התופעה שיצאה משליטה: מיהו "סלנדרמן"?
הוא מופיע בסיפורים, סרטונים ומשחקי מחשב: "סלנדרמן" הינו המיתוס האפל שהאינטרנט אוהב לפחד ממנו. אולם איש כנראה לא ציפה שמם אינטרנטי יוביל לניסיון רצח אכזרי
ביום שבת 31 במאי, התושבים של הפרבר השקט וואקשו שבמדינת ויסקונסין התעוררו ליום של אימה. משחק של שלוש ילדות בחורשה המקומית הפך במהרה לטרגדיה, כאשר שתיים מהן ריתקו את הילדה השלישית, ודקרו אותה 19 פעמים בכל הגוף באמצעות סכין חדה. למרבה המזל, לאחר שהילדות התוקפות נמלטו מהמקום, הצליחה הנערה המדממת לזחול מחוץ לאזור המיוער ולהיתקל ברוכב אופניים אשר קרא במהרה לעזרה וכך הציל את חייה.
האירוע הפך למוזר ומטריד עוד יותר לאחר לכידת הילדות התוקפות. בחקירת המשטרה הן הודו כי נסיון הרצח נועד לרצות את ה"סלנדרמן" (The Slender Man), דמות אימה בדיונית שנוצרה כמם אינטרנטי. הילדות טענו כי הן היו מעוניינות להפוך ל"שליחות" של הדמות האפלה, ולכן החליטו לרצות אותו על ידי ביצוע המעשה המזעזע. התביעה המקומית החליטה להאשים את הילדות כבגירות לכל דבר, והן עומדות בפני אישומים שיכולים להסתיים בעונש של 65 שנות מאסר.
הסלנדרמן הינו דמות רשת בדיונית, שהפך בשנים האחרונות לדמות קאלט בקרב חובבי מתח ואימה. הוא מתואר כאיש רזה וגבוה במיוחד, חסר תווי פנים, לעיתים בעל גפיים מרובות ולבוש חליפה שחורה. לפי "האגדה", הסלנדרמן נוהג לעקוב אחרי אנשים, לפגוע בהם או לחטוף אותם, והקורבנות החביבים עליו הם ילדים. לפי חלק מהסיפורים, טביעות ידיו של הסלנדרמן מופיעות בקרבת מעשי אלימות ורצח מזוויעים. הפופולריות של הדמות גאתה במיוחד לאחר יציאת משחקי מחשב בכיכובו, סרטוני מעריצים, סיפורי חובבים ואפילו סרטים באורך מלא. אז איך קרה שמם בודד הגיע למעמד של דמות פולחן והוביל לבסוף לאקט כל כך ברוטלי ונוראי?
מיתוס אפל נולד
סלנדרמן נולד בשנת 2009, במסגרת דיון מקוון באתר Something Awful. משתמש בשם "Victor Surge" העלה לדיון שעסק בתמונות עם מאפיינים על טבעיים פוסט ובו שתי תמונות של ילדים אליהם הוא הוסיף דמות של ישות משונה ורזה לבושה בחליפה שחורה. הוא גם הוסיף לתמונה טקסט בו הוא תיאר כי מקור הצילום הינו בספרייה שעלתה בלהבות ושהתמונה עצמה נלקחה ביום שבו 14 ילדים נעלמו בשל התערבות ה"סלנדרמן", יצור מסתורי ומאיים.
הפוסט התמים של חובב סיפורי אימה יצירתי, הצית את תופעת הסלנדרמן, והפך אותה לוויראלית בצורה שאיש לא ציפה לה. במהרה, סיפורים, תמונות, ציורים ותחפושות של סלנדרמן הופיעו בכל רחבי הרשת. הדרך הפופולרית ביותר להפיץ את המיתוס היתה בסיפורים קצרים שנודעו בשם "Creepypasta", שהורכבו מטקסט קצר ומפחיד שהתפשט במהרה בין אתרים שונים.
וכך, מתוך אפלת הסייבר ספייס, נולדה אגדה אורבנית חדשה, כזו שיכולה לעמוד בגאווה לצד המפלצת מאגם לוך נס, הביגפוט והבוגימן. הוויראליות של הסלנדרמן הפכה לדוגמה מאלפת כיצד נוצר מיתוס "בשידור חי". המקור של מיתוסי פולקלור עתיקים כגון סיפורי אנשי זאב או אגדות ערפדים הינו לוט בערפל, אך הסלנדרמן הוא מיתוס מודרני שמקורותיו ניתנים לאיתור בקלות, ולמרות זאת הוא מצליח לרתק אלפי חובבי אימה ומסתורין בכל העולם.
בסרטים, משחקים ואולי בעצם מאחוריכם?
סלנדרמן התפשט במהרה גם למדיה הקולנועית. יריית הפתיחה הגיעה ב-2011, בסדרת סרטוני יוטיוב שזכתה לשם "Marble hornets". סרטונים אלו מצולמים בסגנון ה- "Found Footage" (תיעוד מגוף ראשון של ההתרחשויות באמצעות במצלמת יד רועדת), ועוסקים בהיתקלויות שונות עם הסלנדרמן המאיים. הערוץ שמכיל את הסדרה הפך במהרה לאחד מערוצי היוטיוב הפופולריים ביותר עם כ-400 אלף משתמשים רשומים ועשרות מיליוני צפיות. בהמשך הגיעו סדרות רשת נוספות, סרטים המבוססים על סדרות אלו וכן מתיחות מצלמה נסתרת שהציבו את הסלנדרמן במקומות חשוכים מול עוברי אורח תמימים.
דוגמה לסרטון, לא לבעלי לב חלש:
גם הגיימרים מיהרו לזהות את הפוטנציאל שבדמות המאיימת, וב-2012 יצא משחק המחשב הראשון המבוסס על דמותו, "Slender: The Eight Pages" שזכה להצלחה מרשימה. בעקבות הצלחת המשחק, יצאו לו המשכונים וכן גרסאות למערכות הפעלה שונות ביניהם משחק לאייפון שהפכה לפופולרי במיוחד. אחד הגורמים המשמעותיים להצלחת המשחק ולהפצת מיתוס סלנדרמן לקהלים נוספים, מלבד חובבי האימה השרופים, היה הגיימר המפורסם בעולם "פיודיפיי". "פיוד" העלה לערוץ שלו סרטוני "בואו נשחק" של המשחק, בהם הוא צורח וצווח בחינניות הידועה שלו, מה שרק הוסיף לפופולריות של תופעת הרשת.
שילוב של המשחק עם מתיחה אכזרית במיוחד
בחזרה למדורת השבט
אז מה סוד הקסם האפל של הדמות המבעיתה? ראשית, הסלנדרמן מהווה דוגמא מרתקת לכוחו הרב של האינטרנט ועידן המידע. במאמר שכותרתו "מדוע סלנדרמן עובד?" גורס הכותב כי הטבע הכאוטי של האינטרנט, אשר מציע נקודות מבט שונות לנושא בודד, בשילוב תופעת הוויראליות, מגבירים את עוצמת המיתוס ומוסיפים לתחושת המסתורין והערפל שאופפים את הדמות. כך "מיתוס" הסלנדרמן הלך ותפח למרות שלרוב מעריציו היה ברור שמדובר בדמות בדיונית ותו לא.
גישות אחרות גורסות כי סוד הקסם של הסלנדרמן נעוץ בכך שהוא מהווה צורה חדשה-ישנה של העברת סיפור. במקום סיפור אחיד שמועבר באופן כתוב בעיתונות או באתרי האינטרנט, מיתוס הסלנדרמן מזכיר את האמנות העתיקה של העברת אגדה בעל פה, בדומה למיתוסים שבטיים שהועברו מאב לבן, ולבשו צורה שונה בכל פעם. אבל אולי יותר מכל אלו, הסלנדרמן מרתק כיוון שהוא מסתורי. בעידן שבו המידע הוא אינסופי ונגיש לכולם, גדלה גם הכמיהה למסתורין וללא נודע, והסלנדרמן מהווה במידה רבה התגשמות כמיהה אנושית בסיסית זו. ואולי בעצם הוא רק מחפש חבר?
מתנערים מהאלימות
בתגובה לנסיון הרצח המבעית שהתרחש לא מכבר, מיהרה קהילת מעריצי סלנדרמן להתנער מהמעשה. עורכי האתר Creepypasta.wikia, שבו נמצאים חלק גדול מעלילותיו, העלו לאחר הרצח הודעה בה נאמר כי הם מתנערים מהמעשה המכוער, ומעולם לא התכוונו לעודד אקט שכזה. "יש קו דק בין בדיון למציאות, וזה תפקידכם להבין היכן הוא עובר. אנחנו אתר ספרותי, ולא כת שטן מטורללת", נמסר בהודעה. ואכן, חשוב להדגיש כי מיליוני מעריצי סלנדמן בכל העולם הינם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שבסך הכל מעוניינים בסיפור מרתק שמתובל במעט אסקפיזם ומסתורין. רוצחים, אנשים מעורערים ואלימים יכולים למצוא בכל דבר מקור השראה, אם מדובר ב-WWF, ספורט ההיאבקות שזכה לעדנה בשנות ה-90, סרטי אקשן אלימים, סיפורי אימה או משחקי וידאו כמו GTA.
ואולי בעצם הסלנדרמן הינו מטאפורה מתוחכמת לאלימות הרצחנית שטבועה במין האנושי משחר ימיו, דרך פסיכולוגית מתוחכמת להתמודד עם רוע שלא ניתן להסבירו. נוח לנו יותר להמציא שד מסתורי מאשר להבין מדוע אנשים אלימים נוהגים כפי שהם נוהגים. במאמר דעה שהתפרסם לאחר הרצח ונכתב על ידי יוצרת סיפורי סלנדרמן, גורסת הכותבת כי "הרבה יותר קל לדבר על סלנדרמן מאשר על ילדה שנדקרה 19 פעמים (...) סלנדרמן אינו הסבר לשום דבר- הוא שד עם זרועות אלסטיות שיכול להראות כמו אדם רגיל או סיוט עם מחושים- אבל, כפי שנראה, הוא אולי עדיף על כך שאין הסבר".
