שנה אחרי ה"תג מחיר" באבו גוש - כתב אישום
חקירה סמויה הובילה לפני שלושה שבועות למעצרו של צעיר מיצהר שניקב צמיגים של 34 כלי רכב וריסס כתובות נאצה בכפר ליד ירושלים והיום הוגש נגדו כתב אישום. צעיר נוסף נעצר ושוחרר
מיצוי דין אחרי שנה של חקירה: פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (א') כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד צעיר בן 18 מיצהר בחשד שביצע פעולות תג מחיר בחודש יוני אשתקד בכפר אבו גוש הסמוך לבירה. כך הותר היום לפרסום.
סיפורים נוספים – בפייסבוק שלנו
על פי כתב האישום, הצעיר יחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה, ניקבו צמיגים של 34 כלי רכב בכפר וריססו כתובות גזעניות על קירות בתים ומכוניות כולל הכתובות "ערבים החוצה" ו"גזענות או התבוללות". צעיר נוסף שנעצר, כבן 20, שוחרר על ידי השופטת ולבסוף החליטו במשטרה ובפרקליטות שלא להגיש נגדו כתב אישום.
במהלך החודשים האחרונים ניהלה היחידה לפשיעה לאומנית בימ"ר ירושלים בשיתוף השב"כ ומחוז ש"י חקירה סמויה שהובילה לפני שלושה שבועות למעצרו של החשוד שמוכר למשטרה ושל הצעיר השני.
החשוד, שהיה קטין בעת המעשה, שמר על שתיקתו לאורך החקירות וסירב לשתף פעולה עם החוקרים. חוקרי היחידה לפשיעה לאומנית ביצעו פעולות מודיעיניות ואספו ראיות נגדו כדי לגבש תשתית ראייתית לטובת כתב אישום.
הצעיר מואשם בעבירות של היזק לכלי רכב במזיד מתוך מניע גזעני והשחתת פני מקרקעין מתוך מניע גזעני. על פי כתב האישום, "הצעיר וחשודים נוספים עשו זאת על רקע גזעני אידיאולוגי נגד הציבור הערבי בישראל".
בכתב האישום נכתב כי יממה לפני המעשה הגיעו הנאשם ואחרים באוטובוס ליישוב קריית ענבים וצעדו משם לאבו גוש. בסביבות 02:30 לפנות בוקר הגיעו לרחוב הנטאף בכפר וריססו כתובת על אחד מכלי הרכב במקום וכן ריססו כתובות נאצה על הגדרות.
הפרקליטות, שביקשה מבית המשפט לעצור את הצעיר עד תום ההליכים, מציינת בכתב האישום כי הוא ושאר החשודים הצטיידו בתרסיס צבע וכלים חדים כדי לנקב את הצמיגים. בארגון "חננו" המייצג את הצעירים אומרים כי השניים מכחישים את המיוחס להם וטוענים כי הראיות קלושות.
האירוע באבו גוש הגיע יומיים בלבד לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני החליט כי שר הביטחון יכריז על ארגון תג מחיר כ"התארגנות בלתי מותרת". זאת אף שהיועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים, השר לביטחון פנים וראשי השב"כ המליצו על הכרזה כארגון טרור.
החלטת הקבינט נועדה להרחיב את כלי החקירה והצעדים המשפטיים שעומדים לרשות כוחות הביטחון במאבק נגד האחראים לפשעי שנאה. ההכרזה על פעילי תג מחיר כ"התארגנות בלתי מותרת" אפשרה להאריך תקופות מעצר של חשודים ולהחמיר תקופות ענישה. כמו כן, ניתן היה לעצור חשודים ללא זכות לראות עורך דין ואפשרות גם לעקל רכוש, נכסים וחשבונות בנק.