ופנו אליי בתקווה שאצטרף, אבל אני לא רציתי לתקוף את פיילין. לא חשבתי שיש בזה היגיון פוליטי ולא חשבתי שזה נכון. לכן אמרתי לא".

קלינטון ואובמה במוזיאון ה-11 בספטמבר(צילום: רויטרס)

ידעתי ששיחות עם טליבאן יהיו קשות לבליעה עבור האמריקנים

הנושא חם העולה מספרה הוא שחרורו של החייל השבוי בו רגדאל תמורת שחרור חמישה בכירים מהטליבאן שהוחזקו בכלא גוואנטנמו שבקובה. אך כאן היא לא יוצאת חוצץ נגד אובמה. קלינטון כתבה בספרה ש"הדאגה העיקרית של הטליבאן הייתה גורלם של הלוחמים שלהם שנמצאים בגוואנטנמו. בכל שיחה על האסירים, דרשנו לשחרר את ברגדאל. מבחינתנו לא היו שום חילופי שבויים אם ברגדאל לא חוזר הביתה. הייתי מודעת לכך שפתיחת דלת לשיחות עם הטליבאן תהיה קשה לבליעה לאמריקנים רבים, לאחר כל כך הרבה שנות מלחמה".

אך כיצד קלינטון, שמתוקף תפקידה ביקרה במספר המדינות הגדול ביותר לעומת קודמיה, הצליחה לשמור על

 עירנות, ולהימנע מג'ט-לג במיליון וחצי הקילומטרים שהיא טסה? "כשהייתי צריכה להיות עירנית בפגישות בשיחות ועידה, שתיתי כמויות של קפה ולפעמים תקעתי ציפורן של יד אחת בתוך כף היד השנייה. זו הייתה הדרך היחידה שידעתי להתמודד עם לוח הזמנים המטורף וג'ט לג מופרע".

ובתוך כל הזכרונות הדיפלומטיים והפוליטיים חושפת קלינטון גם רגעים מחייה האישיים, למשל חתונת בתה, צ'לסי. "ביל היה נרגש כמוני, אולי אפילו יותר ואני שמחה שהוא הצליח לצעוד בחתיכה אחת... אחר כך כשביל רקד עם צ'לסי לצלילי השיר 'הדרך שבה את נראית הערב' - זה היה אחד הרגעים המאושרים והגאים בחיי. כל כך הרבה מחשבות עברו בראשי. המשפחה שלנו עברה הרבה יחד. זמנים טובים וזמנים קשים ועכשיו אנחנו כאן, חוגגים את הרגע הכי טוב".